הציווי שנצטווה הנזיר לגדל שערו, וא אמרו יתעלה: "גדל פרע שער ראשו" (במדבר ו, ה).

ולשון המכילתא: "קדוש יהיה - גדול בקדושה, גדל פרע - מצוות עשה. ומנין בלא תעשה? תלמוד לומר: תער לא יעבור על ראשו. ושם נאמר: "הא מה שירתי מצוות עשה, החופף באדמה והנותן סימנין".

כלומר: שהנזיר, אם נתן על ראשו סם המשיר את השער, לא יהא עובר על מצוות לא תעשה, שהרי לא העביר כעין תער; אבל יהא עובר על מצוות עשה, והוא אמרו: "גדל פרע" וזה לא גידל; והרי לאו הבא מכלל עשה - עשה הוא, לפי הכללים אצלנו.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו במקומם במסכת נזירות.