בהעלותך
ב"ה
גולשים יקרים,
נהיינו כמו באמריקה? כל-כך עצוב היה לקרוא את חדשות האתמול. יהודי פתח במסע טבח ורצח יהודים אחרים. זה לא קרה בגלל אנטישמיות או כל סיבה אחרת; פשוט עניין של כספים בלבד.
אנו רגילים לקרוא על סיפורים כאלו בארצות אחרות. לא אצלנו! אנחנו, העם הנבחר, צריכים להיות סמל ומופת לשאר העמים, לא לחקות את הדוגמה שלהם... אבל לדאבוננו, זה קרה גם אצלנו. ולדאבוננו, זה לא בדיוק המקרה היחיד.
כל זה מוביל אותנו לרגעי ההתחלה, לבתי הספר, לבתים – לתקופה בה הילדים מקבלים את הערכים החשובים בחיים, "חנוך לנער על פי דרכו – גם כי יזקין לא יסור ממנה."
אם אנחנו מחנכים את הילדים שצריכים להתנהג יפה, ולא לגנוב או לרצוח בגלל ש"זה לא מוסרי" או "זה יפגע בכולנו", הם עלולים לגדול ולהחליט שזה דווקא כן משתלם להם.
אבל אם החינוך הוא שצריכים לעשות את הדבר הנכון בגלל ש"עין רואה, ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים", יש בורא לעולם שעומד ומביט על כל מעשינו, אז גם כשהם יתבגרו הם יזכרו זאת ולא יסורו מהדרך הנכונה. כי בורא העולם הוא נצחי: הוא היה לפני ויהיה אחרי כל סיטואציה בה אנו נמצא את עצמנו.
המשך שבוע נעים, והלוואי ולא נצטרך לשמוע עוד בשורות כאלו לעולם
הרב מנדי קמינקר
משה רבינו הכין אותם אך הם נגנזו עוד בחייו; ועם זאת, גם בבית המקדש השתמשו בחצוצרות. מה היה סיפורן של חצוצרות הכסף, ומדוע השתמשו בהן? על כך ועוד במאמר המרתק שלפניכם
הרופא לא הסכים להגיע לבית הכנסת בעשרת הדיברות. אך אז, בדרך לעבודה, הוא פגש שלושה בחורים חבדניקי"ם ... סיפור נפלא של השגחה פרטית
יש כאלו שכועסים יותר, ויש כאלו שכועסים פחות. עבור הממהרים לכעוס שבינינו, הם יכולים לסבול מכך כל חייהם. כאן, ליקטנו עבורכם את עצותיו של הרבי
האיש מיאן להינחם ורמז על כך שאם אשתו אכן תגורש מאמריקה הוא לא יהסס לשלוח יד בנפשו. "אל תדאג, בבקשה אל תדאג," הפציר בו הרבי
כיום, צבאות יודעים שלא רק הכמות, אלא האיכות היא זו שתקבע מי ינצח במלחמה. וכחלק מכך, חשוב להרים את המורל בצה"ל.
מה בורא העולם צריך? האם הוא צריך את מעשינו? האין הוא כל-יכול, מי שברא את השמיים ואת הארץ ואת כל מיליארדי היצורים השוכנים בה? האם הנחת התפילין, הדלקת נרות השבת או שאר הפעולות הפשוטות כל-כך?
כאשר "ציפיות" הן בלתי מציאותיות (גבוהות או נמוכות מדי) – אזי צפוי שיתפתחו תסכולים ואכזבות. כאשר ציפיות מאוזנות ומציאותיות, אזי קל יחסית לחוש שביעות רצון
הדברים שאמרה היו נכונים, ויותר מכך, היא כלל לא התכוונה לדבר בגנות אחיה משה. מדוע בכל זאת מרים נענשה בחומרה?
ה"פתיל" הוא בעת ובעונה אחת כלא ללהבה וגואלה ומשחררה. הוא מחזיק את הנשמה בנבדלותה מן השלמות הרוחנית, ועם זאת הוא זה המאפשר לנו להתחבר עם אלוקים
לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם.
