הציווי שנצטווינו במלחמת שאר האומות, והיא הנקראת: מלחמת רשות. שכן נצטווינו שאם נלחם עמהם, נכרות עמהם ברית על נפשם בלבד; אם ישלימו עמנו וימסרו לנו את הארץ, אז נטיל עליהם תשלום מיסים ועבדות. והוא אמרו יתעלה: "יהיו לך למס ועבדוך" (דברים כ, יא).

ולשון ספרי: "אמרו: מקבלין אנו עלינו מיסים ולא שעבוד, שעבוד ולא מסים - אין שומעין להם עד שיקבלו עליהם זו וזו".

והוא: שיתנו דבר קבוע כל שנה, כפי שיקבע המלך בעת ההיא ויהיו נשמעים לפקודות ומצויים במורא ושפלות, וזהו עניין השעבוד. אבל אם לא ישלימו אתנו - נצטווינו להרוג כל זכר בעיר, קטון וגדול, ולקחת כל שללה וכל הנשים.

והוא אמרו יתעלה: "ואם לא תשלים עמך וגו'" (שם שם, יב). וכל זה הוא דין מלחמת הרשות.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ח' מסוטה ובפרק ב' מסנהדרין.