שאלה:
פעם הייתה לי עבודה טובה – יש לי מקצוע מאוד טוב – אבל לא הייתה לי זוגיות. מאז שמצאתי זוגיות ונולדו ילדים, אני פשוט לא מצליחה למצוא עבודה! האם אין לי מזל?
תשובה:
ראשית, אני כואב את כאבך הלא-פשוט. הרבה פעמים אנחנו חשים כי החיים לא מתנהלים כפי שכתננו אותם, וזה מאוד מבלבל, לא נעים ואפילו מלחיץ.
אבל אם פנית אליי כנראה שאת רוצה לנסות להסתכל על הדברים ממבט נוסף, אחר:
אנחנו היהודים מאמינים בהשגחה פרטית, הקדוש ברוך הוא זן ומפרנס לכל, הוא מכלכל את כל ברואי העולם, מהגדול שבגדולים ועד לקטן שבקטנים.
המדרש מספר סיפור על כהן שחי כאן בארץ ישראל בזמן בית המקדש, והפרנסה שלו היתה מאוד דחוקה, הוא החליט לנסות את מזלו בחו"ל. הוא דיבר עם בני משפחתו על כך שהוא יעבור לעשות קצת עסקים בחו"ל וישלח להם כסף לארץ. כדי שיוכלו להתקיים עד משלוח הכספים, הוא לימד את אשתו את "סודות המקצוע" שלו. המקצוע של הכהן היה – רואה צרעת. מה זה רואה צרעת? בימי קדם היתה מחלה המתוארת בתורה, שכאשר אדם היה מקבל אותה, הוא היה נטמא. אך הדרכים להכריע האם האדם טמא או שהוא כבר נטהר, וכל תהליכי הטהרה, יכולים להתבצע רק באמצעות כהן. הכהן שלנו היה בקיא בהלכות הללו, וכל המצורעים היו באים אליו 'לטיפול'. בעקבות כך הוא החליט ללמד את אשתו את ההלכות כשהיא תוכל לעזור באיבחון המצורעים.
ביום הלימודים הראשון התחיל הכהן ללמד את אשתו: דעי לך כי לכל שערה ושערה בגוף האדם יש 'מעיין' (נקודה שממנה היא שואבת את חיותה). אין שתי שערות שיונקות מאותו 'מעיין'.
הוא עוד לא הספיק ללמד את יתר הפרטים, והאשה קמה ממקומה ואמרה לו בחכמה: לכל שערה בגוף האדם נתן האלוקים 'מעיין' של חיים, ולבן אדם שלם הוא לא נתן? היתכן לומר שאתה צריך לעקור מארץ ישראל לצרכי פרנסה וכאן אין לך?
חזר הכהן ואמר: אכן, צדקת. נשאר בארץ והתפרנס בכבוד.
תשאלי: הרי למדתי מקצוע, והשקעתי כל כך, והנה עכשיו זה לא הולך.
תשובות על השאלה הזו אין. כדאי שנזכור את דברי חז"ל (בבלי, פסחים נד, ב) "שלושה דברים אין אדם יודע ואחד מהם – במה הוא מתפרנס".
בכל בתי הכנסת נהוג לומר בליל הימים הנוראים אחרי התפילה את מזמור כד בתהלים, וזו סגולה מפורסמת לפרנסה. בהרבה קהילות נהוג למכור לכל המרבה במחיר את הזכות לפתוח את ארון הקודש לאמירת המזמור הזה המכונה "תפילת הפרנסה".
אם תפתחי ספר תהלים ותקראי את המזמור הזה, לא תמצאי בו מילה אחת על פרנסה. חשבתי לעצמי, מה כל כך "סגולה לפרנסה" במזמור הזה. ואז שמתי לב למשפט הפותח שלו: לדוד מזמור, לה' הארץ ומלואה, תבל ויושבי בה". ההכרה כי רק הקב"ה הוא בעל הבית, והוא שמנהל את הכל, היא עצמה הסגולה הגדולה ביותר לפרנסה.
מאוד יתכן שהקב"ה אומר לנו, שלא אנחנו נקבע כיצד נקבל את הפרנסה שלנו – והוא, אם רק נבטח בו, ימציא לנו אותה בדרכים שהוא החליט.
תנסי להסתכל על הקורה סביבך ולראות כיצד הקב"ה מדבר איתך, ישירות. רק איתך. הוא בחר לתת לך ב"ה זוגיות ומשפחה. ובמקביל, הוא רוצה שתזכרי אותו, ולכן הקושי הזמני בפרנסה.
עדיין, יש כמה דברים שאת יכולה לעשות. הרבי מליובאוויטש היה ממליץ לבדוק את מזוזות הבית, ואת את התפילין של בעלך, כסגולה לברכות ה'. וכמובן שכדאי לזכור את מה שאמרנו בבית הכנסת בראש השנה וביום כיפור: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה".
ברצוני לאחל לך שנת פרנסה ברווח, ונחת אמיתית מעצמך ומהמשפחה, מתוך בטחון מלא בה'.
בס"ד
תשובה מדהימה.
אבקש להוסיף [ולחדד] מעט, אם יורשה לי.
א. הקב"ה נותן לכל אחד את הצינור שלו, ומשפיע לו טוב הרבה מעבר למה שהוא חולם לבקש, רק צריך להשאיר את הברז פתוח לגמרי, לא לסגור... גם כאשר אנחנו חיזקנו מעט, הרי שלכאורה מסתבר שרק השארנו פתח קטן עבור טיפטופים, כאשר נתחזק ביתר שאת וביתר עוז, הרי שיפתחו בצינורות יותר ויותר, ומפלי שפע יזרמו אלינו, בכל התחומים.
ב. לאחרונה ראיתי בחוש, אני ואישתי עשינו את כל ההשתדלויות הנדרשות, למדנו מקצועות מכובדים מאוד, אך ה'שפע רב' שדיברנו ממנו עדיין לא נראה באופק... החלטתי 'לקפוץ למים - העמוקים' וללכת על קצת מעבר למה שחשבתי, להוסיף יותר ויותר כל הזמן, פתאום, משום מקום, באה לאישתי רעיון עבודה שהיא לא חלמה עליו בכלל, ופתאום היא מגלה את עצמה מאוהבת במקצוע הזה לגמרי, תודה לק-ל - השפע בפרנסה לא איחר לבוא, ולא מפסיק לזרום, מאז מצאנו בית לגור בו, מצאתי זמנים נוספים במהלך היום ללימוד ותפלה יותר ברצינות, ומאוד חשוב לי, שאישתי יותר שמחה מאז.