הציווי שנצטוו הכהנים לאכל שירי מנחות, הוא אמרו יתעלה: "והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצוות תאכל" (שם ו, ט).

ולשון ספרא: "מצוות תאכל- מצווה. כיוצא בו: יבמה יבוא עליה (דברים כה, ה) -מצווה", כלומר: שאכילת שיירי מנחות היא כמו ביאת היבמה שהיא מצוות עשה, לא דבר של רשות בלבד.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו במקומם במסכת מנחות. ולשון התורה הוא שמצווה זו מיוחדת לאנשים.

והוא אמרו יתעלה: "כל זכר בבני אהרן יאכלנה" (ויקרא ו, יא).