כיום נראה כי אנשים רבים הצליחו רק לאחר שישבו תקופה קצרה בבית הסוהר... אך כשמדובר בהצלחה אמיתית, התהליך הפוך.

בפרשת וישב אנו קוראים על עלילותיו של יוסף. לאחר שאחיו מכרו אותו לעבדות הוא ניתן כעבד לפוטיפר, מנכבדי חצר המלוכה המצרי, סריס לפרעה. אך יוסף אינו עבד רגיל. עד מהרה אדונו נוכח לדעת כי "ויהי ה' את יוסף, ויהי איש מצליח" (בראשית, לט). עקב כך פוטיפר ממנה אותו לנהל את משק ביתו: "ויפקדֵהו על ביתו, וכל יש לו נתן בידו".

אך בינתיים מתבשלות הצרות. יוסף, "יפה תואר ויפה מראה", מושך את תשומת לבה של אשת אדונו. כשהוא דוחה את ניסיונות ההתקרבות שלה היא מוליכה אותו שולל וגורמת שיגיע לבית הכלא. אולם לא חולף זמן רב עד שהאסיר החדש מצליח למצוא חן בעיני הסוהר. "ויהי ה' את יוסף ויֵט אליו חסד". כתוצאה מכך הסוהר ממנה את יוסף לנהל את בית הסוהר ואת שאר האסירים: "ויתן שר בית הסוהר ביד יוסף את כל האסירים אשר בבית הסוהר ואת כל אשר עושים שם הוא היה עושה".

קריאה דקדקנית של הבדלי הנוסח שבין תיאורי שתי ההצלחות בתורה – זו שבביתו של פוטיפר וזו שבבית הכלא – חושפת את המפתח להצלחה אמיתית ומוחלטת.

כשהבורא כלל אותך ברשימת המועמדים לנחול הצלחה בחיים, פתוחים לפניך שני נתיבים אפשריים שבהם תוכל לצעוד. האחד – לחשוב כי ידך שלך היא משיגה את ההצלחה, בסיוע ובתמיכה של האלוקים. הדרך השניה היא לראות כי אלוקים הוא המקור האמיתי להצלחתך, ואילו המאמץ האנושי משמש רק ככלי שדרכו זורמת אליך ברכת הבורא.

כאשר יוסף היה עבד בבית פוטיפר הוא הניח שהוא השיג את הצלחתו במו ידיו – בעזרתו של אלוקים, כמובן. "וכל אשר הוא עושה, ה' מצליח בידו". אך בהיותו אסיר תפיסתו השתנתה: "ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד". כאן לא מוזכרות ידיו של יוסף – הצלחתו לא באה ממעשיו שלו, אלא צמחה כולה ממקור על-טבעי.

המפתח להצלחה בעולמנו זה הוא לפתוח בחייך מרחב לברכותיו של הבורא. ככל שתהיה פחות עסוק בעצמך, כן תשאיר מרחב גדול יותר שיוכל להתמלא בנוכחותו של אלוקים ובשפע החסד והברכה הנלווים אליה. כשכל ישותך מלאה באגו מנופח, לא נשאר מקום לאלוקים.

חוויית העבדות העניקה ליוסף מידה בריאה של ענווה. ככל שהצטמצמה הערכתו העצמית כן גדלה נוכחותו של אלוקים בחייו, והצלחתו גדלה והלכה. עם זאת, "ידו" הייתה עדיין גורם דומיננטי, אף שהייתה חלולה דייה בשביל לאפשר לברכת אלוקים למלא אותה.

כשהפך יוסף לאסיר הוא היה שבור לחלוטין. הקטנה נוספת זו של עצמיותו סללה את הדרך לנוכחות אלוקית שלמה יותר בתוך ישותו. כעת כבר לא הייתה הצלחתו מוגבלת לידיו, אלא הגיעה ממקור גבוה ממנו הרבה יותר.

זוהי אפוא הדרך המוליכה מבית הסוהר להצלחה. כדי לקבל את ברכת השמים ואת שפע ההצלחה ייתכן שתידרש לעבור במשך תקופה מסוימת בבית הסוהר. אולם אפשר שמקרהו של יוסף הוא מקרה קיצוני. רובנו יכולים להתחיל בכך שננעל את האגו שלנו מאחורי מנעול ובריח.