בכל שנה ושנה אנו קוראים בשבת הראשונה של חודש אלול את פרשת השבוע, פרשת שופטים. מכיוון ושום דבר אינו מקרי, הפרשה חייבת לכלול לקחים חשובים אותם נוכל ליישם במשך החודש אלול, הבא עלינו לטובה ולברכה.

הפרשה, העוסקת במינוי שופטים, אומרת: "לא תטה משפט, לא תכיר פנים, ולא תיקח שוחד". (שופטים ט"ז, י"ט).

מכיוון שהתורה פתחה באיסור להטות משפט, האיסור לקחת שוחד נראה מיותר. האם יכול להיות עיוות צדק גדול יותר משוחד? רש"י, גדול מפרשי התנ"ך, מסביר, שהתורה אוסרת קבלת שוחד אפילו במקרה שהנותן מצהיר בפירוש שהכסף ניתן בתנאי שהשופט יתן פסק דין הוגן. משום שברגע שהשופט נעשה משוחד, תהיה לו דעה קדומה לטובת אותו צד והוא לא יוכל לשפוט בצורה אובייקטיבית. כפי שממשיך הפסוק: "כי השוחד יעוור עיני חכמים". אם יש קשר משפחתי בין השופט לבין אחד המתדיינים, השופט פסול מלדון בענייניו.

במשך חודש אלול, על כולנו לעשות חשבון נפש ולשפוט את מעשינו ופעולותינו בשנה שחלפה. אולם, כל אדם משוחד על ידי תחושת האהבה לעצמו, ולא יכול להעריך את מעשיו בצורה הוגנת. לכן, צריך כל אדם למנות לעצמו "שופט", מורה רוחני בלתי משוחד ונטול פניות, שיוכל לתת חוות דעת אובייקטיבית.

יתר על כן, עצם הידיעה שבסוף כל שבוע או חודש, אדם יצטרך לדון על הישגיו הרוחניים עם אדם אחר, לעיתים קרובות מספיקה כדי לעודד את האדם להשתפר ולשגשג. כפי שאמר התנא רבן יוחנן בן זכאי עליו השלום לתלמידיו: "יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם".