האם מתרחשים כיום נסים? שאלה זו רלוונטית בהחלט בתקופה עתירת האתגרים בה אנו חיים. בתנ"ך ישנם סיפורים רבים על נסים שהתרחשו. אולם האם נסים מתרחשים גם בימינו?
לדעת חכמינו – מובן מאליו שמתרחשים ניסים! ורבים יכולים להעיד על כך מניסיונם האישי. אלא שלנוכח אמירה זו עלינו להביא בחשבון את התפיסה היהודית, הגורסת שקיימים סוגים שונים של נסים.
תחום אחד שבו מתרחשים נסים הוא ממלכת הטבע. שקיעה מיוחדת, פריחת פרח או לידתו של תינוק יכולים להיחוות כארועים יפים ומופלאים שבהם אלוקים מתגלה לנו כיוצר הבריאה וכאחראי לה. עם זאת, ידוע לנו כי השמש תוסיף לשקוע כה יפה גם ביום שלמחרת. כמו פריחת הפרח ולידת התינוק, גם שקיעת השמש היא חלק ממתכונת החיים הקבועה שקבע הבורא.
תחום נוסף הוא המישור שבו ההתרחשויות בטבע מתרחשות בדרך הנכונה ובזמן הנכון, כחלק מתבנית פנימית ורוחנית יותר השוררת בבריאה. ניצחון היהודים על היוונים שאותו חוגגים בחנוכה הוא אכן נס מסוג זה. צבאות היוונים היו כבירים, מאומנים היטב ובעלי עוצמה אדירה. העובדה שקבוצה קטנה של יהודים מסורים – המכבים – היו מסוגלים לנצחם, היא נס של ממש.
אף כיום, הישרדותה של מדינת ישראל עד היום היא בבחינת נס. כן, יש לנו חיילים מסורים, ואנו יודעים כיצד לבנות כלי נשק משוכללים ולהשתמש בהם. אולם כמעט אין לנו ידידים, ואנו עומדים בפני אויב כביר ממדים ועתיר אמצעים.
התחום השלישי הוא רגע שבו האירוע כולו מתעלה מעל חוקי הטבע. בקטגוריה זו נכלל נס השמן שאירע בחנוכה. שמן זית שהיה מספיק ליום אחד בלבד דלק במשך שמונה ימים – פרק זמן שבמהלכו ניתן היה להשיג שמן חדש. אירוע כזה הוא התגלות היסוד האלוקי-השמימי על מישור חדש ומיוחד. היה בכך סוג של תמורה רוחנית על מסירותם של קומץ היהודים שהיו נחושים בדעתם לאפשר ליהדות לשרוד, כנגד כל הסיכויים.
פרשת השבוע מציגה בפנינו שילוב מעניין של שתי הקטגוריות האחרונות. היה זה טבעי לחלוטין שלפעמים תהיינה שנות שפע ולפעמים תשרור בצורת. אולם העובדה שפרעה חלם חלומות רבי משמעות שסימלו זאת ושיוסף היה מסוגל לפענחם אל נכון – עובדה זו מכניסה לסיפור משהו יסוד על-טבעי מסוים.
יתר על כן, כפי שמסופר בפרשת השבוע שעבר, עצם נוכחותו של יוסף במצרים הייתה תולדה של החלומות שחלם. החלומות האלה עוררו את קנאתם של אחיו, עד כדי כך שהם תפסוהו ומכרוהו לעבדות. בסופו של דבר חלומותיו של יוסף התגלו כחלומות שחזו את העתיד. הרבי מלובאוויטש מצביע על הבחנה מעניינת בין חלומותיו של יוסף לבין אלו של פרעה.1 פרעה בחלומותיו היה צופה פסיבי שראה שבע פרות דקות בשר ושבע פרות בריאות בשר, או שבע שיבולים דקות בולעות את שבע השיבולים הבריאות והמלאות. לעומת זאת, יוסף, בחלומו הראשון, עבד עם אחיו בשדות – "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה". הייתה שם עבודה מאמצת של ממש. לאחר מכן, בחלומו השני של יוסף, הופיעו יסודות הקשורים למישור קיומי נשגב יותר: השמש, הירח והכוכבים:– "והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי".
מה ניתן ללמוד מכך? – שמאדם יהודי נדרש מאמץ כדי שיוכל למלא את תפקידו המיוחד ביקום – מאמץ יהודי. התשובה האלוקית למאמץ זה היא התגלותם של מישורים רוחניים יותר וגבוהים יותר, ובהם מתרחשים הנסים והנפלאות, שהם חלק כה ממשי מחיינו האישיים וממהלך ההיסטוריה של עמנו.
כתוב תגובה