ב"ה

גולשים יקרים,

לפחות פעם בשנה הם באים לבקר אותנו: קבוצת מרגלים שנכנסו להיסטוריה של עם ישראל, ולא בדיוק במובן החיובי. ובכל שנה, בפרשת שלח, אנו נזכרים בסיפור, מנתחים אותו ומוצאים עוד לקח מעשי לחיים.

אז מה היה לנו כאן? קבוצת מרגלים שקיבלו משימה די ברורה: לעלות לארץ, לבדוק את מצבה ולשוב ולדווח למשה רבינו. זה מה שהם עשו, ובנוסף לכך שבו גם עם פרי הארץ. בסופו של דבר, הדיווח המייאש גרם לעם להכריז מרד; בורא העולם גזר כי הדור לא ייכנס לארץ ועל המרגלים נגזר עונש חמור.

אבל רגע... מה לא היה בסדר? הם התבקשו לדווח ומילאו את משימתם באמונה. האם הם היו אמורים לטייח את העובדות?

הסבר מעניין אחד אומר כי הבעיה היא לא הדיווח אלא המסקנה אליה הם הגיעו. המרגלים לא התבקשו לקבוע האם הכניסה לארץ המובטחת אפשרית או לא; הם נשלחו רק כדי לברר כיצד נראית הארץ. הדו"ח היה בסדר גמור, המסקנה הייתה הבעיה הגדולה.

בחיים אנחנו נתקלים בהרבה מכשולים. יהיו שיאמרו שאנו צריכים לעצום עיניים ולחשוב כאילו הם לא קיימים, אבל בדרך כלל זה לא עובד. מותר לנו לראות את המכשולים והאתגרים, אבל המסקנה לא יכולה להיות 'אנחנו לא יכולים'. המסקנה תמיד צריכה להיות זהה: זה קשה, זה מאתגר, אבל בורא העולם איתנו – ונצליח להתגבר על כל מכשול.

המשך שבוע נעים,

הרב מנדי קמינקר