האם בית הכנסת צריך להיות בנוי בכמה מפלסים?

מתברר שלפי חלק מהמנהגים השידה של קריאת התורה צריכה לעמוד על מקום גבוה יותר משאר בית הכנסת.

את המקום בו שליח הציבור מתפלל, לעומת זאת, יש להעמיד במקום נמוך ולחפור ברצפת בית הכנסת כמו 'בור' קטן שם הוא יעמוד.

הסתבכתם?... הדרך הטובה ביותר להכיר היטב את הרהיטים המקודשים של בית הכנסת היא לקרוא את המאמר שלפניכם, בו נתמקד ב'בימה', האיזור שם קוראים את התורה (בקרב עדות ספרד רבים קוראים לה גם בשם: תיבה), ו'עמוד התפילה' שם עומד החזן.

קצת היסטוריה

מתי נבנתה הבימה הראשונה בבית הכנסת? אין לנו תשובה מוחלטת. מה שבטוח שהבימה הראשונה עבור קריאה בתורה הוצבה ב... בית המקדש.

למרות שבדרך כלל לא קראו בבית המקדש בספר התורה, אחת לשבע שנים התרחש מעמד מיוחד בעזרת בית המקדש - ה"הקהל".

היה זה בשנה שלאחר שנת השמיטה, בימי חג הסוכות. היהודים שעלו לרגל לירושלים, היו מתקבצים ב"עזרה" של בית המקדש לשמוע דברי תורה וחיזוק מפי מלך ישראל, שהיה קורא באזניהם פרשות נבחרות מתוך ספר התורה. לצורך הקריאה הזו הוצבה עבורו בימה ב"עזרה".

בספרי הנביאים1 נמצא איזכור נוסף לתיבה, שנבנתה על ידי גולי בבל לצורך קריאתו של עזרא הסופר מתוך ספר התורה: "ויעמד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו לדבר". מפרשי המקרא2 מסבירים שה"מגדל" עליו מדובר הוא הבימה המוכרת לנו.

היכן מציבים את הבימה

בכל בית כנסת אליו תגיעו תמצאו את הבימה באמצע אולם בית הכנסת, ועליה מניחים את ספר התורה בעת שקוראים בו.

הבה נתמקד מעט במיקום הבימה באמצע בית הכנסת, שכן קריטריון זה התגבש במשך השנים ובדורות האחרונים קיבל חשיבות מיוחדת.

לא עניין של נוחיות בלבד

בספרי ההלכה כמו3 זה של הרמב"ם, מובא כי את הבימה יש לקבוע באמצע בית הכנסת.

היו4 שהסבירו שאין בכך עניין עקרוני. לדבריהם, הדבר נועד רק כדי לאפשר לכל הנוכחים בבית הכנסת לשמוע את הקורא בתורה הניצב על גבי הבימה. בבתי כנסת קטנים בהם בעיה זו לא קיימת, ניתן להציב את הבימה קרוב לארון הקודש שבתחילת האולם.

אך פוסקים אחרים5 סוברים שתמיד יש למקם את הבימה דווקא באמצע בית הכנסת. חיזוק לגישה זו נמצא בתיאורו המרתק של בית הכנסת באלכסנדריה שבמצרים, המובא בתלמוד6:

היה זה בית כנסת ענק, אשר היו פזורים בו שבעים ואחת מושבים מוגבהים עטורי זהב עבור חכמי הסנהדרין. בשעות השיא אכלס ההיכל עשרות אלפי מתפללים!

כמות המתפללים האסטרונומית יצרה בעיה: העומדים והיושבים בירכתי בית הכנסת לא יכלו לשמוע את קולו של שליח הציבור ולהשיב "אמן" אחר ברכותיו. והפיתרון - שמש המקום ניצב הכן על הבימה שבאמצע בית הכנסת, ובידו צעיף צבעוני אותו הניף בכל פעם שסיים את ברכתו. הנפה זו היוותה את האות עבור המתפללים שזוהי העת להשיב "אמן" על הברכה, אותה כלל לא יכלו לשמוע...

לו לא הייתה חובה למקם את הבימה באמצע בית הכנסת, הלא ניתן היה להסיט את הבימה אחרונית כך שגם אלו שיושבים שם יוכלו לשמוע היטב את הברכות! העובדה שהשתמשו בהנפת צעיפים, מוכיחה שהצבת הבימה באמצע בית הכנסת הינה נושא עקרוני ולא רק טכני, טענו אותם פוסקים.

בדורות האחרונים

עם הופעתה של תנועת הרפורמה, התפתחה באירופה מגמה להזיז את הבימות מאמצע ולהצמידן לקידמת המבנה. הדבר הזכיר כנסייה, ולא לחינם; היה זה חלק מנסיון נרחב לדמות את בתי הכנסת לכנסיות הנוצריות, תוך מחשבה שהדבר יגרום ליהודים לבלוט פחות.

גדולי ישראל7 מחו בתוקף על הניסיון לדמות לגויים. כעת - קביעת הבימה באמצע הבית כנסת נעשית גם כדי להבדיל בין בתי הכנסת לבית בתי עבודה זרה, כמו שנאמר: "ובחוקותיהם לא תלכו".

ולבית כנסת שבו מחמת אילוצים הייתה הבימה קרובה לארון הקודש כתב הרבי מליובאוויטש8 - להפריד בין ארון הקודש לבימה באמצעות לפחות שורה אחת של מושבים.

מבנה הבימה

הבימה בנויה בצורת שידה גבוהה, ועליה מונח ספר התורה בעת הקריאה. בחלק מבתי הכנסת נהוג להגביה את הבימה מהקרקע באמצעות במה מוגבהת9. לבמות אלו, שנבנות בדרך כלל בהידור מרשים, מעקה מכובד ומדרגות בהן עולים אל הבימה.

בניית הבמה לבימה אינה חיוב הלכתי, אך לדעת חכמי הקבלה ראוי לקבוע שבע מדרגות העולות אל הבימה10.

מזבח בבית הכנסת

הקבלה ייחודית מובאת בין הבימה והמזבח שהיה מוצב בחצר בית המקדש ועליו היו מקריבים את הקורבנות. הסיבה להשוואה: על הבימה קוראים את ציווי הבורא להקריב קורבנות (בבית המקדש) מתוך ספר התורה.

דבר נוסף אותו עושים על הבימה הוא מנהג ה"הושענות" - הקפת הבימה על ידי המתפללים בימי חג הסוכות כשארבעת המינים בידיהם. מנהג זה הוא זכר למנהג שהיה בבית המקדש - שם היו עורכים את ההקפות מסביב למזבח.

גם תקיעת השופר בראש השנה נערכת מעל גבי הבימה, בדומה לתקיעת החצוצרות בסמוך למזבח בעת שהקריבו עליו קורבנות11.

עמוד חשוב

ואם הבימה היא כמו המזבח שעליו הוקרבו הקורבנות - עמוד התפילה לידו מתפלל החזן דומה ל"מזבח הפנימי" עליו הוקטרה הקטורת12.

מיקומו של העמוד נקבע13 לימין ארון הקודש. בחלק מבתי הכנסת14 ממוקם העמוד באמצע בית הכנסת, לפני ארון הקודש.

בשונה מבימת הקריאה, שמותר - ואף ראוי - להעמידה בגובה, אין להגביה את עמוד התפילה. זאת משום שהתפילה צריכה להיעשות במקום נמוך15.

בחלק מבתי הכנסת באירופה נפוץ המנהג לחפור מעין בור ברצפת בית הכנסת במקומו של עמוד התפילה, כדי ששליח הציבור יעמוד במקום נמוך ויקיים את הפסוק "ממעמקים קראתיך ה'".

אמנם מעיקר הדין אין חיוב להנמיך את מקום התפילה אל למטה מגובה הרצפה, אך אין להתפלל במקום מוגבה16.

נימוק להימנעות מהגבהת מקום התפילה17 - ההגבהה עלולה להיראות כניסיון להתקרב יותר אל הבורא שבשמיים כדי שישמע את התפילה, וסותרת את האמונה בהיותו נמצא בכל מקום ומקום.

דומה שהמסר די ברור: הבורא שומע לתפילתנו בכל מקום ובכל עת.