עקרת הבית רוכנת מעל שולחן המטבח הגדול. זרועותיה עולות ויורדות בתנועות סיבוביות. ידיה ואצבעותיה לוחצות וסוחטות, מושכות ודוחפות עיסה סמיכה, גמישה וחלקה.
עיסה זו מכילה:
דגן שצמח ונקצר במאמצים מרובים;
מים שנשאבו מן האדמה ונמדדו בכוס שלה;
שמרים, מלח ותבלינים שנרקחו במטבח שלה או נקנו בכספה.
את כל אלה היא לשה והופכת לבצק אחיד שממנו היא מכינה לחם לעצמה ולמשפחתה.
אך קודם כל היא מפרישה חתיכה קטנה. בטרם תאפה את פרי עמלה, את כישרונה ואת מיומנותה ותהפוך אותם למזון, היא סורקת את הבצק כולו ובוחרת פיסה שאותה תפריש כ"חלה" – פיסת בצק שאותה היא תקדיש כשי לאלוקים.
מאחורי סדרת דלתות זכוכית מסודרים "הכלים היפים" של המשפחה: אגרטלי בדולח, כלי הגשה מחרסינה, זוטות ופיסות מכל מיני גדלים וחומרים. אך הפריט היפה והיקר ביותר שמוצג שם הוא גביע הקידוש, הגביע שאותו מרימה המשפחה בכל שבת כדי להכריז על קדושת יום שבת מנוחה ועל מחויבותם להקדיש חייהם לתכליתו של הבורא.
בשנת 1940, ניצל רבי יוסף יצחק שניאורסאהן מוורשה שהייתה בשליטה נאצית והגיע ליבשת אמריקה. הדבר הראשון שהוא עשה היה לבנות מחדש בעולם החדש את החיים היהודיים שנהרסו בארץ הישנה. הוא שלח את שליחיו ואת תלמידיו לערים ולעיירות בכל רחבי ארה"ב כדי לייסד בתי ספר יהודיים.
באותם בתי ספר הילדים לומדים תורה, תלמוד, תפילות, את ההיסטוריה של העם היהודי וכן את הפילוסופיה שלו. ישנה גם תוכנית לימודים חילונית מלאה – אנגלית, מתמטיקה, מדעים וכו', שנועדה להעניק כלים טכניים ומיומנויות חיים בסיסיות וחשובות.
אחד הקווים המנחים שהרבי קבע לבתי הספר הללו היה ששעות הבוקר צריכות להיות מוקדשות לחינוכם היהודי של הילדים, ואילו הנושאים החילוניים צריכים להילמד אחר הצהריים. בתי הספר הללו פועלים כולם על תקציבים נמוכים ובעזרת כוח אדם מוגבל מאוד. היה הרבה יותר קל, זול ו"מעשי" לארגן את השיעורים בצורה אחרת על מנת להפיק יותר מן המשאבים המוגבלים שלהם, אך הרבי התעקש שכך צריך להיעשות. בשעות הבוקר, כך הסביר, חשיבתו של הילד רעננה יותר, רצונו ללמוד גדול יותר והוא עירני יותר. שעות חשובות אלה צריכות להיות מוקדשות לדברים שיש להם החשיבות הרבה ביותר, כלומר, לזהותנו ולשליחותנו בחיים.
יום בחייו של אדם הוא עולם בפני עצמו: יבשות ואיים של רעננות וערנות, המופרדים זה מזה באוקיינוסים של שינה ומנוחה; שדות חרושים של תעשייה, רכסי הרים של רוחניות, מדבריות שעמום, ערים גדושות אינטראקציה חברתית, כבישים מהירים של תקשורת...
מהו הרגע הנבחר של היום? זהו הרגע בו אתה מתעורר. זהו הרגע שבו ים התת-מודע מתנפץ על חוף התודעה בקול נפץ שכולו פוטנציאל. מה שאתה עושה ברגע הזה יש לו השפעה גדולה יותר על יומך ועל חייך מאשר כל מעשה אחר בכל רגע אחר.
אז מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?
"וידבר ה' אל משה לאמור: .... והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה. כתרומת גורן, כן תרימו אותה, מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה לדורותיכם" (במדבר טו, יז-כא).
כתוב תגובה