הציווי שנצטווינו להתערב בין החכמים ולהתחבר אתם, ולהתמיד ולשבת עמהם ולהשתתף עמהם בכל דרך מדרכי ההשתתפות: במאכל ומשתה ומקח וממכר, כדי שנגיע בכך להדמות למעשיהם ולהאמין בדעות האמתיות מדבריהם.

והוא אמרו יתעלה: "ולדבקה-בו" (שם יא, כב) וכבר נכפל גם הציווי הזה, ואמר: "ובו תדבק" (שם י, כ). ובא הפירוש: "ולדבקה בו" - הדבק בחכמים ותלמידיהם. זהו לשון הספרי.

וכן הביאו ראיה על החובה לישא בת תלמיד חכמים ולהשיא בתו לתלמיד חכמים ולהנות תלמידי חכמים ולהתעסק עמהם ממה שנאמר "ובו תדבק". אמרו: "וכי אפשר לו לאדם להדבק בשכינה? והא כתיב: "כי ה' אלקיך אש אכלה הוא" (שם ד, כד) - אלא כל הנושא בת תלמיד חכמים" וכו'.