נסה להתעלם מאשתך לשבוע. היא לא תרשה לך. נסי להתעלם מבעלך, ילדייך, חברותיך – זה בלתי אפשרי. אתם תלויים זה בזה. חייכם שזורים זה בזה.

נסו להתעלם מהוריכם. לא רק שזה אפשרי – לעתים קרובות אנו מרגישים שזה נכון ונחוץ. אחרי הכל, הם נותנים לכם לעשות זאת. הם מעודדים אתכם לעשות זאת. נראה שהם אפילו רוצים שתעשו זאת.

במשך עשרים שנה הם אומרים לך: "כשתתבגרו, תצטרכו לעשות את זה בעצמכם"; וגם: "עוד מעט תהיו גדולים ותחליטו לבד". אם לא, הם יהיו מאוכזבים מכם. "הגיע הזמן שתסתדרו בכוחות עצמכם" הם אומרים שוב ושוב.

אבל אם אתה עושה את הדברים בדרך הפוכה משלהם, הם כועסים. אחרי זמן אנו מבינים שהורינו רוצים שנחיה חיים עצמאיים ונבחר בדרך חיים משלנו, ועם זאת הם רוצים שבאופן עצמאי נבחר לעשות בדיוק כפי שהם חינכו אותנו.

זה לא פשוט להיות בן.

"בנים אתם לה' אלקיכם" אומר משה לעם, אחרי שהוא מתאר את 40 השנים הראשונות שלהם כעם. זה לא פשוט.