הציווי שנצטווינו לפדות מן הקדשים מה שנולד בו מום, ויצא לחולין ומותר לשוחטו ולאכלו. והוא אמרו יתעלה: "רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת ה' אלהיך" (שם שם, טו).

ולשון ספרי: "רק בכל אות נפשך תזבח אינו מדבר אלא בפסולי המקדשין שיפדו".

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו, כלומר: פדיון הקדשים, במסכת בכורות ותמורה ובכמה מקומות בחולין וערכים ומעילה.