שאלה:

יש לי שאלה די רצינית: מה הסיפור עם גלגול נשמות? מי עובר גלגולים חוזרים ומדוע?

תשובה:

תאר לעצמך שהיית מתנדב למען ארגון הומניטארי כלשהו. הבוס שלך שולח אותך למשימה בת חמש שנים לאיזו קהילה נחשלת במקום נידח. משימתך היא להביא תקווה ומשמעות לחייהם של אנשים רבים ככל האפשר. אתה מקבל רשימה של מטרות, צידה לדרך ותקציב להגשמת משימתך. אתה עומד להתגעגע למשפחתך וידידיך, אך תחושת החובה שלך דוחפת אותך לקבל את האתגר.

עבודתך מתחילה ברגע שאתה מגיע לקהילה. בכל יום יש לך משימות מוגדרות ואתה בוחן את הזמן שעומד לרשותך ומחלק אותו בצורה הולמת, תוך מודעות לכך שהזמן קצר והמלאכה מרובה.

חמש השנים חולפות מהר מאוד. קשה לך מאוד לעזוב. נעשית קשור לכל האנשים שעמם באת במגע, נהנית מתחושת ההישג וההגשמה, ואינך יכול שלא לחוש שנותרו הרבה דברים שרצית לעשות ולא הספקת. אך זמנך תם. משפחתך ממתינה לך. עליך לשוב הביתה.

עם חזרתך הביתה, עוד בטרם מאפשרים לך לפגוש שוב את בני משפחתך, לוקחים אותך לבוס כדי לתת לו דוח מפורט על מסעך. הוא עקב אחר ההתקדמות שלך מרחוק ורוצה לבחון אותה ביחד אתך. הוא מחייך כשאתר מספר על ניצחונותיך הקטנים – על התקווה שהבאת למשפחות עריריות, על הדרך לחיים חדשים שהראית לנשמות נשכחות. הוא בוכה אתך על אוזלת ידך. לעתים ישנת יותר מדי והחמצת את ההזדמנות לסייע לילד רעב. בזבזת חלק מכספך על פינוקים לא הכרחיים. באופן כללי, משימתך הוכתרה בהצלחה, ורוב זמנך וכספך הושקעו היטב. אך נשארה עדיין עבודה שלא נסתיימה.

הבוס שלך קורא לך ואומר:

"אני יודע שזה לא היה קל. עשית עבודה נהדרת ואני גאה בך. אבל עוד יש עניינים לא גמורים. תן לי את הכסף והציוד שנשארו לך. יש לנו עוד מתנדבים שמחכים לעשות את עבודתך. אתה חופשי ללכת הביתה לבני משפחתך".

אתה מאושר. האיחוד המחודש עם יקיריך מרגש אף יותר משתיארת לעצמך. אבל לאחר שהסתדרת מחדש בבית והתרגלת למצב החדש, משהו מטריד אותך. אתה מבין שחלק ממך נשאר מאחור. אתה מרגיש ששליחותך לא נסתיימה. שדברים נשארו תלויים באוויר, וזה מפריע לך מלהיכנס כל כולך לחייך הקודמים.

עד שיום אחד קורא לך הבוס שוב. הוא אומר לך שהעבודה הושלמה. מתנדבים אחרים הצליחו לקחת את הבסיס שבנית, לפתחו ולשכללו ולתת לו את הליטוש האחרון כדי להוביל את הקהילה למקום שאליו היה עליה להגיע.

עכשיו אתה יכול להיות באמת שקט. משימתך הושלמה.