פרשת השבוע נקראת "שופטים", וכשמה כן היא: אנו מצווים בה למנות עלינו שופטים אשר ישפטו משפט צדק. רעיונות התורה משתקפים גם בנפש האדם, וכל אחד מאיתנו יכול ליישמם בתוך-תוכו.

האגדה מספרת שעם הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, היו כאלו שרצו להקים מחדש את ה"סנהדרין", בית דין גבוה של חכמי תורה שיפעל באותה מתכונת בה פעלה ה"סנהדרין" המקורית בבית המקדש.

אלא שאז התעוררה בעיה: היכן ניתן למצוא שבעים איש הגונים וכנים, שלא יקחו שוחד ולא יתנו יד לשחיתות?

"אל דאגה" הכריז מישהו. "עם קצת כסף נוכל להשיג הכל"!

לצערנו, השוחד והשחיתות נפוצים ביותר. התורה מזהירה אותנו כי "השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים".

גם אנו נוטים לקבל שוחד לעיתים תכופות. השכל האנושי הוא דבר מעולה, שיכול להגיע למסקנות הגיוניות המבוססות על היגיון בריא. הבעיה היא,שאת הנתונים אנו מזינים דרך פילטר מאוד סובייקטיבי: החושים והרגשות שלנו. ה"יצר הרע" מודע לכך, ולכן ינסה לשחד אותנו לחשוב שרעיון מסוים או פעולה מסוימת הם טובים בשבילנו, כשהמציאות בהחלט איננה כזו.

נשמע מצויין, אתה אומר, אך איך נוכל למנוע שוחד כזה? על כך אומרת לנו התורה במילים הראשונות של פרשת השבוע: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". שער הוא משהו שמאפשר לך לפקח מי יעבור דרכו ומי לא. גם החושים שלנו הם שערים לנפש. עלינו להבחין מה יעבור דרך העיניים שלנו, האוזניים, האף וכו'. על ידי הגנה ופיקוח על ה"שערים" שלנו, נהיה הרבה פחות פגיעים לטענות השגויות של היצר הרע.

כל מי שהיו לי אי פעם אורחים לא קוראים יסכים שהרבה יותר קשה להיפטר ממישהו לאחר שעבר את סף ביתך, מאשר להשאיר אותם בחוץ לפני שתהיה להם הזדמנות להיכנס.

מספרים על חסיד אחד, שהגיע לרבו ושאל אותו לעצתו כיצד לכבוש את היצר. הרבי יעץ לו ללכת לאחד התלמידים שלו.

כשהגיע החסיד לפתח ביתו של אותו תלמיד בקצה העיר, הוא דפק בדלת אך איש לא הופיע. הוא חיכה עד שירד הלילה ועדיין לא היתה תשובה. הוא נשאר ללון ליד פתח הדלת כשהוא קופא מקור. כשהפציע הבוקר, פתח סוף סוף התלמיד את הדלת ונתן לחסיד להיכנס.

החסיד הסביר שהוא הגיע כדי ללמוד כיצד לשלוט בפיתויים ולכבוש את יצרו. הסביר לו המארח: "ראית כיצד השארתי אותך בחוץ כל הלילה? זהו הבית שלי – ורק אני יחליט מי יכנס אליו ומי לא...

"זוהי הדרך כיצד לשלוט ביצרים החייתיים שלנו. תוודא, שכל מה שנכנס פנימה עושה זאת משום שאתה רצית שייכנס, ולא משום שאותו דבר חומק פנימה בתנאים שלו".

הסיפור אולי נשמע קשה, אך המסר ברור. כן, בפרקי אבות נאמר: "איזהו חכם? זה הלומד מכל אדם", אך עדיין עלינו להבחין מה נכניס לתוך תוכנו ומה לא. פח זבל מקבל הכל, ואותו בטח איננו רוצים לחקות!