הציווי שנצטווינו לזכור את אשר עשה לנו עמלק, שקדם אותנו ברע, שנאמר את זה בכל זמן וזמן ונעורר את הנפשות בדברים להלחם בו, שנקרא את בני האדם לשנאו, כדי שלא ישכח הדבר ולא תחלש שנאתו ולא תמעט בנפשות במשך הזמן; וזה אמרו יתעלה: "זכור את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה, יז).
ולשון ספרי: "זכור את אשר עשה לך עמלק - בפה, ולא תשכח - בלב". כלומר: אמור דברים בפיך שיביאו בני אדם לכך, שלא תסור שנאתו מן הלב.
ולשון ספרא: "זכור את אשר עשה לך עמלק, יכול בלבבך? כשהוא אומר 'לא תשכח', הרי שכחת הלב אמורה; הא מה אני מקים 'זכור'? - שתהא שונה בפיך".
הלא תראה, איך עשה שמואל הנביא, כשבא לקיים מצווה זו: שהוא זכר תחילה, ואחר כך ציווה להרגם, והוא אמרו: "פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל" (שמואל-א טו, ב).
הוסיפו תגובה