שאלה

אני אמנם לא סובל מאכילת דגים אבל גם לא חובב דגים מושבע, האם חשוב שאשלב דגים בתפריט סעודות השבת שלי?

תשובה

התשובה הקצרה היא שאין חובה לאכול דגים בשבת אבל זה בהחלט מנהג חשוב. אם אתה לא ממש שונא דגים, ויש סיכוי שתהנה מלאכול דגים מסוימים – בהחלט כדאי שתשקיע את המאמץ והכסף למצוא את הדגים הערֵבים לחִכְּךָ כדי לקיים את מנהג אכילת דגים בשבת.

מדוע חשוב לאכול דג בשבת? ובכן, באופן בסיסי, אכילת כדי לקיים את המצווה "לענג את השבת". כפי שאמר הנביא ישעיהו1 :

"וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד".

ופירשו חז"ל:

"בַּמֶה מְעַנְגוֹ? . . בְּתַבְשִׁיל שֶׁל תְּרָדִים, וְדָגִים גְּדוֹלִים, וְרָאשֵׁי שׁוּמִים"2.

ברמה ההלכתית הפשוטה, "תבשיל של תרדין (סלרי)" ו"דגים גדולים" הם רק דוגמאות למאכלים שנחשבו לטעימים במיוחד במטבח היהודי-בבלי של חכמי הגמרא, ואין חובה להיצמד דווקא לדוגמאות אלו, אלא לשמור על העיקרון: לאכול בשבת מאכלים שנחשבים איכותיים וטעימים בתרבות האוכל הנוהגת, כל מקום לפי עניינו3. לפי זה, אם טעם של סטייק או של פסטה משובחת מהנה אותך יותר מטעמם של הדגים – עדיף שתאכל בסעודות השבת פסקה או סטייק במקום דגים.

ואולם, מבט מעמיק יותר מגלה שמנהג אכילת דגים בשבת אינו מוגבל רק לזמנם ומקומם של חכמי התלמוד: יהודים בכל ההיסטוריה ובכל התפוצות השתדלו לקנות דגים משובחים לכבוד שבת קודש; במקרים מסוימים אפילו עלתה השאלה האם נכון לקנות דגים לשבת גם כאשר הסוחרים הגויים מנצלים לרעה את מנהגם של היהודים ומעלים את מחירי הדגים באופן מופרז4. במובן מסוים, הפכו הדגים למאכל המזוהה עם היוקרה של סעודות השבת. דוגמה מובהקת לכך ניתן לראות בסיפור התלמודי המפורסם על "יוסף מוקיר שבת":

יוסף, מוקיר השבתות, גר בשכנותו גוי אחד שהיו נכסיו מרובים ביותר. אמרו לו האסטרולוגים לאותו גוי "עתידים כל נכסיך ליפול לידיו של יוסף, מכבד השבתות". הלך הגוי, מכר כל נכסיו וקנה תמורתם מרגלית ושיבץ אותה בכובעו. כשעבר בנהר, העיפה רוח את כובעו מעל ראשו, השליכה אותו המַיְמָה, ובלע אותו דג שניצוד והובא אל השוק בערב שבת בשעה מאוחרת. חשבו הדייגים "מי יקנה דג בשעה כה מאוחרת?" אמרו להם: "לכו הביאו את הדג ליוסף מכבד השבתות. רגיל הוא לקנות לכבוד שבת". הביאו את הדג ליוסף. קנה אותו. קרע אותו. מצא בתוכו מרגלית. מכר יוסף את המרגלית תמורת שלושה-עשר מחסנים של דינרי זהב. פגש בו זקן אחד, אמר: "מי שלווה עבור השבת – השבת פורעת עבורו"5.

ואכן, לפי חכמת הקבלה אכילת דגים בשבת היא הרבה מעבר להעדפה אישית פופולרית, וראוי לאכול דגים בכל אחת משלוש סעודות השבת מלבד במקרים שאכילת דגים גורמת לצער או לנזק בריאותי. וכך פוסק אדמו"ר הזקן ב'שולחן ערוך':

"וְטוֹב לִזָּהֵר לֶאֱכוֹל דָּגִים בְּכָל סְעֻדָּה , אֶלָּא אִם כֵּן הַדָּגִים מַזִּיקִים לוֹ לְפִי טִבְעוֹ, אוֹ שֶׁשּׂוֹנְאָם – שֶׁאֵין לוֹ מֵהֶם עֹנֶג אֶלָּא צַעַר"6.

11 טעמים למנהג אכילת דגים בשבת

טעמים רבים נכתבו למנהג המקודש לאכול דגים בשבת קודש. הנה 11 מהם:

1. ברכה משולשת

רבי צבי אלימלך מדינוב (המוכר בשם ספרו "בני יששכר") מסביר שבשבעת ימי בראשית, הקדוש ברוך הוא בירך שלושה מיני ברואים בעת בריאתם:

      ביום החמישי הוא בירך את הדגים: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ-לֹהִים לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים"7.
      ביום השישי הוא ברך את אדם וחווה: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ-לֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱ-לֹהִים: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ..."8.
      וגם את יום השבת הוא ברך: "וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ"9.

משום כך, צאצאי אדם וחווה שהתברכו מפי ה', נוהגים לאכול דגים, שהתברכו מה', ביום השביעי הקדוש שהתברך מאת ה'.

ובזכות אכילת דגים בשלוש סעודות השבת, זוכים להתברך ב"ברכה המשולשת" הכתובה בתורה10 – ברכת הכוהנים – המורכבת משלוש ברכות:

      "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ;
      יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ;
      יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".

כיון שהברכה מורכבת משלוש ברכות, זוהי ברכה איתנה ונאמנה. כמו חבל השזור משלושה נימים שהוא חזק ביותר, כפי שאמר שלמה המלך בספר קָהֶלֶת11 "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ – לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק!"12.

2. גימטרייה שבע

בשבת, היום השביעי, אנו אוכלים מאכלים המסמלים את המספר שבע. הגימטרייה של המילה "דג" היא שבע (ד=4 + ג=3 = 7)13.

3. הבריוֹת הראשונות

הדגים נבראו לפני שאר בעלי החיים14. כיון שהשבת היא שורש החיות והשפע לכל השבוע הקרוב, לכן נוהגים לפתוח את סעודת השבת באכילת דגים15.

(חשוב לציין שיש סיבות גם סיבות הלכתיות לאכילת מנת הדגים לפני מנות אחרות בסעודה16 ).

4. יצורים מעודנים

המבול שהציף את העולם בזמנו של נח, השמיד גם את כל בעלי החיים היבשתיים וגם העופות (מלבד אלו שהוכנסו ל"תיבה" של נח), משום שגם הם, כמו בני האדם, השחיתו את דרכם והזדווגו עם בעלי חיים שאינם ממינם17. הדגים, לעומת זאת, שרדו היטב במי המבול, מפני שהתנהגותם הייתה נאותה.

לפיכך, ראוי שנכבד את השבת הקדושה באמצעות אכילת יצורים מעודנים, המסמלים נאמנות למוסר וציות להוראות הבורא18.

5. "ניצוצות" קלים לאיסוף

בניגוד לבשר ועופות, המחייבים תהליך מיוחד של שחיטה והכשרת הבשר על מנת שיהיה מותר לאכול אותם לשם שמיים, ובכך להעלות את ניצוצות הקדושה החבויים בהם חזרה אל הקדושה – דגים אינם צריכים שחיטה ומותר לאכול אותם מיד, ללא צורך בהכנות מוקדמות. כלומר, את ניצוצות הקדושה האצורים בתוך דגים קל הרבה יותר להעלות חזרה אל הקדושה.

אכילת דגים בשביל מצוות עונג שבת, תואמת את האופי המרומם של היום הקדוש, שבמהלכו העולם כולו מתרומם לרמה רוחנית, ואין צורך להשקיע מאמצים ועמל להתגבר על חומריות העולם כדי להתקרב לה'19.

(זוהי גם סיבה נוספת לכך שנוהגים לאכול את הדגים לפני הבשר: ראשית-כל, ניגשים להעלות לקדושה את המזונות שמוכנים לכך יותר באופן טבעי, ורק לאחר שמצליחים במשימה ואוכלים את הדגים לשם שמיים, מתקדמים לשלב הקשה יותר ומתמודדים עם מאכלים שהעלאתם אל הקדושה קשה ומורכבת יותר20 ).

6. לקיים מצווה בדגים

בעלי החיים היבשתיים והעופות, שהאופי שלהם מגושם יותר משל הדגים, אמנם חייבים לעבור תהליך מדוקדק של שחיטה והכשרת הבשר כדי להפוך אותם למותרים באכילה, אבל החיסרון הזה מספק להם גם יתרון: הודות לכך מקיימים בהם כמה וכמה מצוות בכל פעם שמעוניינים לאכול אותם. לעומת זאת הדגים, שאינם זקוקים לשחיטה בזכות עדינותם, לא זכו שיקיימו בהם מצוות מיוחדות לפני אכילתם.

כדי לפצות על החיסרון הזה, אנו נוהגים לאכול דגים בשבת ומשתדלים לקיים באמצעותם את המצווה הנשגבה של ענוג שבת21.

7. חסד לנשמות הצדיקים

לפי תורת הסוד קיימת תופעה של "גלגולי נשמות", כלומר: נשמות שהיו בעולם, נשלחות שוב לחיות בעולם הזה לזמן מוגבל, כשהן שוכנות בגופים אחרים. חכמי הקבלה מסבירים שכאשר נשמות של צדיקים צריכות "לבוא בגלגול" ולחזור לעולם הזה, לעתים קרובות הם "מתגלגלות" בתוך דגים.

כאשר אוכלים דגים לכבוד השבת, מסייעים בכך לרומם את נשמת הצדיק ש"התגלגלה" ששכנה בדג ולהשיבה למקומה הרוחני22.

8. כדגים במי התורה

הנביא ישעיהו23 מתאר באמצעות משל של צימאון למים את הצורך החיוני של עם ישראל בלימוד התורה: "הוֹי כׇּל צָמֵא, לְכוּ לַמַּיִם!"24 ; לעומתו, רבי עקיבא, במשל השועל והדגים, הסביר לתלמידיו שעם ישראל אינו יכול להתקיים בלי להיות "שקוע" בתוך התורה, כמו שהדגים אינם מסוגלים לחיות אפילו רגע מחוץ למים25.

אם כן, הצורך החיוני של עם ישראל בתורת ה' הוא כפול: גם כאשר יהודי שקוע כולו בתוך "מי התורה", עדיין קיים בו "צימאון" רוחני תמידי לרוות, באופן פנימי, עוד ועוד ממימי התורה הקדושה. בכך דומה עם ישראל לדגים: גם הדגים שחיים את כל חייהם בתוך המים, עטים בהתלהבות על טיפות הגשם היורדות מן השמים כאילו לא טעמו מים בחייהם.

מבין כל ימות השבוע, יום השבת, שבו ניתנה התורה לעם ישראל26, הוא היום שבו עם ישראל עוזב את המלאכה ושוקע בלימוד התורה ומנסה להרוות את הצימאון הרוחני וללמוד פירושים חדשים לתורה. לזכר זאת נוהגים לאכול דגים ביום השבת27.

9. עיניים פקוחות

לדגים אין עפעפיים ועיניהם תמיד פקוחות לרווחה. אכילתם בשבת רומזת ומזכירה את העובדה ש"עיניו" של ה' יתברך תמיד "פקוחות" לעברנו והוא משגיח עלינו בכל עת ובכל רגע באופן פרטני, מתוך אהבה וחמלה28.

10. הטעם שכבר לא חסר

המדרש מספר שב"מָן" – הלחם המופלא שירד מן השמים לעם ישראל בכל בוקר בעת שהותם במדבר – היה ניתן לחוש את טעמם של כל המאכלים האפשריים, מלבד את טעמם של כמה מזונות מסוימים, וביניהם דגים. זו הסיבה שעם ישראל התרפק בערגה על טעם הדגים שאכלו במצרים, כשהם מתלוננים למשה על הטעמים שחסרו להם: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם..."29.

משום כך נוהגים לאכול דגים בשבת ולהודות לה' על כך שסיפק לנו את האפשרות לטעום מטעם הדגים ולענג את השבת בצורה שלמה. מה שהיה סיבה לתלונה אצל אבותינו במדבר, ראוי שיהיה עבורנו סיבה להודיה והכרת הטוב30.

11. טעימה מסעודת הלווייתן

בתלמוד נאמר שלעתיד לבוא, לאחר ביאת המשיח, יערוך הקדוש ברוך הוא לצדיקים סעודה "מבשרו של לווייתן"31. מכיוון שהשבת היא טעימה "מעין עולם הבא" – התנוצצות רוחנית מתקופת הגאולה שנקראת "יום שכולו שבת" – לפיכך נוהגים לאכול דגים ביום השבת, כסמל וציון ל"סעודת הלווייתן"32.

במנהג זה אנו מבטאים את הכמיהה והציפייה לביאת המשיח, יהי רצון שנזכה לכך במהרה בימינו!