דהיינו שאם כו'. אף שבב"יא ובמג"אב מיירי בצונן,ג מכל מקום אפשר הוא הדין לחם לענין חזרה בסמיכה לאינו גרוף.ד ואפשרה דשאני התםו דמיירי באיסור בישול,ז שהרי בסמיכה לתנור שלנו שרי לגמריח כמו שכתב רמ"א סוף סי' זה, אבל הכא מיירי בשמא יחתה ותלוי בחום התנור.ט וכן הוא משמעות לשון הגהות מרדכיי ורמ"א.יא וכן עיקריב (וצריך למחוק זה בפניםיג):
סי' שיח ד"ה מותר ליתן.
סוס"י רנט בכללי שהייה והטמנה בקצרה.
ומנא לן להקל אף בתבשיל חם קצת מטעם שאם תבשיל זה שמחזיר היה צונן כו'.
ששם החשש הוא משום חיתוי ולא משום בישול, לכן הקילו לומר שחשש חיתוי הוא רק בשיעור גדול כזה.
דלא כהמבואר בפנים (במוסגר) לשער בחום התבשיל, אלא כאן יש לשער בחום התנור.
בנידון הב"י ומג"א.
ולכן שיעור יס"ב הוא בכדי שהתבשיל יגיע לידי חום כזה, ולא מספיק מה שהמקום חם בשיעור שהיס"ב. וראה שבת כהלכה פ"י בביאורים אות ז.
אף באינה גרופה וקטומה, ולא חיישינן לחיתוי.
ואין נפק"מ כלל אם התבשיל יגיע לחום שהיס"ב או לאו.
פ"ג (פ, א): מיהו אם אין היד סולדת בו שאינו חם כל כך נראה דמותר להפשיר במקום שאין היד סולדת בו.
סוף ס"ב: ודוקא במקום שהיס"ב אבל אם אין היד סולדת שם שרי אפילו בשבת.
ראה יגדיל תורה (ירות"ו) ח"ב ע' 45.
מה שכתב במוסגר.

הוסיפו תגובה