עיין רשב"םא וסמ"עב ומהרש"אג במתני'. ומסתימת הרמב"םד וטוש"עה לא משמע הכי, אלא לעולם אין צריך הכרעה יותר מטפח. וכ"מ בהדיא ברמב"םו ושו"עז שאין הטעם בחוטין משום הכרעה דהא אפילו בשוקל בידו בעינן הכי. וכ"מ מלשון הטורח צריכין להיות מיושרין כו' כדי שיהיה כו' משמע שזהו יושר המאזנים עצמן ולא משום הכרעה שלא הזכירה עדיין. וכ"מ ממ"ש הרמב"ם וטור ושו"ע דין זה בסתם, וההכרעה אינה אלא במקום שנהגו.ט ונימוקם עמהם, מדלא תנא מקום שנהגו במשנה כלים פכ"טי אלא סתמא, והכא תנןיא היה שוקל לו כו'. וכ"מ מפשט הסוגיא בגמרא.יב ולהרשב"ם צריך עיון, שדבריו סותרים זה את זה,יג שדחה דברי המפרש משום הכרעות כפולות, משום דחד שיעורא הוא למשקל גדול וקטן, כמ"ש בסמ"ע ס"ק כ"ה. ויש ליישב בדוחק וצריך עיון:
הערות שוליים
א.
ב"ב פח, רע"ב (דלפחות מליטרא לא בעינן הכרע טפח). פט, א ד"ה שלש אצבעות (שטעם ההרחקה מהגג ומהארץ הוא בשביל ההכרעה, אשר שיעורה תלוי בכובד דבר הנשקל).
ב.
סי' רלא ס"ק יט.
ג.
פח, רע"ב (שבמשקל גדול בעי הכרעה יותר).
ד.
הל' גנבה פ"ח הי"ד.
ה.
סי' רלא סי"ד.
ו.
שם ה"ח (שאוחז חוט המאזנים בידו. והרי גם בחוט קצר יש מקום להכרעה גדולה).
ז.
שם סי"ג.
ח.
סעיף יז (ודיני ההכרעה בסי"ט).
ט.
כדלקמן סי"ד, וש"נ.
י.
משנה ג־ו (שיעורי אורך חוטי המאזנים).
יא.
פח, רע"ב (היה שוקל לו עין בעין כו', הרי שיש מקומות שאין נוהגים בהכרעה).
יב.
פח, ב (שהכרעה תלויה במנהג המקום).
יג.
שדבריו דלעיל (ששיעור ההכרעה תלויה במשקל) סותרים את מ"ש בדף פט, א ד"ה לא יאמר, שדחה כו'.
Rabbi Shneur Zalman of Liadi (18 Elul 1745-24 Tevet 1812), known as "the Alter Rebbe," was one of the main disciples of the Maggid of Mezritch, and the founder of the Chabad Chassidism. He is the author of Shulchan Aruch HaRav and Tanya as well as many other major works in both Jewish law and the mystical teachings.
Translated by Eliyahu Touger and Sholom B Wineberg.
הטקסט באדיבות הוצאת הספרים קה"ת.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
הוסיפו תגובה