האזהרה שהזהרנו מלהיות חפשיים במחשבותינו, עד שנאמין דעות המנגדות לדעות שהביאה התורה, אלא נגביל את מחשבתנו ונעשה לה סייג שתעמוד אצלו - והן מצוות התורה ואזהרותיה. והוא אמרו יתעלה: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר טו, לט).

ולשון ספרי: "ולא תתורו אחרי לבבכם" - זו מינות כעניין שנאמר: "ומצא אני מר ממות" וגו' (קהלת ז, כו); "ואחרי עיניכם" - זו זנות, שנאמר: "ויאמר שמשון אל אביו" וגו' (שופטים יד, ג). הכוונה באמרם זו זנות רדיפת התענוגות והתאות הגופניות והעסקת המחשבה בהן תמיד.