הִלְכוֹת רִבִּית וְהִלְכוֹת עִיסְקָא (מא-פ)
וְכָל זֶה כְּשֶׁקּוֹצֵץ לוֹ דָּבָר קָצוּב, בֵּין שֶׁיַּרְוִיחַ הַרְבֵּה בֵּין שֶׁלֹּא יַרְוִיחַ כְּלוּם, רַק שֶׁאַחֲרָיוּת הַהֶפְסֵד מִן הַקֶּרֶן הוּא עַל הַנּוֹתֵן, אֲבָל אִם קוֹצֵץ לוֹ דָּבָר קָצוּב, בֵּין שֶׁיַּרְוִיחַ הַרְבֵּה בֵּין שֶׁלֹּא יַרְוִיחַ אֶלָּא כְּשִׁעוּר שֶׁקָּצַץ לוֹ יִתְּנֶנּוּ לוֹ כֻּלּוֹ, אֲבָל אִם לֹא יַרְוִיחַ כְּלוּם לֹא יִתֶּן לוֹ כְּלוּם, וְכֵן אִם יַרְוִיחַ פָּחוֹת מִשִּׁעוּר שֶׁקָּצַץ לוֹ יִתְּנֶנּוּ לוֹ וְלֹא יַשְׁלִים מִבֵּיתוֹ לְשִׁעוּר זֶה – הֲרֵי זֶה מֻתָּר,תב אַף אִם אַחֲרָיוּת גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה הֵן עַל הַמְקַבֵּל מִכָּל הַמָּעוֹת כְּדִינוֹ שֶׁהוּא שׁוֹמֵר שָׂכָר,תג,137 וְגַם אַחֲרָיוּת הַזּוֹל וְאֹנָסִים עַל הַמְקַבֵּל מֵחֲצִי הַמָּעוֹת שֶׁהֵן הַלְוָאָה (לְפִי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה כְּמַלְוֶה בְּרִבִּית בְּמַה שֶּׁקּוֹצֵץ עִמּוֹ שֶׁיִּתֶּן לוֹ דָּבָר קָצוּב, הוֹאִיל וְלֹא יִתְּנֶנּוּ לוֹ מִבֵּיתוֹ אִם לֹא יַרְוִיחַ כְּלוּם, אֶלָּא שֶׁמּוֹכֵר לוֹ הַמְקַבֵּל חֲצִי הָרֶוַח שֶׁלּוֹ בְּעַד שֶׁמּוֹחֵל לוֹ הַנּוֹתֵן אֶת הָעוֹדֵף עַל דָּבָר קָצוּב שֶׁקָּצַץ עִמּוֹ אִם יִהְיֶה עוֹדֵף, וּמְכִירָה זוֹ שֶׁהַמְקַבֵּל מוֹכֵר חֶלְקוֹ לְהַנּוֹתֵן אֵינָהּ נִרְאֵית כְּהַלְוָאָה בְּרִבִּית כְּמוֹ מְכִירַת הַנּוֹתֵן חֶלְקוֹ לְהַמְקַבֵּל בְּעַד דָּבָר קָצוּב וְיָדוּעַ שֶׁיִּתֶּן לוֹ שֶׁהִיא דוֹמָה כְּאִלּוּ הוּא מַלְוֶה בְּרִבִּית). (וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶהתד וְחוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם רִבִּית גְּמוּרָה שֶׁל תּוֹרָה כָּל שֶׁקּוֹצֵץ לוֹ דָּבָר קָצוּב, אַף שֶׁחֲצִי הָרֶוַח לֹא יִהְיֶה כָּל כָּךְ. אֲבָל הַמִּנְהָג פָּשׁוּט בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לְהָקֵל בְּזֶה לַעֲשׂוֹת מַמְרָנוֹתתה שֶׁהֵם שִׁטְרֵי עִסְקָא עַל דֶּרֶךְ זֶה,תו,138 רַק שֶׁאַחֲרָיוּת הָאֹנָסִים וְהֶפְסֵד בִּסְחוֹרָה שֶׁהוּזְלָה צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל שְׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה,תז כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָהתח).139
וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר בַּשְּׁטָר קִצְבָּה לְרֶוַח בְּשָׁבוּעוֹת אוֹ חֳדָשִׁים שֶׁנִּתְחַיֵּב הַמְקַבֵּל לִתֵּן דָּבָר קָצוּב לְכָל שָׁבוּעַ אוֹ חֹדֶשׁתט מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר,תי,140 אַף עַל פִּי שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה רֶוַח לֹא יִטּוֹל כְּלוּםתיא וְיַחְשׁוֹב זֶה שֶׁנָּטַל עַל הַקֶּרֶן.תיב וְכֵן בְּכָל דַּרְכֵי הֶתֵּר לְקִיחַת רֶוַח שֶׁיִּתְבָּאֵר – צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר קִצְבָּה לְרֶוַח בְּשָׁבוּעוֹת אוֹ חֳדָשִׁים (בֵּין בִּכְתָבתיג בֵּין בְּעַל פֶּה בְּתוֹרַת חִיּוּב עַל הַמְקַבֵּל,141 אֶלָּא אִם יִרְצֶה לַעֲשׂוֹת כֵּן מֵעַצְמוֹ אַחַר כָּךְ לְהָקֵל עָלָיו מֻתָּר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. וַאֲפִלּוּ קִצְבָּה בְּשָׁנִים לְהִתְחַיֵּב לִתֵּן לְכָל שָׁנָה כָּךְ וְכָךְ – אָסוּר, כִּי אֵין הֶפְרֵשׁ לְעִנְיַן רִבִּית בֵּין זְמַן מוּעָט לִזְמַן רַב), אֶלָּא יִכְתּוֹב סְתָם לִתֵּן בְּסוֹף הַשָּׁנָה אוֹ חֶצְיָהּ כָּךְ וְכָךְ, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן יִכְתּוֹב שְׁטָר אַחֵר,תיד,142 אוֹ אֲפִלּוּ בְּלֹא שְׁטָר כְּלָל אִם נִתְרַצּוּ שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק בְּיָדוֹ עַד שָׁנָה אוֹ חֶצְיָהּ עַל דֶּרֶךְ הֶתֵּר זְמַן הָרִאשׁוֹן – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְקַבֵּל בְּסוֹף זְמַן הַשֵּׁנִי רֶוַח כָּל כָּךְ כְּמוֹ בְּעַד זְמַן הָרִאשׁוֹן, וַאֲפִלּוּ לֹא דִבֶּר עִמּוֹ כְּלָל בְּסוֹף זְמַן הָרִאשׁוֹן אוֹ יוֹתֵר, מִן הַסְּתָם עִכְּבָהּ עַל דֶּרֶךְ הֶתֵּר הָרִאשׁוֹןתטו (וְאִם עִכְּבָהּ פָּחוֹת מִזְּמַן רִאשׁוֹן וּבָא הַנּוֹתֵן לִטּוֹל הָעִסְקָא מִיָּדוֹ – אֵין לָהֶם לְחַשֵּׁב הָרֶוַח בְּפֵרוּשׁ לְשָׁבוּעוֹת וָחֳדָשִׁים, אֶלָּא143 יִתֵּן בִּסְתָם לְפִי עֶרֶךְ הַזְּמַן שֶׁעָבַר מֵהַשָּׁנָה):
וְכָל זֶה כְּשֶׁאוֹתָן הַמָּעוֹת שֶׁמְּקַבֵּל הֵן עַצְמָן עִסְקָא שֶׁמִּתְעַסֵּק בָּהֶן לְהַרְוִיחַ וְאֵינוֹ מוֹצִיא אוֹתָן בִּיצִיאוֹתָיו, אֲבָל אִם הוֹצִיא יָתֵר מֵחֲצִי הַמָּעוֹתתטז שֶׁהֵן הַלְוָאָה בִּיצִיאָה שֶׁאֵין בָּהּ רֶוַח, כְּגוֹן לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ אוֹ דִירָתוֹ אוֹ פֵּרְעוֹן חוֹבוֹ, בֵּין מִדַּעַת הַנּוֹתֵן שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת לְהוֹצִיא בֵּין שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ,תיז אַף שֶׁמִּיָּד הֶחֱזִיר מָעוֹת אֲחֵרוֹת תַּחְתֵּיהֶן וְנִתְעַסֵּק בָּהֶן וְהִרְוִיחַ – הֲרֵי זֶה הָרֶוַח שֶׁלּוֹ. וְאִם נְתָנוֹ לְהַנּוֹתֵן – הֲרֵי זוֹ רִבִּית גְּמוּרָה,תיח אַף אִם לֹא קָצַץ לוֹ דָּבָר קָצוּב אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ חֲצִי רֶוַח כָּל הַמָּעוֹת בֵּין רַב אוֹ מְעַט, לְפִי שֶׁמִּיָּד שֶׁהוֹצִיא בִּיצִיאוֹתָיו נַעֲשׂוּ מָעוֹת אֵלּוּ שֶׁהוֹצִיא חוֹב הַלְוָאָה עָלָיו,תיט וְלֹא נִשְׁאַר חֲצִי הַמָּעוֹת פִּקָּדוֹן שֶׁיִּהְיֶה חֲצִי הָרֶוַח לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן.
וּמַה תַּקָּנָתוֹ? אִם צָרִיךְ לִלְווֹת מִמְּעוֹת הָעֵסֶק לְפִי שָׁעָה לְהוֹצִיא בִּיצִיאוֹתָיו – אֲזַי כְּשֶׁיַּחֲזִיר הַמָּעוֹת אֲחֵרוֹת תַּחְתֵּיהֶן יְזַכֶּה אוֹתָן לְהַנּוֹתֵן עַל יְדֵי אִישׁ אַחֵר שֶׁיַּגְבִּיהֵן144 בִּשְׁבִילוֹ,תכ שֶׁזָּכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.תכא,145 וּבִלְבָד שֶׁיִּתֶּן לוֹ הַנּוֹתֵן רְשׁוּת146 לִלְווֹת מֵהֶן לְפִי שָׁעָה,147 שֶׁאִם יִלְוֶה מֵהֶן שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּתוֹתכב – אֵין חֲזָרָה מוֹעֶלֶת אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אִישׁ אַחֵר לְזַכּוֹתָן לְהַנּוֹתֵן עַד שֶׁיַּחֲזִירֵן לְיַד הַנּוֹתֵן,תכג,148 מִלְּבַד הָאִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה שֶׁעוֹשֶׂה בְּמַה שֶּׁמְּשַׁנֶּה מִדַּעְתּוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן לִלְווֹת מָעוֹתָיו שֶׁלֹּא בִרְשׁוּתוֹ:תכד
וְאִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה סְחוֹרָה בְּעֵיןתכה כְּדֵי הַמָּעוֹת שֶׁל חֲצִי הַפִּקָּדוֹן – רַשַּׁאי לְהוֹצִיאָן בִּיצִיאוֹתָיו מִדַּעַת הַנּוֹתֵן, וּלְהַקְנוֹת לוֹ הַסְּחוֹרָהתכו,149 כְּפִי מַה שֶּׁהִיא שָׁוָה עַכְשָׁו וְלֹא כְּמוֹ שֶׁקְּנָאָהּ בְּזוֹל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה,תכז,150 וְלִתֵּן לוֹ הָרֶוַח שֶׁיִּהְיֶה מִמֶּנָּה הֵן רַב אוֹ מְעַט, אוֹ אִם קָצַץ לוֹ דָּבָר קָצוּב בְּעַד הָרֶוַח אִם יַרְוִיחַ כֵּן בִּסְחוֹרָה זוֹ לְפִי הַמִּנְהָג שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.תכח,151 וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַקְנוֹת לוֹ הַסְּחוֹרָה בְּקִנְיַן סוּדָר,152 אֶלָּא דַּי בִּנְתִינַת מָעוֹת, שֶׁעֲשָׂאוּהָ חֲכָמִים כְּקִנְיָן גָּמוּר לְעִנְיַן הֶתֵּר רִבִּית שֶׁל דִּבְרֵיהֶם שֶׁעַל יְדֵי מִקָּח וּמִמְכָּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.תכט,153
וְהוּא הַדִּין אִם אֵין נוֹתֵן לוֹ עַכְשָׁו מָעוֹת כְּלָל אֶלָּא שֶׁחַיָּב לוֹ מִכְּבָר – אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַקְנוֹת לוֹ בְּקִנְיַן סוּדָר כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַכְשָׁו כֻּלָּה בְּעֵין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.תל,154 רַק שֶׁיִּתְעַסֵּק בָּהּ לְהַרְוִיחַ, וְלֹא יוֹצִיא מִמֶּנָּה אוֹ מִדָּמֶיהָ בִּיצִיאוֹתָיו.תלא
מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאֵין לוֹ סְחוֹרָה בְּעֵין כְּדֵי הַמָּעוֹת שֶׁל חֲצִי הַפִּקָּדוֹן – צָרִיךְ לִקְנוֹתָן בְּמָעוֹת אֵלּוּ עַצְמָן, אוֹ שֶׁיְּזַכֶּה לוֹ מָעוֹת אֲחֵרוֹת עַל יְדֵי אַחֵר,155 וְיִקְנֶה בָּהֶן אִם נוֹתֵן לוֹ הַנּוֹתֵן רְשׁוּת לִלְווֹת מֵהֶן לְפִי שָׁעָה.
וְאִם אֵינוֹ מְזַכֶּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר – הֲרֵי הָרֶוַח שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רִבִּית גְּמוּרָה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנּוֹתֵן לוֹ הַמָּעוֹת וּפוֹסֵק עִמּוֹ לְמַחֲצִית הַשָּׂכָר וְנוֹתֵן לוֹ רְשׁוּת לְהוֹצִיא אוֹתָן בִּיצִיאוֹתָיו וְעַכְשָׁו כָּל הַמָּעוֹת הַלְוָאָה אֶצְלוֹ כְּשֶׁיּוֹצִיאֵן, הֲרֵי הַפְּסִיקָה שֶׁפּוֹסֵק עִמּוֹ לְמַחֲצִית שָׂכָר הִיא שְׂכַר הַלְוָאָה בִּלְבָד.תלב
וּלְפִיכָךְ, אַף אִם הַנּוֹתֵן קִבֵּל עָלָיו כָּל הָאַחֲרָיוּת אֲפִלּוּ מִגְּנֵבָה וַאֲבֵדָה מִכָּל הַמָּעוֹת וְכָל הַסְּחוֹרָה אַף שֶׁל חֲצִי הַהַלְוָאָה – אָסוּר, שֶׁאֵין קַבָּלַת הָאַחֲרָיוּת עַל הַנּוֹתֵן מוֹעֶלֶת לְהַתִּיר רִבִּית שֶׁל תּוֹרָה.תלג
מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ רְשׁוּת לְהוֹצִיאָן וְאֵינוֹ מוֹצִיאָן בִּיצִיאוֹתָיו, אֶלָּא מִתְעַסֵּק בְּאוֹתָן מָעוֹת עַצְמָן לְהַרְוִיחַ, וַהֲרֵי הָרֶוַח הָעוֹלֶה מֵהֶן שֶׁל הַנּוֹתֵן מִן הַדִּין – אֲזַי מוֹעֶלֶת קַבָּלַת כָּל הָאַחֲרָיוּת עַל הַנּוֹתֵן לְהַתִּיר הַקְּצִיצָה שֶׁקּוֹצֵץ לוֹ אַף אִם לֹא יִהְיֶה רֶוַח כְּלָל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה,תלד,156 לְפִי שֶׁקְּצִיצָה זוֹ אֵינָהּ אֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא קוֹנֶה אֶת הָעוֹדֵף שֶׁיִּהְיֶה בְּרֶוַח שֶׁל הַנּוֹתֵן עַל הַקְּצִיצָה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּלֹוֶה בְּרִבִּית אָסְרוּ חֲכָמִים, וּכְשֶׁכָּל הָאַחֲרָיוּת עַל הַנּוֹתֵן אֵינוֹ נִרְאֶה כְּלֹוֶה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:156
וְהָרוֹצֶה לִתֵּן מָעוֹת בְּעִסְקָא לְמַחֲצִית שָׂכָר וְשֶׁיִּהְיֶה הַקֶּרֶן שֶׁלּוֹ בָּטוּחַ וְכָל הָאַחֲרָיוּת יִהְיוּ עַל הַמְקַבֵּל – אֵין מוֹעִיל לוֹ שֶׁיּוֹסִיף לְהַמְקַבֵּל בִּשְׂכַר עֲמָלוֹ,תלה וַאֲפִלּוּ יִתֶּן לוֹ מַתָּנָה מְרֻבָּה כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת יוֹתֵר מִדִּינוֹ עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר,תלו,157 לְפִי שֶׁכָּל שֶׁהַנּוֹתֵן הוּא קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד – נַעֲשֶׂה הַכֹּל הַלְוָאָה, וְאָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.תלז,158
אֶלָּא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יַתְנֶה עִמּוֹ שֶׁלֹּא יִקְנֶה אֶלָּא סְחוֹרָה פְּלוֹנִית, וְאִם יְשַׁנֶּה שֶׁיִּהְיֶה כָּל הָאַחֲרָיוּת עַל הַמְקַבֵּל אַף מֵחֲצִי הַפִּקָּדוֹן, וַאֲפִלּוּ מֵאֹנָסִים וְזוֹל,תלח וְאַף עַל פִּי כֵן אִם יִהְיֶה רֶוַח בִּסְחוֹרָה הַהִיא יְחַלְּקוּ בְּשָׁוֶה,תלט שֶׁכֵּן הַדִּין בְּכָל שָׁלִיחַ שֶׁמְּשַׁנֶּה שְׁלִיחוּתוֹ, שֶׁכָּל הַהֶפְסֵד שֶׁלּוֹ וְהָרֶוַח לַמְשַׁלֵּחַ,תמ,159 וְהַמְקַבֵּל מֻתָּר לוֹ לְשַׁנּוֹת לְכַתְּחִלָּהתמא לְטוֹבַת הַנּוֹתֵן לִקְנוֹת סְחוֹרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רֶוַח הַרְבֵּה,תמב וְכָל הָאַחֲרָיוּת יִהְיֶה עָלָיו. וְאַף שֶׁהַנּוֹתֵן דַּעְתּוֹ גַּם כֵּן שֶׁיְּשַׁנֶּה וְיַרְוִיחַ הַרְבֵּה וְיִהְיֶה כָּל הָאַחֲרָיוּת עָלָיו – אֵין בְּזֶה מִשּׁוּם הַעֲרָמַת רִבִּית, הוֹאִיל וְקַבָּלַת כָּל הָאַחֲרָיוּת עַל הַמְקַבֵּל – אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים,תמג,160 מִפְּנֵי שֶׁהַנּוֹתֵן הוּא קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד.תמד וְאַף שֶׁגַּם עַתָּה כְּשֶׁהַמְקַבֵּל מְשַׁנֶּה וְכָל הָאַחֲרָיוּת עָלָיו הֲרֵי הַנּוֹתֵן הוּא קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁאִם לֹא הָיָה מְשַׁנֶּה וְהָיוּ כָּל הָאַחֲרָיוּת עַל שְׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה הָיָה הַנּוֹתֵן קָרוֹב לְשָׂכָר וּלְהֶפְסֵד כְּמוֹ הַמְקַבֵּל – מֻתָּר,תמה שֶׁהֲרֵי הַמְקַבֵּל מִדַּעַת עַצְמוֹ הוּא מְשַׁנֶּה, וְאֵינוֹ כִּשְׁלוּחוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן בְּשִׁנּוּי זֶה.
וְכֵן יָכוֹל לְהַתְנוֹת שֶׁלֹּא יַטְמִין הַכְּסָפִים אֶלָּא תַּחַת הַקַּרְקַע, וְאִם יְשַׁנֶּה וְיֶאֱרַע בָּהֶן אֹנֶס כָּל הַהֶפְסֵד עָלָיו אַף שֶׁל חֲצִי הַפִּקָּדוֹן.תמו וְכֵן יָכוֹל לְהַתְנוֹת עִמּוֹ שֶׁיַּלְוֶה אוֹתָן לְנָכְרִים בְּרִבִּית עַל מַשְׁכָּנוּת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וְיַטְמִין הַמַּשְׁכָּנוּת תַּחַת הַקַּרְקַע,תמז וְכֵן הַמָּעוֹת קֹדֶם שֶׁיַּלְוֶה וְאַחַר שֶׁיִּפְרָעוֹ לוֹ, שֶׁנִּמְצָא בָּטוּחַ מִכָּל הַהֶפְסֵד, וְאִם יְשַׁנֶּה וְיַעֲסוֹק בָּהֶן בִּסְחוֹרָה יִהְיֶה כָּל הַהֶפְסֵד עָלָיו, בֵּין מֵאֹנָסִין בֵּין מִזּוֹל. וְהַמְקַבֵּל יַעֲסוֹק בָּהֶן בִּסְחוֹרָה וְיִתֶּן לוֹ חֲצִי הָרֶוַח, וְכָל הָאַחֲרָיוּת עָלָיו.
(וְכָל זֶה בְּאַחֲרָיוּת הַהֶפְסֵד שֶׁבָּא מֵחֲמַת הַשִּׁנּוּי שֶׁשִּׁנָּה מִמַּה שֶּׁאָמַר לוֹ הַנּוֹתֵן, אֲבָל כָּל הֶפְסֵד שֶׁלֹּא בָא מֵחֲמַת שִׁנּוּי זֶה – הֲרֵי הוּא עַל שְׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה מִן הַדִּין.תמח וְאִם הַמְקַבֵּל מְקַבְּלוֹ עָלָיו בִּלְבַדּוֹ – יֵשׁ בְּזֶה מִשּׁוּם רִבִּית, אֶלָּא אִם כֵּן מַתְנֶה עִמּוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאִם יְשַׁנֶּה יִהְיֶה כָּל הַהֶפְסֵד עָלָיו, אֲפִלּוּ הֶפְסֵד שֶׁאֵינוֹ בָּא מֵחֲמַת הַשִּׁנּוּי):
עוֹד יֵשׁ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת שֶׁיִּהְיֶה הַקֶּרֶן בָּטוּחַ אַף שֶׁכָּל הָאַחֲרָיוּת עַל שְׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה, אֶלָּא שֶׁקִּבֵּל עָלָיו הַמְקַבֵּל שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶאֱמָן עַל שׁוּם הֶפְסֵד מֵהַקֶּרֶן בִּשְׁבוּעָה כְּדִינוֹ, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר שָׂכָרתמט,161 וְחַיָּב שְׁבוּעָה עַל הֶפְסֵד בְּאֹנֶס,תנ רַק שֶׁיְּבָרֵר בִּשְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים שֶׁאֵרַע לוֹ הֶפְסֵד בְּאֹנֶס, וְאִם לֹא יְבָרֵר בְּעֵדִים יִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם כָּל הַהֶפְסֵד מִן הַקֶּרֶן.תנא וְאַף שֶׁהַנּוֹתֵן הוּא רָחוֹק לְהֶפְסֵד – מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁאִם יוּכַל לְבָרֵר בְּעֵדִים יִהְיֶה קָרוֹב גַּם לְהֶפְסֵד כְּמוֹ לְשָׂכָר.תנב
אֲבָל אָסוּר לְהַתְנוֹת עִמּוֹ כֵּן עַל הָרֶוַח, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶאֱמָן בִּשְׁבוּעָה לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם רֶוַח,תנג שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא סָפֵק מִתְּחִלָּתוֹ אִם יִהְיֶה שָׁם רֶוַח – אֵין לוֹ לוֹמַר לוֹ אֵינִי מַאֲמִינְךָ.תנד
(וַאֲפִלּוּ אִם מַאֲמִינוֹ בְּלִבּוֹ – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁאִם לֹא יְבָרֵר בְּעֵדִים יְשַׁלֵּם וְקִבֵּל עָלָיו תְּנַאי זֶה – כָּל תְּנָאִים שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם,תנה,162 וּמִשּׁוּם רִבִּית אֵין כַּאן, כֵּיוָן שֶׁאִם יוּכַל לְבָרֵר בְּעֵדִים יִהְיֶה קָרוֹב לְהֶפְסֵד כְּמוֹ לְשָׂכָר):
וְכָל דַּרְכֵי הֶתֵּר הַלָּלוּ הֵן בְּעִסְקָא שֶׁהַמְקַבֵּל אֵינוֹ מוֹצִיא הַמָּעוֹת בִּיצִיאוֹתָיו,תנו,163 אֶלָּא מִתְעַסֵּק בָּהֶן וּמַרְוִיחַ.
וְיֵשׁ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְהַתִּיר לְהוֹצִיא הַמָּעוֹת בִּיצִיאוֹתָיו, רַק שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סְחוֹרָה בְּעַד כָּל סַךְ הַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתֵן לוֹ, וּמוֹכְרָהּ לוֹ בֵּין בְּשָׁוְיָהּ בֵּין בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיָהּתנז בְּעַד מָעוֹת הַלָּלוּ,164 וּמַקְנֶה אוֹתוֹ לוֹ בְּקִנְיַן סוּדָרתנח,165 בִּתְנַאי שֶׁאִם לֹא יִתְּנֶנָּה לוֹ לִזְמַן פְּלוֹנִי יִתְחַיֵּב בְּקִנְיַן סוּדָר זֶה מֵעַכְשָׁותנט לִפְרוֹעַ בַּעֲדָהּ אֲפִלּוּ עַד הַכֵּפֶל מִשָּׁוְיָהּ לִזְמַן פְּלוֹנִי.
וְכֵן אִם אֵין לוֹ סְחוֹרָה זוֹ, אֶלָּא שֶׁנִּקְבַּע הַשַּׁעַר בְּעִיר עָלֶיהָ בְּעִנְיָן שֶׁמֻּתָּר לְהַקְדִּים עָלֶיהָ מָעוֹת לְקַבְּלָהּ אַחַר כָּךְ כְּשַׁעַר הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָהתס,166 – מֻתָּר גַּם כֵּן לְהַתְנוֹת עִמּוֹ וְלִקְנוֹת מִמֶּנּוּ בְּקִנְיַן סוּדָר שֶׁאִם לֹא יִתְּנֶנָּה לוֹ לִזְמַן פְּלוֹנִי יִתְחַיֵּב מֵעַכְשָׁו לִפְרוֹעַ לוֹ לִזְמַן פְּלוֹנִי עַד הַכֵּפֶל מִשָּׁוְיָהּ,תסא שֶׁכָּל שֶׁהַקְדָּמַת הַמָּעוֹת עַל הַסְּחוֹרָה הוּא בְּהֶתֵּר גָּמוּר עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה – שׁוּב אֵין בְּזֶה מִשּׁוּם רִבִּית בְּמַה שֶּׁפּוֹרֵעַ בַּעֲדָה אֲפִלּוּ עַד הַכֵּפֶל לִזְמַן פְּלוֹנִי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא נְתָנָהּ לוֹ בִּזְמַן שֶׁקָּבַע לוֹ, כִּי אֵין זֶה שְׂכַר הַמְתָּנַת הַפֵּרָעוֹן, אֶלָּא קְנָס הוּא שֶׁקָּנַס אֶת עַצְמוֹ, וּמִיָּד שֶׁעָבַר הַזְּמַן וְלֹא נְתָנָהּ לוֹ בְּרֶגַע הַהוּא – נִתְחַיֵּב בַּקְּנָס כֻּלּוֹ,תסב לְפִיכָךְ אֵין דּוֹמֶה כְּלָל לְרִבִּית שֶׁהִיא רִבּוּי מָמוֹן שֶׁמִּתְרַבֶּה בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן שֶׁבְּעָלָיו מַמְתִּינִים אוֹתוֹ.תסג,167
וְאַף שֶׁאָמַר לוֹ לִפְרוֹעַ הַקְּנָס לִזְמַן אַחֵר רָחוֹק מִזֶּה זוֹ, הִיא הַרְחָבָה שֶׁהִרְחִיב לוֹ זְמַן פְּרִיעַת הַקְּנָס, אֲבָל חִיּוּבוֹ חָל מִיָּד בְּרֶגַע שֶׁעָבַר זְמַן נְתִינַת הַסְּחוֹרָה, שֶׁאַף אִם הַמּוֹכֵר רוֹצֶה לִתֵּן הַסְּחוֹרָה אוֹ לְהַחֲזִיר לוֹ מָעוֹתָיו – לֹא נִפְטַר מִקְּנָס.תסד
[וְ]כֵיוָן שֶׁפֵּרָעוֹן זֶה הוּא דֶרֶךְ קְנָס – אֵין לָחוּשׁ בְּמַה שֶּׁפּוֹרֵעַ לוֹ בְּמָעוֹת כְּמוֹ שֶׁחָשְׁשׁוּ בְּזֶה בִּשְׁאָר כָּל מַקְדִּים מָעוֹת עַל הַסְּחוֹרָה וְלֹא נְתָנָהּ לוֹ אַחַר כָּךְ שֶׁאָסוּר לְפָרְעוֹ בַּעֲדָהּ בְּמָעוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה,תסה,168 וְכַאן מֻתָּר, הוֹאִיל וְהוּא דֶרֶךְ קְנָס.תסו
(וּלְהָאוֹמְרִיםתסז שֶׁכָּל קְנָס יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם אַסְמַכְתָּא אַף שֶׁקָּנוּ מִמֶּנּוּ בְּקִנְיַן סוּדָר,169 אֶלָּא אִם כֵּן קָנוּ מִמֶּנּוּ בְּבֵית דִּין חָשׁוּב,170 וְכֵן עִקָּר172 כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִמָּן ר”זתסח,171 – גַּם כַּאן צָרִיךְ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ בְּבֵית דִּין חָשׁוּב.תסט אוֹ שֶׁכָּתוּב בַּשְּׁטָר שֶׁקָּנוּ מִמֶּנּוּ בְּבֵית דִּין חָשׁוּב, שֶׁזֶּה מוֹעִיל אַף שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם בֵּית דִּין כְּלָל, רַק שֶׁקָּנוּ מִמֶּנּוּ בְּקִנְיַן סוּדָר בְּפֹעַל מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.171 וְצָרִיךְ לְהַזְהִיר זֶה לָרַבִּים שֶׁטּוֹעִים בְּזֶה וְאֵין קוֹנִין בְּקִנְיַן סוּדָר כְּלָל, וְגוֹבִין בִּשְׁטָרוֹת אֵלּוֹ שֶׁלֹּא כַדִּין).
וּמַה שֶּׁנּוֹהֲגִין בְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת לִכְתּוֹב שִׁטְרֵי חוֹבוֹת עַל צַד הֶתֵּר כֶּסֶף,תע שֶׁהַהֶתֵּר הוּא שֶׁהַלֹּוֶה מוֹכֵר לוֹ כֶּסֶף צָרוּףתעא,173 בְּפָחוֹת הַרְבֵּה מִשָּׁוְיוֹ לִתֵּן מִיָּד בּוֹ בַיּוֹם, וְאִם לֹא יִתְּנֶנּוּ יִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם לִזְמַן פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ כְּפִי הָרֶוַח שֶׁמִּתְפַּשֵּׁר עִמּוֹ בְּדֶרֶךְ קְנָס, וְהַלֹּוֶה מוֹדֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל הַכֶּסֶף בִּרְשׁוּתוֹ עַכְשָׁו כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מֻתָּר לְמָכְרוֹ בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁמַּקְדִּים לוֹ הַמָּעוֹת, שֶׁאִם אֵין לוֹ כָּל הַכֶּסֶף אָסוּר לְהַקְדִּים לוֹ הַמָּעוֹת אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת לִנְתִינַת הַכֶּסֶף כְּשֶׁמּוֹכְרוֹ לוֹ בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָהתעב,174 – אֵין זֶה מִנְהָג יָפֶה, כִּי הוֹדָאָה לְשֶׁקֶר אֵינָהּ מוֹעֶלֶת כְּלוּם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם,174 שֶׁאַף שֶׁמּוֹעֶלֶת בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת,תעג,175 שֶׁאִם אָדָם מוֹדֶה שֶׁהַמָּעוֹת שֶׁבְּבֵיתוֹ הֵן שֶׁל חֲבֵרוֹ זָכָה בָּהֶן חֲבֵרוֹ בְּהוֹדָאָה זוֹתעד,176 אַף שֶׁיָּדוּעַ שֶׁאֵינָן שֶׁל חֲבֵרוֹ, מִכָּל מָקוֹם לְהַתִּיר אִסּוּר אֵין הוֹדָאַת שֶׁקֶר מוֹעֶלֶת כְּלוּם.תעה
(וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הַלֹּוֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל עִנְיַן הֶתֵּר כֶּסֶף הַכָּתוּב בִּשְׁטַר חוֹב.177 וְאַף שֶׁבְּדִינֵי מָמוֹנוֹת כְּשֶׁהַלֹּוֶה חוֹתֵם אֶת עַצְמוֹ בַּשְּׁטָר מִתְחַיֵּב בְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ אַף שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם,תעו מִכָּל מָקוֹם לְהַתִּיר אִסּוּר רִבִּית אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא עַל יְדֵי קְנָס בְּמִקָּח וּמִמְכָּר,תעז,178 וְזֶה לֹא נִתְכַּוֵּן לִמְכּוֹר כְּלָל אֶלָּא לִלְווֹת הַלְוָאָה גְמוּרָה, וְהַאֵיךְ יִקְנֶה הַמַּלְוֶה אִם הַלֹּוֶה אֵינוֹ מַקְנֶה לוֹ.תעח וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הַמַּלְוֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ עִנְיַן הַהֶתֵּר, שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לִקְנוֹת כֶּסֶף כְּלָל וְלִטּוֹל קְנָס בַּעֲבוּרוֹ אֶלָּא לְהַלְוָאָה גְמוּרָה.179
אֶלָּא כֵּיצַד יַעֲשׂוּ?תעט הַמַּלְוֶה יַתְנֶה בְּפֵרוּשׁ עִם הַלֹּוֶה שֶׁנּוֹתֵן לוֹ הַמָּעוֹת הַלָּלוּ עַכְשָׁו שֶׁיִּמְכּוֹר לוֹ בַּעֲדָם כֶּסֶף צָרוּף, וְיִתְּנֶנּוּ לוֹ בּוֹ בַיּוֹם כְּפִי שָׁוְיוֹ אֲשֶׁר יִשְׁוֶה הַכֶּסֶף בְּעֵת שֶׁיִּתְּנֶנָּה לוֹ הַיּוֹם,תפ וְלֹא בְּזוֹל כְּלָל,180 שֶׁבְּזֶה אֵין שׁוּם חֲשַׁשׁ אִסּוּר אַף אִם אֵין שַׁעַר כְּלָל לְכֶסֶף צָרוּף בְּעִיר זוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מָצוּי בָּהּ תָּדִיר לִקְנוֹתוֹ, וְגַם הַלֹּוֶה אֵין לוֹ כֶּסֶף כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל הוּא לְהַקְדִּים לִקַּח מָעוֹת לְהִתְחַיֵּב לְהַעֲמִיד בַּעֲדָם כֶּסֶף הַיּוֹם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מוֹזִיל כְּלָל בִּשְׁבִיל הַקְדָּמַת הַמָּעוֹת. וְיִקְנֶה הַמַּלְוֶה מִמֶּנּוּ בְּקִנְיַן סוּדָר שֶׁאִם לֹא יִתֶּן לוֹ כָּל הַכֶּסֶף הַיּוֹם יִתְחַיֵּב מֵעַכְשָׁו לִזְמַן פְּלוֹנִי סַךְ פְּלוֹנִי כְּפִי הַקֶּרֶן עִם הָרֶוַח שֶׁמִּתְפַּשֵּׁר עִמּוֹ.
וְאִם רוֹצֶה לְהַלְווֹתוֹ לְכַמָּה שָׁנִים – יַתְנֶה עִמּוֹ עוֹד שֶׁאִם לֹא יִפְרַע לוֹ כָּל הַסַּךְ לִזְמַן פְּלוֹנִי כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר חַיָּב לוֹ יִהְיֶה לוֹ לְהַלֹּוֶה שֶׁיִּתֶּן לוֹ בְּעַד זֶה כֶּסֶף צָרוּףתפא בּוֹ בַיּוֹם כְּפִי שָׁוְיוֹ אֲשֶׁר יִשְׁוֶה בְּעֵת נְתִינָתוֹ אוֹתוֹ, וּבְאִם שֶׁלֹּא יִתֶּן לוֹ הַכֶּסֶף בּוֹ בַיּוֹם בְּעַד סַךְ שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאָר חַיָּב לוֹ בּוֹ בַיּוֹם יִתְחַיֵּב בְּקִנְיַן סוּדָר זֶה מֵעַכְשָׁו לִפְרוֹעַ לוֹ לִזְמַן פְּלוֹנִי, שֶׁהוּא סוֹף שָׁנָה, סַךְ פְּלוֹנִי, כְּפִי הַקֶּרֶן עִם הָרֶוַח שֶׁמִּתְפַּשֵּׁר עִמּוֹ.
וְכֵן יוּכַל לְהַתְנוֹת לְשָׁנִים רַבּוֹת,תפב רַק שֶׁיִּקְנֶה מִמֶּנּוּ בְּקִנְיַן סוּדָר עַל כָּל חִיּוּבִים אֵלּוּ, וְיַתְנֶה בְּפֵרוּשׁ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְיִכְתְּבֵם בִּשְׁטַר חוֹב אוֹ בִּשְׁטָר אַחֵר, וְיִכְתּוֹב שָׁם גַּם כֵּן שֶׁקָּנוּ מִמֶּנּוּ בְּבֵית דִּין חָשׁוּב).
וְיֵשׁ חוֹלְקִיןתפג עַל הֶתֵּר זֶה שֶׁבְּדֶרֶךְ קְנָס וְאוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל אִם קוֹבֵעַ לוֹ זְמַן פֵּרְעוֹן הַמָּעוֹת בְּדֶרֶךְ קְנָס אַחַר זְמַן נְתִינַת הַסְּחוֹרָה, אֶלָּא אִם כֵּן הַמַּלְוֶה שֶׁהוּא הַלּוֹקֵחַ אֵינוֹ מְחֻיָּב לְהַמְתִּין כְּלָל הַקֶּרֶן שֶׁהֵן הַמָּעוֹת שֶׁנָּתַן עַל הַסְּחוֹרָה אַחַר שֶׁעָבַר זְמַן נְתִינָתָהּ, אֶלָּא יָכוֹל לְתָבְעָן מִיָּד שֶׁעָבַר זְמַן נְתִינַת הַסְּחוֹרָה, וּכְשֶׁיִּפְרָעֶנּוּ הַמּוֹכֵר מָעוֹתָיו מִיָּד אַף עַל פִּי כֵן לֹא יִפָּטֵר מֵהַקְּנָס לִזְמַן שֶׁקָּבַע לוֹ לְפָרְעוֹ לוֹ, שֶׁנִּמְצָא הַלּוֹקֵחַ אֵין לוֹ רֶוַח כְּלָל בְּמַה שֶּׁמַּמְתִּין לוֹ מָעוֹתָיו לִזְמַן פֵּרְעוֹן הַקְּנָס.
אֲבָל אִם הוּא מְחֻיָּב לְהַמְתִּין הַקֶּרֶן לִזְמַן פֵּרְעוֹן הַקְּנָס, שֶׁעַל מְנָת כֵּן נִתְחַיֵּב בִּקְנָס זֶה, וְאִם לֹא יַמְתִּין לוֹ הַקֶּרֶן לִזְמַן הַהוּא יִפְטוֹר מֵהַקְּנָס – הֲרֵי זוֹ רִבִּית גְּמוּרָה, שֶׁנּוֹטֵל שָׂכָר בְּעַד הַמְתָּנַת הַמָּעוֹת. וְאַף שֶׁנּוֹטְלוֹ בְּדֶרֶךְ קְנָס, הֲרֵי הָיָה נִפְטָר הַמּוֹכֵר מִמֶּנּוּ אִם לֹא הָיָה מַמְתִּין לוֹ הַקֶּרֶן.
וְכָל יְרֵא שָׁמַיִם יָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם לְהַחֲמִיר בְּאִסּוּר רִבִּית הַחֲמוּרָה, אַף שֶׁנָּהֲגוּ בְּמִקְצָת מְקוֹמוֹת לְהָקֵל כִּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאִם יִרְצֶה הַלֹּוֶה שֶׁהוּא הַמּוֹכֵר לְפָרְעוֹ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן פֵּרְעוֹן הַקְּנָס עִם הַקֶּרֶן שֶׁקָּבַע לוֹ לֹא יִתְחַיֵּב לְפָרְעוֹ כָּל הַקְּנָס בִּשְׁלֵמוּת וְהַלּוֹקֵחַ מְחֻיָּב לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הַפֵּרָעוֹן – אָסוּר לְדִבְרֵי הַכֹּל, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ רֶוַח לַמַּלְוֶה בְּהַמְתָּנַת הַקֶּרֶן וְהֶפְסֵד לַלֹּוֶה, שֶׁעַל יְדֵי כֵן יַרְבֶּה בַּקְּנָס – הֲרֵי זוֹ רִבִּית גְּמוּרָה:תפד
וְכָל הֶתֵּר זֶה שֶׁבְּדֶרֶךְ קְנָס אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהַקְּנָס הוּא עַל הַסְּחוֹרָה שֶׁמָּכַר לוֹ וְלֹא נְתָנָהּ לוֹ בִּזְמַנָּהּ, אֲבָל אִם הוּא עַל מָעוֹת שֶׁחַיָּב לוֹ מֵחוֹב שֶׁל הַלְוָאָה וְקָנָה מִמֶּנּוּ בְּקִנְיָן אַגַּב סוּדָר שֶׁאִם לֹא יִפְרָעֶנּוּ מָעוֹתָיו לִזְמַן פְּלוֹנִי יִתְחַיֵּב לִפְרוֹעַ לוֹ כָּךְ וְכָךְ קְנָס, אֲפִלּוּ אָמַר לוֹ הֲרֵינִי חַיָּב לְךָ מֵעַכְשָׁו כָּךְ וְכָךְ אִם לֹא אֶפְרָעֲךָ מְעוֹתְךָ לִזְמַן פְּלוֹנִי – אָסוּר מִשּׁוּם הַעֲרָמַת רִבִּית, שֶׁכֵּיוָן שֶׁפְּרָעוֹ מָעוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִלְוָהוּ – נִרְאֶה כְּמַלְוֶה בְּרִבִּית, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁפּוֹרֵעַ לוֹ מָעוֹת בְּעַד סְחוֹרָה.תפה
וְכֵן בְּחוֹב שֶׁל הַלְוָאָה, אִם אָמַר לוֹ לְפָרְעוֹ בִּסְחוֹרָה יוֹתֵר מֵחוֹבוֹ בְּדֶרֶךְ קְנָס אִם לֹא יִפְרָעֶנּוּ לִזְמַן פֵּרָעוֹן – מֻתָּר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִלְוָהוּ מָעוֹת וּמְקַבֵּל סְחוֹרָה – אֵין הָרִבִּית נִכֶּרֶת כָּל כָּךְ.תפו
וּמִכָּל מָקוֹם, לִלְווֹת עַל הַמַּשְׁכּוֹן שֶׁשָּׁוֶה יוֹתֵר מֵחוֹבוֹ וְלוֹמַר לוֹ אִם לֹא אֶפְרָעֲךָ לִזְמַן פְּלוֹנִי יִהְיֶה הַמַּשְׁכּוֹן קָנוּי לְךָ – יֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר,תפז וַאֲפִלּוּ מַקְנֵהוּ לוֹ מֵעַכְשָׁו,תפח שֶׁכֵּיוָן שֶׁנּוֹתֵן לוֹ יוֹתֵר מֵחוֹבוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָה מַמָּשׁ – נִרְאֶה כְּמַלְוֵהוּ בְּרִבִּית. וְטוֹב לָחוּשׁ לִדְבָרָיו. אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה מַמָּשׁ – מֻתָּר לוֹמַר לוֹ כֵּן.תפט
וְאִם הַמַּשְׁכּוֹן הוּא בַּיִת אוֹ שְׁאָר קַרְקַע – מֻתָּר לוֹמַר כֵּן אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַלְוָאָה מַמָּשׁ.תצ,181 אֲבָל אָסוּר לְהַתְנוֹת עִמּוֹ שֶׁאִם יָבֹא לִמְכּוֹר הַבַּיִת לֹא יִמְכְּרֶנּוּ לְאַחֵר אֶלָּא לוֹ בְּדָמִים הַלָּלוּתצא שֶׁהֵן פָּחוֹת מִשָּׁוְיָהּ,תצב מִפְּנֵי שֶׁהִיא רִבִּית גְּמוּרָהתצג שֶׁמִּתְחַיֵּב לוֹ לְהוֹזִיל לוֹ בִּשְׂכַר הַלְוָאָתוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמַּקְנֵהוּ לוֹ מֵעַכְשָׁו – הֲרֵי זֶה כְּמֶכֶר,תצד וְגַם אֵינוֹ מִתְחַיֵּב לוֹ לְהוֹזִיל לוֹ בִּשְׂכַר הַלְוָאָתוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּיָדוֹ לְמָכְרוֹ לְאַחֵר וּלְפָרְעוֹ בִּזְמַנּוֹ, נִמְצָא שֶׁאֵינוֹ מִשְׂתַּכֵּר שָׂכָר יָדוּעַ בְּהַלְוָאָה זוֹ:תצה
וְכָל הֶתֵּר שֶׁבְּדֶרֶךְ קְנָס אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁחִיּוּב כָּל הַקְּנָס כֻּלּוֹ חָל בְּרֶגַע אֶחָד מִיָּד שֶׁעָבַר זְמַן פֵּרְעוֹן הַמָּעוֹת שֶׁחַיָּב לוֹ,תצו,182 אוֹ מִיָּד שֶׁעָבַר זְמַן נְתִינַת הַסְּחוֹרָה,תצז אֲבָל אִם חִיּוּבוֹ חָל מְעַט מְעַט בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן, כְּגוֹן שֶׁאָמַר אִם לֹא אֶפְרָעֲךָ חוֹבְךָ לִזְמַן פְּלוֹנִי הֲרֵינִי חַיָּב לִתֵּן לְךָ כָּךְ וְכָךְ קְנָס בְּכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ אוֹ בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ שֶׁלֹּא אֶפְרָעֲךָ – הֲרֵי זוֹ רִבִּית גְּמוּרָה שֶׁל תּוֹרָה אַף שֶׁהִיא בְּדֶרֶךְ קְנָס, הוֹאִיל וּקְנָס זֶה מִתְרַבֶּה וְהוֹלֵךְ בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן שֶׁמַּמְתִּין לוֹ מָעוֹתָיו.
וְכֵן בְּמַקְדִּים מָעוֹת עַל סְחוֹרָה, אִם אָמַר לוֹ אִם לֹא אֶתֵּן לְךָ הַסְּחוֹרָה לִזְמַן פֵּרָעוֹן הֲרֵינִי חַיָּב לִפְרוֹעַ לְךָ מְעוֹתְךָ עִם קְנָס כָּךְ וְכָךְ, אוֹ אֲפִלּוּ בְּלֹא קְנָס,תצח וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא אֶפְרָעֲךָ הֲרֵינִי חַיָּב לִתֵּן לְךָ קְנָס כָּךְ וְכָךְ בְּכָל שָׁבוּעַ אוֹ בְּכָל חֹדֶשׁ – הֲרֵי זוֹ רִבִּית גְּמוּרָהתצט שֶׁל תּוֹרָה,תק שֶׁמִּיָּד שֶׁעָבַר זְמַן נְתִינַת הַסְּחוֹרָה נַעֲשׂוּ הַמָּעוֹת חוֹב עָלָיו, וּבְכָל חוֹב אֲסוּרָה הָרִבִּית גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ בְּחוֹב שֶׁל הַלְוָאָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.תקא,183
וַאֲפִלּוּ אִם אָמַר לוֹ הֲרֵינִי מִתְחַיֵּב לִפְרוֹעַ לְךָ לִזְמַן פְּלוֹנִי וְאִם לֹא אֶפְרָעֲךָ שָׁבוּעַ אַחַר זְמַן הַהוּא הֲרֵינִי חַיָּב לְךָ מֵעַכְשָׁו בְּקִנְיָן אַגַּב סוּדָר כָּךְ וְכָךְ קְנָס לִפְרוֹעַ הַקְּנָס עִם הַקֶּרֶן מִיָּד אַחַר שָׁבוּעַ הַהוּא,4 וְאִם לֹא אֶפְרַע עַד אַחַר שֶׁיַּעֲבוֹר עוֹד שָׁבוּעַ אֶחָד הֲרֵינִי חַיָּב מֵעַכְשָׁו בְּקִנְיָן אַגַּב סוּדָר זֶה כָּךְ וְכָךְ קְנָס לְפָרְעוֹ עִם הַקֶּרֶן מִיָּד אַחַר שָׁבוּעַ הַהוּא,תקב וְכֵן מִתְחַיֵּב לְכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ, שֶׁנִּמְצָא הַקְּנָס שֶׁל כָּל שָׁבוּעַ חָל בְּרֶגַע אַחַת שֶׁבְּסוֹף כָּל הַשָּׁבוּעַ, וְכָל הַשָּׁבוּעַ מַמְתִּין בְּחִנָּם, שֶׁאַף אִם יִפְרָעֶנּוּ בְּיוֹם שְׁבִיעִי לֹא יִתְחַיֵּב בַּקְּנָס שֶׁל שָׁבוּעַ זֶה – אֵין זֶה מוֹעִיל כְּלוּם,184 שֶׁכֵּיוָן שֶׁמִּתְחַיֵּב לִתֵּן דָּבָר קָצוּב בְּכָל שָׁבוּעַ אוֹ חֹדֶשׁ – הַדָּבָר מוֹכִיחַ שֶׁהִיא רִבִּית גְּמוּרָה, וְהַקְּנָס אֵינוֹ אֶלָּא הַעֲרָמָה.תקג
וְכֵן בְּכָל דֶּרֶךְ הֶתֵּר שֶׁעוֹשִׂין בְּהַלְוָאָה, כְּגוֹן בְּעִסְקָא וְכַיּוֹצֵא בָהּ – צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר בַּשְּׁטָר שׁוּם חִיּוּב אֵיזֶה דָבָר קָצוּב מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ אוֹ מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹתקד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה,תקה,185 לְפִי שֶׁאִם יַזְכִּיר קִצְבָּה לְשָׁבוּעוֹת אוֹ חֳדָשִׁים – הַדָּבָר מוֹכִיחַ שֶׁהִיא רִבִּית גְּמוּרָה, וְדֶרֶךְ הַהֶתֵּר אֵינָהּ אֶלָּא הַעֲרָמָה, וְכָל הֶתֵּר שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ עָרְמָה – אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם מִן הַתּוֹרָה.תקו,186
וְאֵינוֹ דוֹמֶה לִמְחַיֵּב אֶת עַצְמוֹ קְנָס אִם לֹא יִפְרָעֶנּוּ לִזְמַן פְּלוֹנִי שֶׁאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם הַעֲרָמַת רִבִּית אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִיםתקז,187 וְלֹא מִן הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁפְּרָעוֹ מָעוֹת בְּעַד סְחוֹרָה אוֹ לְהִפּוּךְ מֻתָּר לְגַמְרֵי,תקח,188 לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין הַקְּנָס מִתְרַבֶּה בְּשָׁבוּעוֹת וּבֶחֳדָשִׁים אֶלָּא חִיּוּבוֹ חָל בְּבַת אַחַת – אֵין כַּאן הוֹכָחָה לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ קְנָס בֶּאֱמֶת, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים אָסְרוּ מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּהַעֲרָמַת רִבִּית כְּשֶׁפּוֹרְעוֹ מָעוֹת בְּעַד מָעוֹת וְנוֹתֵן לוֹ יִתְרוֹן:
וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הַלְוֵנִי מָנֶה,189 וְאָמַר לוֹ מָנֶה אֵין לִי, חִטִּים בְּמָנֶה יֵשׁ לִי, וְנָתַן לוֹ חִטִּים בְּמָנֶהתקט,190 כְּשַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק,תקי וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְקָנַה אוֹתָן הַחִטִּים מִמֶּנּוּ בְּפָחוֹת מִמָנֶה מָעוֹת שֶׁנָּתַן לוֹ, בֵּין שֶׁקְּנָאָן מִמֶּנּוּ מִיָּד בֵּין לְאַחַר זְמַןתקיא כְּשֶׁהַחִטִּין הָיוּ עֲדַיִן שָׁווֹת מָנֶה בְּשַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּקתקיב,191 – הֲרֵי זֶה אָסוּר לִפְרוֹעַ חוֹבוֹ בְּעַד הַחִטִּים בְּמָעוֹת, מִשּׁוּם הַעֲרָמַת רִבִּית,תקיג,190 שֶׁכֵּיוָן שֶׁחָזַר וּמָכַר לוֹ הַחִטִּים192 וְקִבֵּל מִמֶּנּוּ מָעוֹת פָּחוֹת מִמָנֶה, אִם יִפְרָעֶנּוּ מָנֶה193 – הֲרֵי זֶה נִרְאֶה כְּהַעֲרָמַת רִבִּית, הוֹאִיל וְגַם מִתְּחִלָּה לֹא בִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַלְווֹתוֹ חִטִּים אֶלָּא מָעוֹת.
אֲבָל אִם מִתְּחִלָּה בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַלְווֹתוֹ חִטִּים,תקיד אוֹ שֶׁאֵינוֹ פּוֹרְעוֹ בְּמָעוֹת אֶלָּא בְּחִטִּים אוֹ בְּפֵרוֹת אֲחֵרוֹתתקטו – מֻתָּר.190 וְהוּא שֶׁלֹּא הִתְנָה עִמּוֹ הַמַּלְוֶה כְּשֶׁהִלְוָהוּ הַחִטִּים שֶׁיַּחֲזוֹר וְיִמְכְּרֵן לוֹ בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיָן,תקטז אֲבָל אִם הִתְנָה עִמּוֹ כֵּן – הֲרֵי זֶה כְּמִין רִבִּית גְּמוּרָה,תקיז וְאָסוּר בְּכָל עִנְיָן לְפָרְעוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהֶחֱזִיר לוֹ חִטָּיו:
וְיֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ יְרֵא ה’ לָצֵאת מִידֵי רִבִּית לְכָל הַדֵּעוֹת וְלִטּוֹל רֶוַח קָצוּב מִמָעוֹתָיו מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה אוֹ מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וְגַם הַקֶּרֶן יִהְיֶה בָּטוּחַ, וְהוּא שֶׁיִּתֵּן לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת אוֹ חֲנוּת שֶׁלֹּא בְּתוֹרַת הַלְוָאָה עַל הַמַּשְׁכּוֹןתקיח אֶלָּא בְּתוֹרַת שְׂכִירוּת,תקיט שֶׁיִּשְׂכּוֹר מִמֶּנּוּ בֵּיתוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנָה אוֹ יוֹתֵר כָּל שָׁנָה בְּדָבָר מוּעָט194 אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שָׁוֶה הַרְבֵּה, אֶלָּא שֶׁמּוֹזִיל לוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁמַּקְדִּים לוֹ פֵּרְעוֹן הַשְּׂכִירוּת מִיָּד, שֶׁזֶּהוּ דָּבָר הַמֻּתָּרתקכ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה,תקכא,195 וְיִתֶּן לוֹ הַמָּעוֹת בְּתוֹרַת פֵּרְעוֹן הַשְּׂכִירוּת לְעֶשְׂרִים שָׁנָה אוֹ יוֹתֵר כְּפִי עֶרֶךְ הַמָּעוֹת שֶׁנּוֹתֵן לוֹ וְהָרֶוַח שֶׁרוֹצֶה לִטּוֹל מֵהֶן. כְּגוֹן, אִם נוֹתֵן לוֹ עֶשְׂרִים דִּינְרֵי זָהָב וּשְׂכִירוּת הַבַּיִת לְשָׁנָה שָׁוָה חֲמִשָּׁה דִּינְרֵי זָהָב – יִשְׂכּוֹר מִמֶּנּוּ לְעֶשְׂרִים שָׁנָה כָּל שָׁנָה בְּעַד דִּינָר אֶחָד, וְיַחֲזוֹר וְיַשְׂכִּירֶנּוּ לְאַחֵרתקכב בְּעַד חֲמִשָּׁה דִינָרִים, וְיִטּוֹל מִמֶּנּוּ הַשְּׂכִירוּת לְעַצְמוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה אוֹ מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ. וּבְאִם שֶׁיִּרְצֶה בַּעַל הַבַּיִת לְהַחֲזִיר לוֹ הָעֶשְׂרִים דִּינָרִיםתקכג אַחַר שָׁנָהתקכד אוֹ שְׁתַּיִם – אֲזַי יְנַכֶּה לוֹ מֵהֶן דִּינָר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם כְּפִי מַה שֶׁמַּגִּיעַ בְּעַד הַשְּׂכִירוּת מֵהַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ, וְהַמּוֹתָר יְשַׁלֵּם לוֹ וְיָשׁוּב לְבֵיתוֹ. וְכֵן אִם יִפּוֹל הַבַּיִת אוֹ יִשָּׂרֵף – חַיָּב לְהַחֲזִיר לוֹ מָעוֹתָיו, רַק שֶׁיְּנַכֶּה מֵהֶן דִּינָר לְשָׁנָה לְשָׁנִים שֶׁעָבְרוּ,תקכה כִּי כָּל אַחֲרָיוּת הַבַּיִת מֵאֹנָסִין אֵינָן עַל הַשּׂוֹכֵר אֶלָּא עַל בַּעַל הַבַּיִת.תקכו
וְאִם בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לִהְיוֹת נִשְׁאָר בְּבֵיתוֹ וְלִפְרוֹעַ הַשְּׂכִירוּת בְּעַצְמוֹ – יְבַקֵּשׁ196 אֶחָד מֵאוֹהֲבָיו שֶׁיִּשְׂכְּרֶנּוּ לְעַצְמוֹ מֵהַשּׂוֹכֵר וְיַחֲזוֹר וְיִשְׂכְּרֶנּוּ לְבַעַל הַבַּיִת וּבַעַל הַבַּיִת יִפְרַע הַשְּׂכִירוּת לְאוֹהֲבוֹ וְהוּא יִפְרַע לְהַשּׂוֹכֵר,תקכז,194 שֶׁאִם הַשּׂוֹכֵר יַחֲזוֹר וְיַשְׂכִּיר בְּעַצְמוֹ לְבַעַל הַבַּיִת יִהְיֶה נִרְאֶה כְּמַעֲרִים לִטּוֹל מִמֶּנּוּ שְׂכַר מָעוֹתָיו שֶׁנָּתַן לוֹ בְּהַלְוָאָה וְלֹא בִּשְׂכִירוּת, כֵּיוָן שֶׁחוֹזֵר וּמַשְׂכִּירוֹ לוֹ,תקכח מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמַּשְׂכִּירוֹ לְאַחֵר נִכָּר הַדָּבָר שֶׁהָיְתָה שְׂכִירוּת גְּמוּרָה וְלֹא הַלְוָאָה. וּבִלְבָד שֶׁיַּחֲזִיק הַשּׂוֹכֵר תְּחִלָּה בַּבַּיִת וְיִקְנֵהוּ בְּאֶחָד מִדַּרְכֵי הַהַקְנָאָה שֶׁשְּׂכִירוּת קַרְקַע נִקְנָה בּוֹ197 קֹדֶם שֶׁיַּשְׂכִּירֶנּוּ לְאַחֵר, שֶׁקֹּדֶם שֶׁקְּנָאוֹ בְּאֶחָד מִדַּרְכֵי הַהַקְנָאָה הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת בַּעַל הַבַּיִת וְהַמָּעוֹת הֵן הַלְוָאָה אֶצְלוֹ:תקכט
וְכָל זֶה כְּשֶׁבַּעַל הַמָּעוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לָכֹף אֶת בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיִּפְדֶּה בֵּיתוֹ עַד תַּשְׁלוּם הַשָּׁנִים שֶׁשָּׂכַר מִמֶּנּוּ שֶׁאָז יָשׁוּב לְבֵיתוֹ חִנָּם,198 שֶׁנִּמְצָא אֵין כַּאן שׁוּם הַלְוָאָה כְּלָל,תקל כֵּיוָן שֶׁאֵין בַּעַל הַבַּיִת חַיָּב לְהַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת כְּלָל, אֶלָּא אִם יִרְצֶה מִדַּעְתּוֹ לִפְדּוֹת בֵּיתוֹ. אֲבָל אִם מַתְנֶה עִמּוֹ שֶׁיּוּכַל לְכֻפּוֹ לִפְדּוֹת בֵּיתוֹ לְסוֹף שָׁנָה אוֹ לְסוֹף כַּמָּה שָׁנִים וּלְנַכּוֹת לוֹ בְּעַד הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ וְהַמּוֹתָר יַחֲזִיר לוֹ – הֲרֵי זוֹ הַלְוָאָה גְמוּרָה, וְיֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם רִבִּית בְּמַה שֶּׁמְּנַכֶּה לוֹ הַשְּׂכִירוּת פָּחוֹת מִשָּׁוְיָהּ, שֶׁכָּל הַמַּלְוֶה לַחֲבֵרוֹ אָסוּר לִשְׂכּוֹר דָּבָר מִמֶּנּוּ פָּחוֹת מִשָּׁוְיוֹ, מִשּׁוּם רִבִּית:תקלא,199
וַאֲפִלּוּ הַמַּלְוֶה לַחֲבֵרוֹ עַל בֵּיתוֹתקלב,200 וְהַמַּלְוֶה דָּר בּוֹ בְּעַצְמוֹ – צָרִיךְ לְנַכּוֹת לוֹ הַשְּׂכִירוּת בִּשְׁלֵמוּת כְּפִי שָׁוְיוֹ, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהוֹזִיל לוֹ כְּלוּם, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאִם יִפּוֹל הַבַּיִת אוֹ יִשָּׂרֵף יַגִּיעַ הֶפְסֵד לְהַמַּלְוֶהתקלג בְּנִכּוּי זֶה שֶׁצָּרִיךְ לְנַכּוֹת לוֹ בְּעַד כָּל הַשָּׁנָהתקלד אַף אִם לֹא יָדוּר בָּהּ אֶלָּא יוֹם אֶחָד, וְלֹא יִצְטָרֵךְ הַלֹּוֶה לִתֵּן לוֹ בַּיִת אַחֵר לָדוּר בּוֹ עַד תַּשְׁלוּם הַשָּׁנָה, שֶׁנִּמְצָא הַמַּלְוֶה מוֹרִיד עַצְמוֹ לִסְפֵק הֶפְסֵד בְּמַה שֶּׁמִּתְחַיֵּב לְנַכּוֹת לוֹ דָּבָר קָצוּב לְכָל שָׁנָה, כִּי שֶׁמָּא יָדוּר בּוֹ מְעַט שֶׁלֹּא תִשְׁוֶה הַשְּׂכִירוּת כָּל כָּךְ, לְפִיכָךְ אֵין זֶה רֶוַח בָּרוּר לַמַּלְוֶה, וְלֹא חָשְׁשׁוּ בּוֹ מִשּׁוּם רִבִּית בִּמְמַשְׁכֵּן אֶת בֵּיתוֹ שֶׁהוּא כְּעֵין מֶכֶר קְצָת.תקלה,201
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמַלְוֶה לַחֲבֵרוֹ סְתָם – אָסוּר לִשְׂכּוֹר מִמֶּנּוּ בֵּיתוֹ אוֹ דָּבָר אַחֵר בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיוֹ בְּכָל עִנְיָן.תקלו,202
וְכֵן הַמְמַשְׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ לֹוֶה מָעוֹת עַל הַמַּשְׁכּוֹן, אֶלָּא מְמַשְׁכְּנוֹ בְּעַד חוֹב קָדוּם, שֶׁאֵין זֶה דּוֹמֶה לְמֶכֶר כְּלָל, הוֹאִיל וְאֵינוֹ נוֹטֵל מָעוֹת עַל חֵפֶץ זֶה כְּשֶׁמּוֹסְרוֹ לוֹ.תקלז
וְיֵשׁ אוֹמְרִיםתקלח שֶׁאֲפִלּוּ הַמְמַשְׁכֵּן בַּיִת וְכַיּוֹצֵא בוֹ לַחֲבֵרוֹ שֶׁלִּוָהוּ עָלָיו מָעוֹת – אָסוּר לְהַשְׂכִּירוֹ לוֹ בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן אֵין לוֹ רְשׁוּת לִפְדּוֹתוֹ בְּתוֹךְ הַזְּמַן בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל הַמַּלְוֶה, שֶׁאָז הִיא כִּמְכִירָהתקלט כָּל מֶשֶׁךְ הַזְּמַן שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת בְּעַל כָּרְחוֹ.
וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם, וְיַתְנֶה עִם הַלֹּוֶה שֶׁלֹּא יוּכַל לִפְדּוֹת בְּעַל כָּרְחוֹ, וְאָז מֻתָּר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָכוֹל לָכֹף אֶת הַלֹּוֶה שֶׁיִּפְדֶנּוּ מָתַי שֶׁיִּרְצֶה.תקמ
וְיֵשׁ מַחְמִירִיןתקמא גַּם בְּזֶה.203 אֲבָל כְּבָר פָּשַׁט הַמִּנְהָג לְהָקֵל,תקמב כִּי בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל.תקמג,204
וְאֵין חִלּוּק בֵּין מִשְׁכֵּן בַּיִת אוֹ שְׁאָר קַרְקַעתקמד אוֹ מִטַּלְטְלִין,תקמה שֶׁבְּכֻלָּן נָהֲגוּ לְהָקֵל עַל יְדֵי נִכּוּי דָּבָר מוּעָט לְשָׁנָה, אַף שֶׁהַמִּטַּלְטְלִין נִפְחָתִין הַרְבֵּה בְּתַשְׁמִישָׁן, כְּגוֹן לְהַלְווֹת עַל סְפָרִים לִלְמוֹד בָּהֶם בְּנִכּוּי דָּבָר מוּעָט לְשָׁנָה.תקמו,205
רַק שֶׁיְּהֵא בְּעִנְיָן שֶׁאִם יֶאֱרַע אֹנֶס לַמַּשְׁכּוֹן יַגִּיעַ הֶפְסֵד לַמַּלְוֶה בְּנִכּוּי זֶה שֶׁיִּתְחַיֵּב לְנַכּוֹת לוֹ בְּעַד כָּל הַשָּׁנָה אַף שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אֶלָּא יוֹם אֶחָד, וְלֹא יִצְטָרֵךְ הַלֹּוֶה לִתֵּן לוֹ מַשְׁכּוֹן אַחֵר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ עַד תַּשְׁלוּם הַשָּׁנָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
אֲבָל אֵין צָרִיךְ שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ הֶפְסֵד בַּקֶּרֶןתקמז שֶׁהִלְוָה לוֹ לְהַפְסִיד חוֹבוֹ בַּאֲבֵדַת הַמַּשְׁכּוֹן בְּאֹנֶס, אֶלָּא יִהְיֶה כִּשְׁאָר כָּל מַלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, שֶׁאֵינוֹ מַפְסִיד חוֹבוֹ כְּשֶׁנֶּאֱנַס מִמֶּנּוּ הַמַּשְׁכּוֹן:תקמח
וְכָל זֶה כְּשֶׁהַמַּלְוֶה בְּעַצְמוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּשְׁכּוֹן אוֹ מַשְׂכִּירוֹ לְאַחֵר, אֲבָל אִם הַלֹּוֶה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַשְׁכּוֹנוֹ אוֹ דָּר בְּבֵיתוֹ וּפוֹרֵעַ שְׂכִירוּת אֲפִלּוּ לְאִישׁ אַחֵר שֶׁשְּׂכָרוֹ מֵהַמַּלְוֶה – אָסוּר בְּכָל עִנְיָן, מִשּׁוּם הַעֲרָמַת רִבִּית, שֶׁנִּרְאֶה כְּמַעֲרִים לִטּוֹל שְׂכַר הַהַלְוָאָה שֶׁהִלְוָהוּ עַל יְדֵי אֶמְצָעִי שֶׁבֵּינֵיהֶם, שֶׁנּוֹטֵל הַשְּׂכִירוּת מֵהַלֹּוֶה וְנוֹתְנָהּ לְהַמַּלְוֶה.
וְלֹא הִתִּירוּ עַל יְדֵי אֶמְצָעִי206 אֶלָּא כְּשֶׁאֵין הַמַּלְוֶה יָכוֹל לָכֹף207 אֶת הַלֹּוֶה שֶׁיִּפְדֶּה מַשְׁכּוֹנוֹ בְּמָעוֹת לְעוֹלָם, אֶלָּא אִם יִרְצֶה הַלֹּוֶה יִהְיֶה לוֹ הַמַּשְׁכּוֹן בְּיַד הַמַּלְוֶה בְּנִכּוּי עַד שֶׁיַּעֲלֶה הַנִּכָּיוֹן כִּסְכוּם כָּל הַמָּעוֹת שֶׁהִלְוָהוּ, שֶׁאָז אֵין כַּאן הַלְוָאָה כְּלָל, כֵּיוָן שֶׁאֵין עָתִיד לַחֲזוֹר לְמָעוֹתָיו לְעוֹלָם בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל הַלֹּוֶה, אֶלָּא שְׂכִירוּת הִיא זוֹ שֶׁשּׂוֹכֵר בְּזוֹל בִּשְׁבִיל הַקְדָּמַת הַמָּעוֹת,תקמט כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.תקנ,208
וְאַף שֶׁהַלֹּוֶה יָכוֹל לִפְדּוֹת מַשְׁכּוֹנוֹ בְּתוֹךְ הַזְּמַן בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל הַמַּלְוֶה – לֹא נִפְקַע שֵׁם שְׂכִירוּת מִכָּל מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁכְּבָר עָלָה שֶׁלֹּא פְדָאָן,תקנא כֵּיוָן שֶׁפּוֹרֵעַ לוֹ הַמַּלְוֶה שְׂכִירוּת בְּעַד הַזְּמַן שֶׁכְּבָר עָבַר בְּנִכּוּי שֶׁמְּנַכֶּה לוֹ מֵחוֹבוֹ:
בַּמֶּה דְּבָרִים209 אֲמוּרִים? בִּשְׂכִירוּת, אֲבָל בְּמֶכֶר אִם הַמּוֹכֵר מַתְנֶה עִם הַלּוֹקֵחַ שֶׁיּוּכַל לִפְדּוֹת מִמְכָּרוֹ כְּשֶׁיִּהְיוּ לוֹ מָעוֹת,תקנב,210 אוֹ לְאַחַר זְמַן פְּלוֹנִי,תקנג אוֹ עַד זְמַן פְּלוֹנִיתקנד,211 – אֵין זֶה מֶכֶר גָּמוּר, אֶלָּא הַמָּעוֹת הֵן בְּהַלְוָאָהתקנה אֵצֶל הַלּוֹקֵחַ,תקנו,212 וְאָסוּר לוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִקְחוֹ אוֹ לְהַשְׂכִּירוֹ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פְדָאָן הַמּוֹכֵר, מִפְּנֵי שֶׁהִיא רִבִּית213 גְּמוּרָה.תקנז
וְהוּא שֶׁהַלּוֹקֵחַ קִבֵּל עָלָיו תְּנַאי זֶה בְּתוֹרַת חִיּוּב גָּמוּר, בְּעִנְיָן שֶׁהַמּוֹכֵר יָכוֹל לִתְבּוֹעַ לְדִין וּלְכֻפּוֹ לְהַחֲזִיר לוֹ מִמְכָּרוֹ, אֲבָל אִם לֹא קִבֵּל עָלָיו הַלּוֹקֵחַ תְּנַאי זֶה בְּתוֹרַת חִיּוּב, אַף עַל פִּי שֶׁהִבְטִיחַ לוֹ לְהַחֲזִיר לוֹ מִדַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ, רַק שֶׁלֹּא יוּכַל לְתָבְעוֹ בְּדִיןתקנח וּלְכֻפּוֹ – אֵין זֶה תְּנַאי גָּמוּר לְבַטֵּל הַמִּקָּח, וְאֵין בְּזֶה מִשּׁוּם רִבִּית.
וְיֵשׁ אוֹמְרִיםתקנט שֶׁכָּל שֶׁנִּכָּרתקס מִדַּעַת הַמּוֹכֵר שֶׁרְצוֹנוֹ לַחֲזוֹר לְמִמְכָּרוֹ וְעַל דַּעַת כֵּן מָכַר לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו הַלּוֹקֵחַ בְּתוֹרַת חִיּוּב גָּמוּר לְהַחֲזִיר לוֹ,תקסא וַאֲפִלּוּ גַם לֹא הִבְטִיחַ הַבְטָחָה נֶאֱמָנָה, רַק אָמַר לוֹ דְּבָרִים שֶׁמַּשְׁמָעָן הוּא שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ מִמְכָּרוֹ – הֲרֵי סָמְכָה דַעְתּוֹ שֶׁל מוֹכֵר עַל דְּבָרִים אֵלּוּ,תקסב וְעַל דַּעַת כֵּן מָכַר לוֹ מִן הַסְּתָם, כֵּיוָן שֶׁנִּכָּר מִדַּעְתּוֹ שֶׁרְצוֹנוֹ לַחֲזוֹר לְמִמְכָּרוֹ, לְפִיכָךְ אֵין זֶה מֶכֶר גָּמוּר, וְהַמָּעוֹת הֵן בְּהַלְוָאָה אֵצֶל הַלּוֹקֵחַ,תקסג,211 וְיֵשׁ בְּזֶה מִשּׁוּם רִבִּית גְּמוּרָה.
וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם לְהַחֲמִיר בְּשֶׁל תּוֹרָה, וְלֹא כְּרַבִּים שֶׁנָּהֲגוּ לְהָקֵל לְהַלְווֹת בְּרִבִּית עַל מַשְׁכֹּנוֹת כְּדֶרֶךְ מְכִירָה, שֶׁמּוֹכְרָם לוֹ הַלֹּוֶה, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן חוֹזֵר הַמַּלְוֶה וּמוֹכְרָם לוֹ בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶׁהִלְוָה לוֹ,תקסד שֶׁזּוֹ הִיא רִבִּית גְּמוּרָה לִסְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה:
וְכֵן אִם הַלּוֹקֵחַ מַתְנֶה שֶׁאִם יִרְצֶה לְהַחֲזִיר לוֹ מִקְחוֹ לְאַחַר זְמַן יַחֲזִיר לוֹ מָעוֹתָיו – אֵין זֶה מֶכֶר גָּמוּר,214 וְאָסוּר לַלּוֹקֵחַ לֵהָנוֹת בְּמִקְחוֹ מִשּׁוּם רִבִּית.215
וְכֵן הַלּוֹקֵחַ בַּיִת אוֹ מִטַּלְטְלִין וְנָתַן מִקְצַת דָּמִים – אָסוּר לוֹ לָדוּר בַּבַּיִתתקסה אוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּטַּלְטְלִין215 עַד שֶׁיִּפְרַע שְׁאָר הַמָּעוֹת,216 אֲפִלּוּ הִקְנָה לוֹ הַמּוֹכֵר בְּקִנְיָן סוּדָרתקסו אוֹ בְּאֶחָד מִשְּׁאָר דַּרְכֵי הַהַקְנָאָה מֵעַכְשָׁו,תקסז,215 כִּי שֶׁמָּא לֹא יִפְרַע לוֹ שְׁאָר הַמָּעוֹת בִּזְמַן שֶׁקָּבַע לוֹ,תקסח וְנִמְצָא הַמִּקָּח בָּטֵל לְמַפְרֵעַתקסט אִם לֹא זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה.תקע,217
וְכֵן הַמּוֹכֵר אָסוּר לָדוּר בַּבַּיִתתקעא אִם הִקְנָהוּ לוֹ מֵעַכְשָׁותקעב,215 אוֹ בְּקִנְיַן סוּדָרתקעג סְתָם, שֶׁסְּתָמוֹ מֵעַכְשָׁו,תקעד כִּי שֶׁמָּא יִפְרַע לוֹ בִּזְמַנּוֹ, וְנִמְצָא הַבַּיִת לְמַפְרֵעַ שֶׁל הַלּוֹקֵחַ וְדָר בּוֹ הַמּוֹכֵר בִּשְׂכַר הַמּוֹתָר שֶׁל הַמָּעוֹת שֶׁהִמְתִּין לוֹ.תקעה
כֵּיצַד יַעֲשֶׂה?218 יַשְׂכִּירֵהוּ לְאַחֵר,תקעו וּמִי שֶׁיַּעֲמוֹד לוֹ הַבַּיִת יִטּוֹל הַשְּׂכִירוּת.תקעז אוֹ אִם יָדוּר הַלּוֹקֵחַ, יַתְנֶה עִמּוֹ שֶׁאִם לֹא יִפְרַע לוֹ בִּזְמַנּוֹ יְנַכֶּה לוֹ הַשְּׂכִירוּת מִמִּקְצַת הַמָּעוֹת שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ הַמּוֹכֵר:תקעח,219
וְכֵן הַמּוֹכֵר עַל תְּנַאי – אָסוּר לַלּוֹקֵחַ לָדוּר בַּבַּיִתתקעט,220 עַד שֶׁיַּתְנֶה עִמּוֹ שֶׁאִם לֹא יִתְקַיֵּם הַתְּנַאי וְיִתְבַּטֵּל הַמִּקָּח וְיַחֲזִיר לוֹ הַמּוֹכֵר מָעוֹתָיו יְנַכֶּה לוֹ מֵהֶן שְׂכַר דִּירָתוֹ בְּבֵיתוֹ.תקפ,221
וְאִם הַתְּנַאי הוּא שֶׁאִם יִפּוֹל הַבַּיִת אוֹ יִשָּׂרֵף אוֹ שֶׁיּוּזְלוּ בָּתִּים יַחֲזִיר לוֹ מָעוֹתָיו – אָסוּר לַלּוֹקֵחַ לָדוּר בּוֹ בְּכָל עִנְיָן, אַף אִם מַתְנֶה עִמּוֹ לְנַכּוֹת לוֹ שְׂכַר דִּירָתוֹ כְּשֶׁיַּחֲזִיר לוֹ מָעוֹתָיו,תקפא לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַלּוֹקֵחַ הוּא קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד בְּמָעוֹתָיו – נַעֲשׂוּ הַמָּעוֹת הַלְוָאָה בְּיַד הַמּוֹכֵר, וְאֵין כַּאן מֶכֶר כְּלָל, אַף אִם לֹא יִפּוֹל הַבַּיִת וְלֹא יִשָּׂרֵף וְלֹא יוּזַל,תקפב וַהֲרֵי הוּא דָר בּוֹ בִּשְׂכַר הַלְוָאָתוֹ.תקפג,222
אֲבָל אִם אַחֲרָיוּת הַזּוֹל אֵינָן עַל הַמּוֹכֵר אֶלָּא אַחֲרָיוּת הָאֹנָסִין בִּלְבָד – הֲרֵי זֶה קָרוֹב לְשָׂכָר וּלְהֶפְסֵד, וּמֶכֶר גָּמוּר הוּא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:תקפד,223
וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁטַר חוֹב וּמוֹכְרוֹ לַחֲבֵרוֹ בְּפָחוֹת מִסְּכוּם הַכָּתוּב בּוֹתקפה,224 מִפְּנֵי שֶׁחֲבֵרוֹ מַקְדִּים לוֹ הַמָּעוֹתתקפו – הֲרֵי זֶה אָסוּר לְקַבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת הַחוֹב,225 כְּגוֹן אִם יַעֲנִי הַלֹּוֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ בְּמַה לִּפְרוֹעַתקפז שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ לַלּוֹקֵחַ מָעוֹתָיו,תקפח שֶׁנִּמְצָא הַלּוֹקֵחַ קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד בְּמָעוֹתָיו,תקפט וְאֵין כַּאן מֶכֶר כְּלָל אֶלָּא הַלְוָאָה,תקצ וּכְשֶׁיִּגְבֶּה הַלּוֹקֵחַ מִן הַלֹּוֶה יָתֵר מִמַּה שֶּׁנָּתַן לַמּוֹכֵר – הֲרֵי זֶה שְׂכַר הַלְוָאָתוֹ.תקצא
אֲבָל מֻתָּר לְקַבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת שֶׁמֵּחֲמַת עַצְמוֹ, כְּגוֹן אִם יִמְצָא שֶׁכְּבָר פְּרָעוֹ הַלֹּוֶהתקצב וְכָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה – יַחֲזִיר לוֹ לַלּוֹקֵחַ מָעוֹתָיו, אוֹ אֲפִלּוּ כָּל הַסְּכוּם הַכָּתוּב בִּשְׁטַר חוֹב.תקצג
וְאִם מוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ מִלְוֶה עַל פֶּה בְּפָחוֹתתקצד,226 – צָרִיךְ הַלּוֹקֵחַ לִזְכּוֹת בָּהּ בְּמַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן,תקצה,227 שֶׁאִם לֹא כֵן – לֹא קָנָה,תקצו וּמָעוֹתָיו הֵן הַלְוָאָה, וְאָסוּר לְהִשְׂתַּכֵּר בָּהּ.228
וְכָל זֶה בְּחוֹב שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל חוֹב [שֶׁ]ל נָכְרִים – אִי אֶפְשָׁר לְמָכְרוֹ בְּדֶרֶךְ זֶה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ נִקְנֶה בְּשׁוּם קִנְיָן, וְאֵין דֶּרֶךְ לְהַקְנוֹתוֹ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ מְחִילָה,תקצז כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:תקצח,229
וּכְשֵׁם שֶׁמֻּתָּר לִמְכּוֹר חוֹבוֹ לְאַחֵר – כָּךְ מֻתָּר לְמָכְרוֹ לַלֹּוֶה עַצְמוֹ, שֶׁיִּתֵּן לוֹ פָּחוֹת מֵחוֹבוֹתקצט קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהַלֹּוֶה נוֹתֵן לְהַמַּלְוֶה עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא קוֹנֶה מִמֶּנּוּ חוֹבוֹ. אֲבָל אָסוּר לַלֹּוֶה לִתֵּן לְאִישׁ אַחֵר פָּחוֹת מֵחוֹבוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לְהַמַּלְוֶה כְּדֵי שֶׁהָאִישׁ הַהוּא יִפְטְרֶנּוּ מֵחוֹבוֹ וִישַׁלֵּם לַמַּלְוֶה בַּעֲבוּרוֹ כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן,תר שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה חוֹבוֹ מֵהַמַּלְוֶה בְּמַה שֶּׁנּוֹתֵן מָעוֹת לְאִישׁ אַחֵר וְהַמָּעוֹת הֵן חוֹב עַל הָאִישׁ הַהוּא עַד שֶׁיִּפְרַע לַמַּלְוֶה בִּשְׁבִילוֹ – הֲרֵי זֶה כְּמַלְוֶה מָעוֹת לָאִישׁ הַהוּא עַל מְנָת שֶׁיִּפְרַע חוֹבוֹ בִּשְׁבִילוֹ לִזְמַן פֵּרָעוֹן יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִלְוָהוּ, וַהֲרֵי זוֹ רִבִּית גְּמוּרָה.תרא
וַאֲפִלּוּ אִם הָאִישׁ הַהוּא יָכוֹל לְפַיֵּס אֶת הַמַּלְוֶה וְלִתֶּן לוֹ רַק כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הַלֹּוֶה,תרב מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהַלֹּוֶה חַיָּב יוֹתֵר וְזֶה פּוֹטְרוֹ מֵחוֹבוֹ מִפְּנֵי שֶׁמַּלְוֵהוּ פָּחוֹת מִכֵּן – הֲרֵי זוֹ רִבִּית.תרג וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָרִבִּית בָּאָה לְיָדוֹ אֶלָּא לְיַד הַמַּלְוֶה, כֵּיוָן שֶׁהוּא נֶהֱנֶה בְּזֶה שֶׁנִּפְטָר בָּהּ מֵחוֹבוֹ – הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ בָּאָה לְיָדוֹ:תרד
וַאֲפִלּוּ הַמַּלְוֶה מָנֶה לַחֲבֵרוֹ עַל מְנָת שֶׁיִּתֵּן דִּינָר אוֹ פָּחוֹת לְמִי שֶׁאֵין הַמַּלְוֶה חַיָּב לוֹ כְּלוּםתרה אוֹ אֲפִלּוּ לִצְדָקָהתרו – הֲרֵי זוֹ רִבִּית גְּמוּרָה שֶׁל תּוֹרָהתרז,230 כְּאִלּוּ נְתָנָהּ לוֹ לְיָדוֹ,תרח כֵּיוָן שֶׁנְּתָנָהּ בִּשְׁלִיחוּתוֹ.תרט וַאֲפִלּוּ לֹא אָמַר הַמַּלְוֶה כָּךְ בְּפֵרוּשׁ אֶלָּא הַלֹּוֶה מֵעַצְמוֹ אָמַר כָּךְ, וְהוּא מַלְוֶה לוֹ בִּשְׁבִיל כָּךְ:תרי
אֲבָל הַלֹּוֶה מֻתָּר לַעֲשׂוֹת לוֹ שָׁלִיחַ שֶׁיִּתֵּן רִבִּית בִּשְׁבִילוֹ כָּל שֶׁאֵין הָרִבִּית בָּאָה מִשֶּׁל הַלֹּוֶה אֶלָּא הַשָּׁלִיחַ נוֹתֵן מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵין אוֹמְרִים בְּזֶה34 “שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ”, כֵּיוָן שֶׁהוּא נוֹתֵן מִשֶּׁלּוֹ וְלֹא מִשֶּׁל הַשּׁוֹלֵחַ.תריא,231 וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יֹאמַר הַלֹּוֶה לַמַּלְוֶה אִישׁ פְּלוֹנִי יִתֵּן לְךָ בִּשְׁבִילִי.תריב
אֲבָל כָּל שֶׁהָרִבִּית בָּאָה מִשֶּׁל הַלֹּוֶה – אָסוּר בְּכָל עִנְיָן,תריג אֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָכְרִי וְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁאֵינָן בְּנֵי שְׁלִיחוּת,תריד,232 וְאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם “שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ”, מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר הַקְפָּדַת הַתּוֹרָה בְּרִבִּית הִיא עַל מָמוֹן הַלֹּוֶה שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לַמַּלְוֶה אוֹ לִמְקוֹם שְׁלִיחוּתוֹ בְּשׁוּם צַד בָּעוֹלָם233 אֲפִלּוּ עַל יְדֵי קוֹף:תרטו,234
וַאֲפִלּוּ אִישׁ אַחֵר שֶׁנָּתַן לַמַּלְוֶה מִשֶּׁלּוֹ – אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחֲזוֹר וְלִקַּח מֵהַלֹּוֶה מַה שֶּׁנָּתַן לַמַּלְוֶה,תרטז,235 מִשּׁוּם הַעֲרָמַת רִבִּית.תריז וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאָסוּר לַלֹּוֶה לְהַקְדִּים לָאִישׁ הַהוּא מַתָּנָה דֶּרֶךְ שְׂכִירוּת שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לוֹ הַלְוָאָה אֵצֶל הַמַּלְוֶה וְהַלָּה חוֹזֵר וְנוֹתֵן לְהַמַּלְוֶה מַתָּנָה הַהִיא אוֹ פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר:תריח
וַאֲפִלּוּ אִם הַלָּה אֵינוֹ נוֹתֵן כְּלוּם לַמַּלְוֶה אֶלָּא מִשְׁתַּדֵּל אֶצְלוֹ בְּחִנָּם, אִם הוּא בְּנוֹ שֶׁל הַמַּלְוֶהתריט וְסָמוּךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ236 – אָסוּרתרכ לִתֵּן, שֶׁהֲרֵי זֶה כְּנוֹתֵן לַמַּלְוֶה עַצְמוֹ, שֶׁכְּגוּפוֹ הוּא, וְחוֹשְׁשִׁין לְהַעֲרָמָה:תרכא
אֲבָל לְאִישׁ אַחֵר שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל הַלְוָאָה אֵצֶל הַמַּלְוֶה בְּחִנָּם – מֻתָּר לִתֵּן לוֹ מַתָּנָה.תרכב אֲפִלּוּ אִם הוּא מַכְנִיס עַצְמוֹ בְּעַרְבוּת בְּעַד הַלֹּוֶה, שֶׁמֻּתָּר לִטּוֹל שָׂכָר בְּעַד עַרְבוּת,תרכג אֲפִלּוּ לִהְיוֹת עָרֵב קַבְּלָן,237 בֵּין בְּעַל פֶּה בֵּין בִּשְׁטָר שֶׁכָּתוּב בּוֹ “רָצָה מִזֶּה גוֹבֶה וְרָצָה מִזֶּה גוֹבֶה”.
אֲבָל אִם הַמַּלְוֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִתְבּוֹעַ אֶת הַלֹּוֶה בְּדִין אֶלָּא אֶת הֶעָרֵב קַבְּלָן,תרכד כְּגוֹן שֶׁנָּתַן שְׁטַר חוֹב עָלָיו לְבַדּוֹ – נַעֲשֶׂה הוּא מַלְוֶה שֶׁל הַלֹּוֶה, וְאָסוּר לוֹ לִטּוֹל שָׂכָר עַל זֶה, שֶׁרִבִּית גְּמוּרָה הִיא, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁגַּם הַלֹּוֶה חָתוּם בִּשְׁטַר חוֹב וְנִתְחַיֵּב גַּם הוּא לְהַמַּלְוֶה, אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר בִּטְחוֹנוֹ עַל הֶעָרֵב קַבְּלָן שֶׁהוּא לָוָה מִמֶּנּוּ וּמַלְוֶה לַלֹּוֶה,תרכה וּכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן יִתְבָּעֶנּוּ לֶעָרֵב קַבְּלָןתרכו וְהֶעָרֵב קַבְּלָן לַלֹּוֶה, מִכָּל מָקוֹם הַמַּתָּנָה שֶׁמְּקַבֵּל הֶעָרֵב קַבְּלָן מֵהַלֹּוֶה אֵינָהּ בְּעַד זֶה, שֶׁאִם הָיָה מַעֲלֶה דָּבָר זֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁיָּבֹא לִידֵי כָךְ238 וַדַּאי לֹא הָיָה עָרֵב בַּעֲדוֹ, הַמַּתָּנָהתרכז הִיא בְּעַד זֶה שֶׁעוֹשֶׂה שֶׁיִּתֵּן הַמַּלְוֶה הַמָּעוֹת לַלֹּוֶה עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנָס הוּא בְּעַרְבוּת וּמְקַבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת הַמָּעוֹת מֵחֲשָׁשׁ וְסָפֵק שֶׁמָּא לֹא יִפְרָעֶנּוּ הַלֹּוֶה, מַה שֶּׁאֵין זֶה בְּדַעַת הַלֹּוֶה כְּלָל כְּשֶׁנּוֹתֵן הַמַּתָּנָה:תרכח
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁהֶעָרֵב קַבְּלָן אֵין לוֹ דִּין מַלְוֶה לְלֹוֶה לְעִנְיַן הֶתֵּר קַבָּלַת מַתָּנָה בִּלְבָד וּמִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לוֹ דִּין מַלְוֶה לְלֹוֶה לְעִנְיַן רִבִּית שֶׁפּוֹרֵעַ הַלֹּוֶה, כְּגוֹן שֶׁהַמַּלְוֶה הוּא נָכְרִי וּמַלְוֶה בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל – אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר לִהְיוֹת עָרֵב בַּעֲדוֹתרכט אֲפִלּוּ אֵינוֹ עָרֵב קַבְּלָן, כָּל שֶׁהַנָּכְרִי יָכוֹל לִתְבּוֹעַ בְּדִינֵיהֶם אֶת הֶעָרֵב תְּחִלָּהתרל,239 וּלְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ קֹדֶם שֶׁיִּתְבַּע אֶת הַלֹּוֶה וְיִשָּׁבַע אֵין לִי כְּדִינֵינוּ,תרלא,240 שֶׁנִּמְצָא שֶׁהֶעָרֵב הוּא לֹוֶה שֶׁל הַנָּכְרִי, וּמַלְוֶה לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית.תרלב וְכֵן נָכְרִי שֶׁלָּוָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית – אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עָרֵב קַבְּלָן בַּעֲדוֹ241 לִהְיוֹת הַמַּלְוֶה רָצָה מִזֶּה גוֹבֶה.תרלג
לְפִיכָךְ, שְׁנַיִם שֶׁלָּווּ מִנָּכְרִי כְּאֶחָד – אֲסוּרִים לַחְתּוֹם בִּשְׁטַר חוֹב אֶחָד שֶׁכָּתוּב בּוֹ “רָצָה מִזֶּה גוֹבֶה וְרָצָה מִזֶּה גוֹבֶה כָּל הַמָּעוֹת”.תרלד
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאָסוּר לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל “לְוֵה לִי מָעוֹת מִנָּכְרִי בְּרִבִּית”,תרלה אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹדִיעוֹ לְהַנָּכְרִי לְמִי הוּא לָוָה, וַאֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם חֲתוּמִים בִּשְׁטַר חוֹב, וַאֲפִלּוּ הַלֹּוֶה בִּלְבָד חָתוּם בִּשְׁטַר חוֹב רַק שֶׁהַנָּכְרִי יוּכַל לִתְבּוֹעַ גַּם הַשָּׁלִיחַ מִדִּין עַרְבוּת.תרלו
וַאֲפִלּוּ שְׁנֵי שֻׁתָּפִים שֶׁלָּוָה אֶחָד מֵהֶם מָעוֹת מִנָּכְרִי בְּרִבִּית לְצֹרֶךְ הַשֻּׁתָּפוּת וְנוֹתֵן הָרִבִּית מִן הַשֻּׁתָּפוּת – אָסוּר (אֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם חֲתוּמִים בִּשְׁטַר חוֹב, אִם הַנָּכְרִי יָכוֹל לִתְבּוֹעַ כָּל הַמָּעוֹת מִזֶּה שֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ מִדִּין עַרְבוּת). אֶלָּא אִם כֵּן הִתְעַסֵּק וְהִרְוִיחַ בְּמָעוֹת אֵלּוּ – יָכוֹל לִטּוֹל הָרִבִּית מִן הָרֶוַח תְּחִלָּה לִתֵּן לַנָּכְרִי, וְאַחַר כָּךְ יְחַלְּקוּ הָרֶוַח הַנִּשְׁאָר, כִּי הָרִבִּית נֶחְשֶׁבֶת לְהֶפְסֵד מִן הָרֶוַח לִשְׁנֵיהֶם.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם מִתְעַסְּקִים בַּשֻּׁתָּפוּת, אֲבָל אִם אֶחָד נָתַן מָעוֹת לַחֲבֵרוֹ לְהִתְעַסֵּק בָּהֶן לְמַחֲצִית שָׂכָר, וְלָוָה הַנּוֹתֵן מָעוֹת מִנָּכְרִי בְּרִבִּית וּנְתָנָן לוֹ – אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְשׁוֹב לוֹ הָרִבִּית לְהֶפְסֵד מִן הָרֶוַח:תרלז
וְכֵן מַנְהִיגֵי הַקָּהָל שֶׁלֹּוִין מִן הַנָּכְרִי בְּרִבִּית לְצֹרֶךְ הַקָּהָל,242 אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ הַנָּכְרִי שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַקָּהָל, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ עֵסֶק אֶלָּא עִם הַמַּנְהִיגִים – הֲרֵי הֵם לֹוִין שֶׁלּוֹ, וּמַלְוִין לַקָּהָל בְּרִבִּיתתרלח (וְאַף אִם הַנָּכְרִי יָכוֹל לִתְבּוֹעַ גַּם מֵהַקָּהָל כְּשֶׁלֹּא יִפְרְעוּ לוֹ הַמַּנְהִיגִים,תרלט מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לִתְבּוֹעַ מֵהַמַּנְהִיגִים תְּחִלָּה בְּדִינֵיהֶם מִדִּין עַרְבוּת – יֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן דִּין לֹוֶה מִנָּכְרִיתרמ).243
וְאֵין הֶתֵּר בָּרוּר בַּדָבָר, כִּי אַף שֶׁיֵּשׁ שֶׁלִּמְּדוּ עֲלֵיהֶם זְכוּתתרמא לוֹמַר שֶׁהַמַּנְהִיגִים יֵשׁ לָהֶם דִּין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁל יְתוֹמִים, שֶׁרַשַּׁאי לִלְווֹת בְּרִבִּית מִנָּכְרִי בִּשְׁבִילָם וְלִפְרוֹעַ הָרִבִּית מִנִּכְסֵיהֶם, הֲרֵי אַף רְאָיָתָם צְרִיכָה רְאָיָה, כִּי מִי יַגִּיד לָנוּ שֶׁהָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת כֵּן לִיתוֹמִים, שֶׁמָּא יֵשׁ כַּאן רִבִּית שֶׁל תּוֹרָה.תרמב
וְיֵשׁ אוֹמְרִיםתרמג שֶׁיֵּשׁ תַּקָּנָה לְמַנְהִיגֵי הַקָּהָל אוֹ לְאֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין הַהוֹלֵךְ לִלְווֹת מִן הַנָּכְרִי בְּרִבִּית שֶׁיִּפְרְעוּ הָרִבִּית לְהַנָּכְרִי מִיָּד מִמְּעוֹת הַקָּהָל אוֹ הַשֻּׁתָּפוּת, שֶׁנִּמְצְאוּ הַמַּנְהִיגִים אוֹ הַשֻּׁתָּף כְּשֶׁמְּבִיאִים הַמָּעוֹת לְהַקָּהָל אוֹ לִשְׁאָר הַשֻּׁתָּפִים הֵם מַלְוִים לָהֶם בְּלֹא רִבִּית, וְהָרִבִּית שֶׁלָּקְחוּ הַמַּנְהִיגִים אוֹ הַשֻּׁתָּף מִמְּעוֹת הַקָּהָל אוֹ הַשֻּׁתָּפוּת וְנָתְנוּ לַנָּכְרִי – אֵין בָּהּ אִסּוּר כְּלָל, כִּי נְתָנוּהָ בִּשְׁלִיחוּת הַקָּהָל אוֹ שְׁאָר הַשֻּׁתָּפִים, וּ”שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ”,תרמד,244 וּכְאִלּוּ נְתָנוּהָ הַקָּהָל אוֹ הַשֻּׁתָּפִין בְּעַצְמָן לְיַד הַנָּכְרִי. וְאַף שֶׁלֹּא אָמְרוּ לְהַנָּכְרִי שֶׁהֵן שְׁלוּחֵי הַקָּהָל אוֹ שְׁאָר הַשֻּׁתָּפִין – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, הוֹאִיל וּמְעוֹת הָרִבִּית שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ הֵן מִקֻּפַּת הַקָּהָל אוֹ הַשֻּׁתָּפִים.
וְנָכוֹן לִנְהוֹג כֵּן לָצֵאת מִידֵי סְפֵק אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה:
וְכָל זֶה245 בְּלֹא מַשְׁכּוֹן, אֲבָל מֻתָּר לִתֵּן מַשְׁכּוֹן לַחֲבֵרוֹ וְלוֹמַר לוֹ “לֵךְ לְוֵה לִי עָלָיו מָעוֹת מִנָּכְרִי בְּרִבִּית”,תרמה וּמֻתָּר לַשָּׁלִיחַ לִקַּח הָרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל וְלִתֵּן לַנָּכְרִי,תרמו כִּי “שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ”,246 וּכְאִלּוּ הַלֹּוֶה נוֹתֵן לַנָּכְרִי בְּעַצְמוֹ הַמַּשְׁכּוֹן וְהָרִבִּית וְלָוָה מִמֶּנּוּ הַמָּעוֹת בְּעַצְמוֹ.תרמז וְאַף שֶׁהַשָּׁלִיחַ לֹא אָמַר לְהַנָּכְרִי שֶׁהוּא שְׁלִיחַ הַלֹּוֶה – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, הוֹאִיל וְהַמַּשְׁכּוֹן הוּא שֶׁל הַלֹּוֶה וְלֹא שֶׁל הַשָּׁלִיחַ, וְהַנָּכְרִי הוּא סוֹמֵךְ עַל הַמַּשְׁכּוֹן בִּלְבָד, וְכָל אַחֲרָיוּת הַנָּכְרִי מִמָעוֹתָיו אֵינָן עַל הַשָּׁלִיחַ כְּלָל, אֶלָּא עַל הַמַּשְׁכּוֹן בִּלְבָדתרמח מִן הַסְּתָם אִם הוּא מַשְׁכּוֹן טוֹב.תרמט וְאִם אֵינוֹ טוֹב כָּל כָּךְ – צָרִיךְ לוֹמַר הַשָּׁלִיחַ לְהַנָּכְרִי אֵינֶנִּי מִשְׁתַּעְבֵּד לְךָ כְּלָל, וְכָל אַחֲרָיוּתְךָ עַל הַמַּשְׁכּוֹן זֶה בִּלְבָד.תרנ וּכְשֶׁאָמַר לוֹ כֵּן – מֻתָּר אַף בְּלֹא מַשְׁכּוֹן, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר שֶׁהוּא שְׁלִיחַ הַלֹּוֶה וְכָל אַחֲרָיוּתְךָ עַל הַלֹּוֶה בִּלְבָדתרנא וְלֹא עָלַי כְּלָל וּכְלָל, לֹא מִדִּין לֹוֶה וְלֹא מִדִּין עָרֵב קַבְּלָן,תרנב וְהַנָּכְרִי מַאֲמִינוֹ וְסוֹמֵךְ עַל הַלֹּוֶה בִּלְבָד.
בַּמֶּה דְּבָרִים247 אֲמוּרִים? כְּשֶׁלָּוָה הַמָּעוֹת מֵהַנָּכְרִי מִתְּחִלָּה לְצֹרֶךְ חֲבֵרוֹ,תרנג אֲבָל אִם הָיָה חַיָּב לַנָּכְרִי מָעוֹת מִכְּבָר,תרנד,248 וְאָמַר לוֹ הַנָּכְרִי תְּנֵם לַחֲבֵרְךָ שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִלְווֹתָם מִמֶּנִּי בְּרִבִּית וְהִפָּטֵר אַתָּה מֵאַחֲרָיוּתָם מִיָּד שֶׁתִּתְּנֵם לַחֲבֵרְךָ – אָסוּר לִתְּנֵם לַחֲבֵרוֹ מִיָּד לְיָדתרנה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים,תרנו אֲפִלּוּ נָתַן חֲבֵרוֹ שְׁטַר חוֹב וּמַשְׁכֹּנוֹת לְהַנָּכְרִיתרנז, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעַד עַתָּה הָיוּ בְּאַחֲרָיוּתוֹתרנח – נִרְאֶה כְּמַלְוֵהוּ מָעוֹתָיו בְּרִבִּית.תרנט וְאַף שֶׁלֹּא יִתֵּן לוֹ הָרִבִּית אֶלָּא לְהַנָּכְרִי – אֵין זֶה מוֹעִיל כְּלוּם,תרס כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.תרסא,249 אֶלָּא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יִתְּנֵם לְיַד הַנָּכְרִי,תרסב אוֹ יַנִּיחֵם לְפָנָיותרסג וְיִסְתַּלֵּקתרסד וְיִטְּלֵם חֲבֵרוֹ מִשָּׁם:248
וְכֵן נָכְרִי הַלֹּוֶה מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית עַל יְדֵי סַרְסוּר יִשְׂרָאֵלתרסה – דִּינוֹ כְּיִשְׂרָאֵל הַלֹּוֶה מִנָּכְרִי עַל יְדֵי סַרְסוּר.תרסו,250 וְצָרִיךְ לוֹמַר הַסַּרְסוּר לְהַמַּלְוֶה אֵינֶנִּי מִשְׁתַּעְבֵּד לְךָ כְּלָל, לֹא מִדִּין לֹוֶה וְלֹא מִדִּין עָרֵב קַבְּלָן,תרסז וְכָל אַחֲרָיוּתְךָ עַל הַנָּכְרִי פְּלוֹנִי. וַאֲפִלּוּ מַנִּיחַ אֶצְלוֹ מַשְׁכּוֹן טוֹבתרסח שֶׁנָּתַן הַנָּכְרִי – אֵין לְהַסַּרְסוּר לְהִכָּנֵס בְּעַרְבוּת וְלוֹמַר לַמַּלְוֶה אֲנִי אֶפְרָעֲךָ קֶרֶן וְרִבִּית לִזְמַן פְּלוֹנִי אִם לֹא יִפְרַע הַנָּכְרִי.תרסט,251
וַאֲפִלּוּ אַחֲרָיוּת הַמָּעוֹת מֵאֹנָסִים בְּהוֹלָכָה מִבֵּית הַמַּלְוֶה לְבֵית הַלֹּוֶה הַנָּכְרִי וּבְהוֹבָאָה מִבֵּית הַנָּכְרִי לְבֵית הַמַּלְוֶה כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן,עתר וְכֵן אַחֲרָיוּת הַמַּשְׁכּוֹןתרעא בְּהוֹלָכָה וְהוֹבָאָה מִשְּׁעַת הַלְוָאָה וְאֵילַךְתערב – הַכֹּל צָרִיךְ לִהְיוֹת עַל הַמַּלְוֶה וְלֹא עַל הַסַּרְסוּר כְּלָל, רַק אַחֲרָיוּת הַשּׁוֹמְרִים שׁוֹמֵר שָׂכָר, אוֹ שׁוֹמֵר חִנָּם אִם הַמַּלְוֶה אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ שְׂכַר סַרְסָרוּתוֹ,תרעג שֶׁאִם יִהְיוּ אַחֲרָיוּת הָאֹנָסִין עַל הַסַּרְסוּר – יָצָא מִכְּלַל סַרְסוּר וְנִכְנַס בִּכְלַל לֹוֶה מֵהַמַּלְוֶה בְּרִבִּית וְחוֹזֵר וּמַלְוֶה לַנָּכְרִי.תרעד וְאִם חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יִכְפּוֹר הַסַּרְסוּר וְיֹאמַר נֶאֶנְסוּ מִמֶּנִּי הַמָּעוֹת אוֹ הַמַּשְׁכּוֹן – יַתְנֶה עִמּוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶאֱמָן אֶלָּא בְּעֵדִים.תרעה
וְצָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר הַמַּלְוֶה לְהַסַּרְסוּר בִּשְׁעַת הַלְוָאָה הֱיֵה אַתָּה שְׁלוּחִי לְהוֹלִיךְ מָעוֹתַי לְהַנָּכְרִי לְהַלְווֹתוֹ וּלְהָבִיא לִי הַמַּשְׁכּוֹן מִבֵּיתוֹ, וְכֵן בִּשְׁעַת פְּדִיָּה תִּהְיֶה שְׁלוּחִ[י] לְהָבִיא לִי מָעוֹתַי מֵהַנָּכְרִי וּלְהַחֲזִיר מַשְׁכּוֹנוֹ,תרעו,252 כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה הַסַּרְסוּר הַכֹּל בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא בִּשְׁלִיחוּת הַנָּכְרִי שֶׁאֵינָהּ מוֹעֶלֶת כְּלוּם,תרעז כִּי אֵין אוֹמְרִים “שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ” אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵלתרעח שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְיִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹלְחוֹ:תרעט,253
וְכָל זֶה254 בְּסַרְסוּר הַלֹּוֶה בַּתְּחִלָּה לְצֹרֶךְ נָכְרִי, אֲבָל מִי שֶׁכְּבָר הִלְוָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית מִמָעוֹתָיו עַל מַשְׁכּוֹן וּבָא לִלְווֹת עַל מַשְׁכּוֹן זֶה מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית שֶׁיִּקַּח לוֹ מִן הַנָּכְרִי כְּשֶׁיָּבֹא לִפְדּוֹת מִמֶּנּוּ מַשְׁכּוֹנוֹ – אֵין מוֹעִיל כְּלוּם מַה שֶׁיִּשְׂרָאֵל הַב’ פּוֹטֵר אֶת הָרִאשׁוֹן מִדִּין לֹוֶה וּמִדִּין עָרֵב וְכָל אַחֲרָיוּתוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן לְבָד,תרפ לְפִי שֶׁאַף שֶׁהַמַּשְׁכּוֹן הוּא בְּיַד יִשְׂרָאֵל הַב’, הֲרֵי כָּל הָרִבִּית הָעוֹלָה עָלָיו מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה מֵהַנָּכְרִי הוּא שֶׁל הָרִאשׁוֹן שֶׁהִלְוָה לוֹ,תרפא וְנִמְצָא הַב’ נוֹטֵל מִן הַנָּכְרִי רִבִּית שֶׁל הָרִאשׁוֹן.
וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא בְּדֶרֶךְ מְכִירָה, שֶׁיֹּאמַר הָרִאשׁוֹן לְהַב’ כְּשֶׁלָּוָה מִמֶּנּוּ הֲרֵינִי מוֹכֵר לְךָ כָּל כֹּחַ וּזְכוּת וְשִׁעְבּוּד שֶׁיֵּשׁ לִי עַל מַשְׁכּוֹן זֶה וְאֵין לִי עֵסֶק עִמְּךָ וְלֹא לְךָ עִמִּי,תרפב וְאַף אִם הַמַּשְׁכּוֹן שָׁוֶה הַרְבֵּה וְהַנָּכְרִי לֹא יִפְדֶּנּוּ לְעוֹלָם – לֹא יִתְחַיֵּב יִשְׂרָאֵל הַב’ לְהַנִּיחוֹ לְהָרִאשׁוֹן שֶׁיִּפְדֶּה לוֹ,תרפג אֶלָּא אִם כֵּן יִרְצֶה מֵרְצוֹנוֹ הַטּוֹב וְלֹא בְּדֶרֶךְ הַחִיּוּב:תרפד
וּמְכִירָה זוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּאֶחָד מִדַּרְכֵי הַהַקְנָאָה שֶׁהַמַּשְׁכּוֹן שֶׁהוּא מִטַּלְטְלִין נִקְנֶה בָּהֶם.תרפה,255 וְאִם יֵשׁ לוֹ חוֹב עַל נָכְרִי בְּרִבִּית בְּלֹא מַשְׁכּוֹן אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ שְׁטַר חוֹבתרפו – אֵין דֶּרֶךְ לְהַקְנוֹתָן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּלְוֵהוּ מָעוֹת וְיִקַּח לוֹ הָרִבִּית הָעוֹלָה מִן הַנָּכְרִי מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה, לְפִי שֶׁחוֹב שֶׁל נָכְרִי אֵינוֹ נִקְנֶה בְּשׁוּם קִנְיָן בָּעוֹלָם.תרפז,256
וּמַה תַּקָּנָתוֹ? יֹאמַר יִשְׂרָאֵל הַב’ הַמַּלְוֶה לְהָרִאשׁוֹן אַתָּה תִּמְחוֹל לְהַנָּכְרִי וְתִפְטְרֵהוּ מִכֹּל וָכֹלתרפח בְּעַד מָעוֹת אֵלּוּ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ, וּבְמָעוֹת אֵלּוּ אֲנִי קוֹנֶה מִמְּךָ כָּל מַה שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהוֹצִיא מִן הַנָּכְרִי,תרפט,257 שֶׁאַף שֶׁחוֹב שֶׁל נָכְרִי אֵינוֹ נִקְנֶה בְּקִנְיָן – הֲרֵי נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל הָא’ בְּתוֹרַת מְחִילָה,תרצ,258 וְאֵין הַב’ נוֹטֵל רִבִּית שֶׁל הא’.
וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוּם אַחֲרָיוּת הַחוֹב עַל הָא’, אֲפִלּוּ אֵינוֹ עָרֵב קַבְּלָן וְלֹא עָרֵב סְתָם, שֶׁהוּא כְּשֶׁלֹּא יִמְצָא מַה לִּגְבּוֹת מֵהַנָּכְרִי, וַאֲפִלּוּ אַחֲרָיוּת הַקֶּרֶן בִּלְבָד אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִשּׁוּם קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד,תרצא כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָהתרצב בְּמוֹכֵר חוֹב שֶׁל יִשְׂרָאֵל.259
וְאִם מְקַבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת הָרִבִּית הָעוֹלָה מֵהַנָּכְרִי – הֲרֵי זוֹ רִבִּית גְּמוּרָה שֶׁל תּוֹרָה,תרצג אֲפִלּוּ הִלְוָה לַנָּכְרִי עַל הַמַּשְׁכּוֹן וְחָזַר וּמִשְׁכְּנוֹ לַיִּשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ מְכִירָה, שֶׁכָּל שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל מְקַבֵּל עָלָיו לִפְרוֹעַ הָרִבִּית מִכִּיסוֹ אִם לֹא יִפְרָעֶנָּה הַנָּכְרִי – הֲרֵי רִבִּית זוֹ מִתְרַבֶּה עַל הַיִּשְׂרָאֵל. וְאַף שֶׁלְּבַסּוֹף פּוֹרְעָהּ הַנָּכְרִי, הֲרֵי כְּשֶׁנִּתְרַבָּה – נִתְרַבָּה עַל הַיִּשְׂרָאֵל, וְאָסוּר יִשְׂרָאֵל הַשֵּׁנִי לִטְּלָהּ מִן הַנָּכְרִי:תרצד
וְכָל זֶה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹב עַל נָכְרִי בְּרִבִּית, אֲבָל נָכְרִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹב עַל יִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית,תרצה בֵּין בְּמַשְׁכּוֹן בֵּין בְּאַשְׁרָאִי,תרצו וּבָא לִלְווֹת מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וּלְהַקְנוֹת לוֹ חוֹב זֶה עִם הָרִבִּית הָעוֹלָה לוֹ מִיִּשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹן מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה, אֲפִלּוּ נוֹטֵל הַנָּכְרִי אֶת הָרִבִּית מֵהַיִּשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹן וְנוֹתְנָהּ לְהַשֵּׁנִיתרצז – הֲרֵי זוֹ רִבִּית גְּמוּרָה שֶׁל תּוֹרָהתרחצ כָּל שֶׁהוּא בְּעִנְיָן שֶׁאִם הָיָה יִשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹן פּוֹרֵעַ חוֹבוֹ לְהַנָּכְרִי הַיּוֹם הָיָה נִפְטָר מֵהָרִבִּית מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה,תרצט,260 שֶׁנִּמְצֵאת הָרִבִּית שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה מִתְרַבֶּה לְהַיִּשְׂרָאֵל הַב’ שֶׁקָּנָה הַחוֹב מֵהַנָּכְרִי וְלֹא לְהַנָּכְרִי, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְחַיֵּב בָּהּ כְּלָל לְהַנָּכְרִי:תש
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהַנָּכְרִי הִקְנָה הַחוֹב לְהַיִּשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם לֹא הִקְנָהוּ לוֹ אֶלָּא שֶׁמָּסַר לוֹ מַשְׁכּוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹן שֶׁהִלְוָהוּ עָלָיו, וְלֹא מָכַר הַנָּכְרִי לְיִשְׂרָאֵל הַב’ הַזְּכוּת וְהַשִּׁעְבּוּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּמַּשְׁכּוֹן, אֶלָּא מִשְׁכְּנוֹ אֶצְלוֹ סְתָם בְּרִבִּית הָעוֹלָה לוֹ מִיִּשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹן מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה שֶׁיִּטְּלֶנָּה לוֹ הַיִּשְׂרָאֵל הַב’ – מֻתָּר.תשא,261
וְיֵשׁ אוֹסְרִיםתשב לְהַלְווֹת לַנָּכְרִי בְּרִבִּית עַל מַשְׁכּוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ אֵצֶל הַנָּכְרִי, וַאֲפִלּוּ מִשְׁכְּנוֹ אֵצֶל הַנָּכְרִי בְּלֹא רִבִּית,תשג וַאֲפִלּוּ הַנָּכְרִי בְּעַצְמוֹ פּוֹדֶה הַמַּשְׁכּוֹן,תשד,262 אֶלָּא אִם כֵּן אָמַר הַיִּשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹן לְהַנָּכְרִי כְּשֶׁמִּשְׁכְּנוֹ אֶצְלוֹ אִם לֹא אֶפְרָעֲךָ לִזְמַן פֵּרָעוֹן יִהְיֶה הַמַּשְׁכּוֹן קָנוּי לְךָ (מֵעַכְשָׁו),263 וְהִגִּיעַ הַזְּמַן וְלֹא פְרָעוֹ וְנִקְנָה הַמַּשְׁכּוֹן לְהַנָּכְרִי.תשה,16 וּבַעַל נֶפֶשׁ264 יָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם:
וְכָל זֶה כְּשֶׁהַנָּכְרִי הִלְוָה כְּבָר לַיִּשְׂרָאֵל עַל הַמַּשְׁכּוֹן וְעַכְשָׁו בָּא לִלְווֹת עָלָיו בְּרִבִּית לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ,תשו אֲבָל אָסוּר לִתֵּן מַשְׁכּוֹן לַנָּכְרִי שֶׁיִּלְוֶה עָלָיו מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּיתתשז וּבַעַל הַמַּשְׁכּוֹן יַחֲזוֹר וְיִלְוֶה הַמָּעוֹת מִן הַנָּכְרִי בְּרִבִּית,תשח,265 לְפִי שֶׁמִּדִּבְרֵי סוֹפְרִים אוֹמְרִים גַּם בְּנָכְרִי שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁלִיחַ “שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ” לְהַחֲמִיר, לִהְיוֹת הַלְוָאַת הַנָּכְרִי בְּרִבִּית בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ לָוָה הַיִּשְׂרָאֵל בְּעַצְמוֹ.תשט,266 לָכֵן אֵין לְהַלְווֹת לְנָכְרִי בְּרִבִּית עַל מַלְבּוּשׁ שֶׁאֵין הַנָּכְרִים רְגִילִים בּוֹ,267 וּמִן הַסְּתָם הוּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ לִלְווֹת עָלָיו:תשי
וְכֵן יִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית אוֹ בְּלֹא רִבִּית, וְאַחַר כָּךְ בָּא יִשְׂרָאֵל אַחֵר וּמְבַקֵּשׁ לִלְווֹת הַמָּעוֹת מֵהַנָּכְרִי בְּרִבִּית – אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹן לוֹמַר לַנָּכְרִי לְהַלְווֹתָם לוֹ, מִשּׁוּם אִסּוּר שְׁלִיחוּת,תשיא,266 אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְּחִלָּה שֶׁלָּוָה הַנָּכְרִי לָוָה לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ.
אֲבָל אִם הִלְוָה הַיִּשְׂרָאֵל אֶת הַנָּכְרִי בַּתְּחִלָּה בִּשְׁבִיל שֶׁיַּלְוֶה הַנָּכְרִי לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית,תשיב אַף עַל פִּי שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל פּוֹרֵעַ הָרִבִּית לְהַנָּכְרִי וְהַנָּכְרִי לְהַיִּשְׂרָאֵל – הֲרֵי זוֹ רִבִּית גְּמוּרָה שֶׁל תּוֹרָה,תשיג וְאֵין הַעֲרָמָתוֹ לְהַלְווֹת עַל יְדֵי נָכְרִי מוֹעֶלֶת כְּלוּם,תשיד,268 הוֹאִיל וְאֵין הַנָּכְרִי לֹוֶה לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, וַהֲרֵי זֶה כְּיִשְׂרָאֵל הַשּׂוֹכֵר לוֹ נָכְרִי,תשטו,269 אוֹ נוֹתֵן לוֹ חֵלֶק בְּרֶוַחתשטז שֶׁיַּלְוֶה מָעוֹתָיו לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית,270 שֶׁאָסוּר מִן הַתּוֹרָה, הוֹאִיל וְהַמָּעוֹת הֵן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְאֵין אַחֲרָיוּתָן עַל הַנָּכְרִי.תשיז,270 וַאֲפִלּוּ קִבֵּל עָלָיו הַנָּכְרִי אַחֲרָיוּת הַמָּעוֹת מֵאֹנָסִים כָּל זְמַן שֶׁהֵם בִּרְשׁוּתוֹ – אֵינוֹ כְּלוּם, עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת הַחוֹבוֹת אִם יֹאבְדוּ שֶׁיִּפְרָעֵם הוּא לַיִּשְׂרָאֵל כְּדִין כָּל לֹוֶה:תשיח
וְנָכְרִי הַשּׂוֹכֵר לוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּלְוֶה מָעוֹתָיו לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אַחֲרָיוּתָם עַל הַיִּשְׂרָאֵל כְּלָל – אָסוּר מִפְּנֵי מַרְאִית עַיִן,תשיט אֲפִלּוּ מוֹדִיעַ לַלֹּוֶה וְלָעֵדִים שֶׁהַמָּעוֹת הֵן שֶׁל נָכְרִי,תשכ אֶלָּא אִם כֵּן הַדָּבָר מְפֻרְסָם לָרַבִּים,תשכא שֶׁאָז מֻתָּר אִם אֵין אַחֲרָיוּתָם עָלָיותשכב לְעִנְיַן פֵּרְעוֹן הַחוֹבוֹת בִּזְמַנָּם כְּדִין עָרֵבתשכג בְּדִינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:תשכד,271
וּמִצְוָה מִן הַתּוֹרָה272 לִקַּח רִבִּית מִן הַנָּכְרִי,תשכה,273 וְאָסוּר לְהַלְווֹתוֹ בְּחִנָּם,תשכו שֶׁנֶּאֱמַרתשכז,274 “לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ”, כְּלוֹמַר תִּשֹּׁךְ,תשכח,275 זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה לִקַּח מִמֶּנּוּ נֶשֶׁךְ, וְלֹא לְהַלְווֹתוֹ בְּחִנָּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַרתשכט,276 “וְלֹא תְחָנֵּם”, לֹא תִתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם,277 אֶלָּא אִם כֵּן הוּא נָכְרִי הַמַּכִּירוֹ,תשל,278 כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה וְעוֹבְדֶיהָ:תשלא,279
מוּמָר280 שֶׁיָּצָא מִן הַכְּלָלתשלב דִּינוֹ כְּנָכְרִיתשלג,281 לְעִנְיַן רִבִּית, שֶׁמֻּתָּר לְהַלְווֹתוֹ בְּרִבִּיתתשלד, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה – מִין282 הוּא,תשלה וּמוֹרִידִין אוֹתוֹ לְמִיתָה,תשלו,283 וְכֵיוָן שֶׁגּוּפוֹ מֻפְקָר וּמֻתָּר לְאַבְּדוֹ – כָּל שֶׁכֵּן מָמוֹנוֹ, וּמֻתָּר לְאַבְּדוֹ,תשלז,284 וְהוּא הַדִּין לִטְּלוֹ לְעַצְמוֹ בְּאֵיזוֹ תַּחְבּוּלָה שֶׁאֶפְשָׁר,תשלח וְאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ זֶרַע טוֹב,תשלט כֵּיוָן שֶׁנִּטְמַע בֵּין הַנָּכְרִים.תשמ,285
וְיֵשׁ אוֹמְרִיםתשמא שֶׁכָּל שֶׁאֵינוֹ אָדוּק בַּעֲבוֹדָה זָרָה, כְּגוֹן כֹּמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה – אֵינוֹ מִין,תשמב וְאֵין מוֹרִידִין גּוּפוֹ, וְהוּא הַדִּין שֶׁמָּמוֹנוֹ אֵינוֹ מֻפְקָר.
וְטוֹב לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם אִם אֶפְשָׁר לְהִשָּׁמֵט מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא לְהַלְווֹתוֹ:תשמג
אֲבָל לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִבִּית אָסוּר לְדִבְרֵי הַכֹּל,תשדמ מִשּׁוּם “וְלִפְנֵי עִוֵּר כוּ’”,286 וּמִשּׁוּם “לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ”,תשמה שֶׁאַף שֶׁהַמּוּמָר אֵינוֹ נֶחְשָׁב אָח אֶצְלֵנוּתשמו,287 – אָנוּ נֶחְשָׁבִים אַחִים אֶצְלוֹ,תשמז וּמֻזְהָר שֶׁלֹּא לִקַּח מִמֶּנּוּ נֶשֶׁךְ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָטָא יִשְׂרָאֵל הוּא,תשמח,288 וְהַנּוֹתֵן לוֹ נֶשֶׁךְ – עוֹבֵר בְּ”בַל תַּשִּׁיךְ”, שֶׁהִיא אַזְהָרָה לַלֹּוֶה שֶׁלֹּא לִגְרוֹם לַמַּלְוֶה לִשֹּׁךְ כָּל שֶׁהַמַּלְוֶה מֻזְהָר עָלָיו:תשמט,289
וְיִשְׂרָאֵל מִין שֶׁלֹּא נִטְמַע בֵּין הַנָּכְרִים אֶלָּא עוֹבֵר עֲבֵרוֹת לְהַכְעִיס290 בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל,תשנ אוֹ שֶׁכּוֹפֵר בַּתּוֹרָה וּבִנְבוּאָה מִיִּשְׂרָאֵל,תשנא אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִן הַ”מּוֹרִידִין” – אָסוּר לְהַלְווֹתוֹ בְּרִבִּיתתשנב לְדִבְרֵי הַכֹּל,תשנג,291 שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁגּוּפוֹ מֻפְקָר – מָמוֹנוֹ אֵינוֹ מֻפְקָר, שֶׁמָּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ זֶרַע טוֹב וְיִירָשֶׁנּוּ.תשנד,292
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לִמְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָאתשנה וּמוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻלָּהּ חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה,תשנו,293 שֶׁאֵינוֹ מִן הַ”מּוֹרִידִין” כְּלָל:תשנז
וּמוּמָר לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן מִן הַנָּכְרִית – הֲרֵי הַבֵּן נָכְרִי כָּמוֹהָ,תשנח,294 וּמֻתָּר לְהַלְווֹתוֹ וְלִלְווֹת מִמֶּנּוּתשנט אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִן הַ”מּוֹרִידִין”,תשס,295 כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּר לְהַלְווֹת וְלִלְווֹת מִן הַנָּכְרִים.תשסא,296
אֲבָל מוּמֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ בֵּן מִן הַנָּכְרִי שֶׁהַבֵּן מוּמָר כָּמוֹהוּתשסב – אָסוּר אֲפִלּוּ לְהַלְווֹתוֹתשסג לְדִבְרֵי הַכֹּל,תשסד,297 לְפִי שֶׁהוּא כְּתִינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה בֵּין הַנָּכְרִים,תשסה וְאֵינוֹ דוֹמֶה לְמוּמָר שֶׁיּוֹדֵעַ רִבּוֹנוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרוֹד בּוֹ,תשסו וַהֲרֵי זֶה מִין לַסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל זֶה לֹא יָדַע. וְאַף עַל פִּי שֶׁאַחַר כָּךְ שָׁמַע שֶׁהוּא יְהוּדִי וְרָאָה הַיְּהוּדִים וְדָתָםתשסז – הֲרֵי הוּא כְּאָנוּס,תשסח הוֹאִיל וְנִתְגַּדֵּל בֵּין הַנָּכְרִים עַל דָּתָם, וְאֵינוֹ מִן הַ”מּוֹרִידִין” לְדִבְרֵי הַכֹּל.
וְכֵן הַקָּרָאִי”םתשסט,298 אָסוּר אֲפִלּוּ לְהַלְווֹתָם בְּרִבִּיתתשע לְדִבְרֵי הַכֹּל,תשעא,286 שֶׁאַף שֶׁכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּהתשעב – אֵין לָהֶם דִּין אַפִּיקוֹרֶס לְעִנְיַן “מוֹרִידִין”, לְפִי שֶׁאֵינָם כּוֹפְרִים מִדַּעְתָּם, אֶלָּא אֲבוֹתֵיהֶם הִדִּיחוּ אוֹתָם וְגִדְּלוּ אוֹתָם עַל דָּתָם, וַהֲרֵי הֵם כְּתִינוֹק יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁבָּה בֵּינֵיהֶם וְגִדְּלוּהוּ עַל טָעוּתָם, שֶׁאָנוּס הוּא:תשעג,299
(וְיֵשׁ אוֹמְרִיםתשעד שֶׁהַקָּרָאִי”ם עַכְשָׁו קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם בְּיוֹתֵר וְהֵם כְּנָכְרִים גְּמוּרִים, וּמֻתָּר לְהַלְווֹתָם בְּרִבִּית,תשעה,300 לְפִי שֶׁהֵם כְּאִלּוּ כּוֹפְרִים בְּכָל הַתּוֹרָה, וְאָסוּר לְהַחֲיוֹתָם,תשעו,301 וְאִסּוּר רִבִּית תָּלוּי בְּמִי שֶׁמְּצֻוִּין לְהַחֲיוֹתוֹ,תשעז,302 שֶׁנֶּאֱמַרתשעח,303 “אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ”. וְהוּא הַדִּין לְבֶן הַמּוּמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְהַחֲיוֹתוֹ שֶׁלֹּא לְגַדֵּל בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָהתשעט,304 – מֻתָּר לְהַלְווֹתוֹתשפ לְפִי סְבָרָא זוֹ,תשפא אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִן הַ”מּוֹרִידִין”, שֶׁהֲרֵי הַנָּכְרִים גַּם כֵּן אֵינָם מִן הַ”מּוֹרִידִיןתשפב,305 (וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, בְּשֶׁל תּוֹרָה – הַלֵּךְ אַחַר הַמַּחְמִירתשפג)306 [)]:
הוסיפו תגובה