שלום כבוד הרב,

חשבתי על הסיפור של חנוכה ופתאום עלתה לי שאלה.

אנחנו מדליקים נרות חנוכה זכר לנס שקרה לאבותינו שמצאו פך קטן של שמן טהור שהיה אמור להספיק להדלקת נרות המקדש יום אחד אבל בדרך נס המנורה בערה מהשמן הזה במשך שמונה ימים, עד שהספיקו לייצר שמן טהור חדש.

הרי, כיון שהשמן הטהור שנמצא הספיק ליום אחד, לכאורה ביום הראשון לא התרחש שום נס, אז מדוע לא חוגגים את חנוכה רק שבעה ימים, החל מהיום השני, כ"ו בכסלו?

שאלה אחת, תשובות רבות

השאלה הזו היא החידה הגדולה של סיפור נס החנוכה. השאלה נשאלה כבר בכתביהם של ה'ראשונים'1 אבל קיבלה את פרסומה בעיקר הודות לרבי יוסף קארו, מחבר ה'שולחן ערוך' (המאה ה-16), שהציג אותה בספרו 'בית יוסף'2 והציע לה שלושה פתרונות אפשריים. בעקבות זאת היא נקראת 'קושיית הבית יוסף' והיא המשיכה וממשיכה להעסיק את חכמי התורה עד לימינו, וניתנו לה עוד מאות תשובות!

הנה כמה מהפתרונות המרכזיים:

השמן חולק מראש לשמונה ימים

כאשר החשמונאים פינו את בית המקדש מאליליי היוונים וניגשו להדליק את מנורת הזהב, מצאו רק פך אחד קטן שהייה חתום בחותם השעווה של הכהן הגדול ולכן ידעו בוודאות שהוא לא נפתח ולא נטמא בידיהם של היוונים.

כיון שהם ידעו מראש שתהליך הפקת שמן בטהרה אורך שמונה ימים, הם חילקו מראש את תכולת פך השמן לשמונה כדי להדליק את המנורה בכל יום במהלך שמונת הימים שבהם השמן החדש יהיה עדיין בתהליך הייצור.

כך, ביום הראשון הם יצקו לנרות המנורה רק שמינית מהפך, כמות שמן שהייתה אמורה להספיק רק לשעה וחצי של בעירה3, לתדהמתם המשיכה המנורה לדלוק במשך כל הלילה. כך הם עשו גם בשבעת הימים הבאים ובכל יום הנס המופלא חזר על עצמו מחדש והנרות המשיכו לבעור עד הבוקר.

השמן לא נאכּל

אפשרות נוספת, שביום הראשון הם יצקו את כל תכולת פך השמן לכוסות המנורה וציפו שהשמן יספיק רק עבור אותו היום. כאשר הגיעו בבוקר וציפו לראות את המנורה כבויה וריקה משמן, גילו להפתעתם שהשמן נותר בכוסות ולא התכלה!4 הנס המשיך שמונה ימים, עד שהגיע השמן החדש.

הכד התמלא מחדש

אפשרות אחרת, שהחשמונאים יצקו את כל תכולת הכד כבר ביום הראשון כדי שהמנורה תתדלק במשך כל הלילה ובכל זאת הכד נשאר מלא, והוא נשאר כך גם שיצקו ממנו שמן בימים הבאים, עד היום האחרון לפני שהגיע השמן החדש.

השמן לא הספיק אפילו ליום אחד

לפי אחת הגרסאות, בפך הקטן שמצאו לא היה מספיק שמן להדלקת המנורה אפילו עבור יום אחד, ואם כן הנס התחיל כבר ביום הראשון5.

ביום הראשון חוגגים את נס הניצחון במלחמה

הנס של חנוכה לא מתחיל במציאת פך השמן הטהור אלא במלחמה שקדמה לה, כאשר קומץ יהודים בראשות החשמונאים – הידועים גם בשם 'המכבים' – מרד בשלטון הסלאוקי שרדף את שמירת התורה והמצוות וניהל בגבורה ובמסירות נפש מלחמה חסרת סיכוי מול הצבא היווני וגם מול רבים מאחיהם היהודים שהפכו "מתייוונים" ואימצו את התרבות ההלניסטית, ומטרתם הייתה להחזיר את החופש לקיים את התורה והמצוות בארץ ישראל.

הצבא של החשמונאים היה קטן, חלש, בלתי מנוסה, ללא ידע צבאי וללא נשק ראוי, ובכל זאת הצליח להביס את הצבא המאורגן, הגדול, החזק רב האמצעים והמנוסה של השלטון היווני. ביום כ"ה בכסלו הושג הניצחון ואז נכנסו החשמונאים למקדש ופינו וטיהרו אותו מטומאות היוונים.

לפי אחד הפירושים, ביום הראשון של חנוכה, כ"ה בכסלו, אנו חוגגים את נס הניצחון במלחמה ובשבעת הימים הבאים את הנס של המנורה הטהורה שהמשיכה לדלוק.