עשרה מקוואות עתיקים, בארץ ישראל ומחוצה לה

מצוות הטהרה תמיד הייתה יקרה לעם היהודי, ועל כך יעידו המקוואות העתיקים הרבים שהתגלו על ידי ארכיאולוגים ברחבי ארץ ישראל, באגן הים התיכון וגם באירופה. בכל מקום בו גרו יהודים, הם בנו מקוואות.

בכתבה הקודמת ערכנו סיור בעשרה מקוואות מודרניים מרהיבים. הפעם נסקור עשרה מקוואות מרתקים – מהעתיקים ביותר הידועים בימינו.

לפני שנצא למסע המרתק בעקבות המקוואות העתיקים, חשוב להכיר את ההבדל בין תפקידו של המקווה בימינו לבין שימושו בימים עברו. בעוד בימינו משמש המקווה בעיקר להיטהרות מטומאת "נידה"1, כדי לאפשר לבעל ואישה נשואים לקיים חיי אישות בטהרה, הרי שבתקופות קדומות – בזמן המקדש ובמקומות מסוימים גם שנים רבות לאחר מכן – הטבילה במקווה-טהרה הייתה הכרחית עבור היבטים רבים נוספים בחיי היומיום היהודיים, כולל לצורך עלייה להר הבית או התעסקות עם מאכלים קדושים (כמו קורבנות, "חלה", תרומות, מעשר שני, ועוד). מסיבה זו, מקוואות נבנו לעתים קרובות לצד בתי-בד וגִתּוֹת, בנוסף למקוואות שנבנו בסמוך לבתי מגורים וכמובן סביב המקדש והר הבית.

1. המקווה במנהרות הכותל

בירושלים מצאו הארכיאולוגים מקוואות טהרה רבים. במיוחד בסביבת הר הבית, שם נחשפו עד כה לא פחות מ-170 מקוואות! אחד הגדולים והמפוארים שבהם נמצא מתחת לאדמה, ב"מנהרות הכותל", במרחק של כ-20 מטר בלבד מהכותל המערבי.

המקווה היה חלק ממבנה גדול ומפואר במיוחד בתוך מתחם של מבני שלטון ששכנו למרגלות הר הבית, כשלפי ההשערה זהו מבנה "לשכת הגזית" שהיה מקום מושבה של הסַנְהֶדְרִין – הסמכות התורנית העליונה – בתקופת בית המקדש השני.

הארכיאולוגים משערים שהמקווה נוסף למבנה המקורי בשיפוץ שנערך בו, זמן מה לאחר בנייתו, כדי לענות על הצורך ההולך וגובר במקווה טהרה זמין עבור עולי הרגל הרבים שפקדו את המקדש.

אחד מבורות הטבילה של "מקווה הסנהדרין" במנהרות הכותל.

Madain Project

2. המקווה בעֹפֶל

"העֹפֶל" של ירושלים – גבעה מאורכת המשוכה בין דרום הר הבית ל"עיר דוד" – מכיל כמה מהממצאים הארכיאולוגיים העתיקים ביותר בארץ ישראל, המתוארכים עוד לתקופת בית המקדש הראשון.

אחת התגליות המרתקות שנמצאו באזור ה"עֹפֶל", היא מקווה-טהרה גדול שעל פי ההשערה שימש את הכוהנים בתקופת בית המקדש השני. המקווה, שאורכו כעשרה מטרים ורוחבו יותר משמונה, מוקף מכל צדדיו במדרגות. שתי המדרגות העליונות היו מרוצפות, ואילו יתר המדרגות, וכך גם רצפת המקווה עצמו, מצופות טיח.

המקווה ככל הנראה שכן בתוך מבנה, שממנו נותר רק קיר, באורך של כחצי מטר, בצידו הצפון-מערבי.

המקווה בעופל של ירושלים

3. המקוואות בארמונות החורף ביריחו

מלכי בית חשמונאי הכוהנים, צאצאיהם של גיבורי סיפור חנוכה, בנו ארמונות חורף בנווה המדבר של יריחו. בנוסף לכל תפנוקי התקופה, מתחם הארמונות הכיל גם בתי כנסת ומקוואות רבים. על איתנות הבנייה במתחם יעידו חורבותיו, שעד ימינו עדיין עומדות, חרף שתי רעידות אדמה עוצמתיות שספגו.

עד כה, התגלו לפחות שנים-עשר מקוואות במתחם הארמונות של המשפחה הכוהנית. חלקם ממוקמים בחדרים פנימיים, ונראה שאלו נועדו לשימוש פרטי של בני משפחת המלוכה. מקוואות נוספים נמצאו בשטחים הציבוריים של המתחם, ליד מחסנים, בתי-בד להפקת שמן, גִתּוֹת לסחיטת ענבים ליין, ובתי מרחץ.

בנוסף למקוואות הטהרה הרגילים, נחשף במתחם גם "מקווה כלים" מיוחד שבקרקעיתו נמצאו שרידים של מאות קעריות.

מקווה טהרה בארמונות החורף של מלכי החשמנואים ביריחו העתיקה

4. מקוואות במדבר: קוּמְרָאן

קוּמְרָאן, השוכנת במדבר יהודה, זכתה לתהילה לאחר שנמצאו במערותיה "מגילות ים המלח". ארכיאולוגים גילו באזור גם חורבות של יישוב קדום יותר, המתוארך כבר לתקופת בית ראשון.

מלכי החשמונאים הרחיבו את היישוב המקורי ובנו מערכת מים משוכללת שכללה אמת מים וגם סֶכֶר. בשל האקלים המדברי, היו המים באזור מצרך יקר. השיטפונות האופניים של מי הגשמים בחורף, נאגרו ואוחסנו בבורות, והזינו את מערכת המים המסועפת שסיפקה מים לאורך כל עונות השנה.

ארכיאולוגים גילו במקום מספר רב של מקוואות, בגדלים שונים, שהיו מחוברים למערכת מים זו. המקוואות נחפרו באדמה ונאטמו בטיח עבה. בחלק מהמקוואות, היותר גדולים, יש מחיצה נמוכה לאורך גרם המדרגות המובילות אל המקווה. לפי ההשערה, המחיצה נועדה ליצור הפרדת נתיבים: נתיב כניסה עבור הטמאים היורדים לטבול, ונתיב יציאה עבור הטהורים העולים מן הטבילה.

מקווה שהתגלה בקומראן. המקווה פעל כל השנה ממי הגשמים שנאגרו בבורות בשטפונות החורף

5. מקוואות מְצָדָה

מצדה, המוכרת בעיקר בתור מבצר הררי שנותר עמדת ההגנה האחרונה של המורדים היהודים במרד הגדול נגד האימפריה הרומית, היא למעשה עוד אחת מהמצודות המלכותית שבנה לעצמו הורדוס – המלך הבנאי.

חפירות ארכיאולוגיות נרחבות שבוצעו במקום, חשפו לא פחות משישה מקוואות עתיקים. בדומה לקומראן, גם במצדה, האקלים הצחיח חייב שימוש במערכת מים מרשימה, שכללה שתי אמות-מים שהובילו את מי השיטפונות של גשמי החורף לתוך סדרה דו-מפלסית של בורות אגירה ענקיים, במדרון הצפון-מערבי של הצוק. המים למקוואות הרבים על ההר סופקו ממערכת מים מיוחדת זו.

מקווה טהרה בצוק מצדה

6. "גבעת המקוואות" בבית שמש

לצד התפתחותה של העיר בית-שמש, ממשיכים ארכיאולוגים בעבודות מחקר על שורשיה העתיקים, ומגלים עוד ועוד עדויות לכך שקהילה יהודית גדולה שגשגה באזור בתקופת בית שני וגם שנים אחר כך.

לאחרונה, במהלך בניית שכונת מגורים חדשה, נחפרה גבעה ברמת בית שמש ג', ונמצאו בה לא פחות מעשרה מקוואות עתיקים השמורים היטב. החוקרים מעריכים שלפני כ-2,000 שנה היה מקווה פרטי בצמוד לכל בית ששכן על הגבעה – שזכתה בינתיים לכינוי "גבעת המקוואות".

איכות הבנייה של המקוואות והתאמתם המוקפדת לכללי ההלכה, מעידים על מסירות נפשם של היהודים שחיו תחת הכיבוש הרומי על מצוות הטהרה גם בתקופה הקשה שלאחר חורבן בית המקדש השני.

הודות למאמציהם של קבוצת תושבים נחושים, הוכרזה "גבעת המקוואות" כאתר ארכיאולוגי ראוי לשימור – בלב שכונת המגורים ההולכת ונבנית באזור. נכון להיום, הגישה לגבעה עדיין חסומה והיא צפויה להיפתח לציבור לאחר השלמת הבנייה של השכונה החדשה.

המקווה הגדול שהתגלה ב"גבעת המקוואות" ברמת בית שמש.

צילום: ניסן לברון

7. מקוואות הגליל

לאחר חורבן בית המקדש השני, מרכז החיים היהודי בארץ ישראל נדד לגליל. עדויות ארכיאולוגיות באזור – כולל עשרות מקוואות – מעידות על חיים יהודיים תוססים שהתקיימו באזור במשך מאות השנים לאחר החורבן.

חלק מהמקוואות נועדו לשימוש פרטי, בעוד אחרים שימשו בתור מקוואות ציבוריים; חלקם מוקמו באזורי מגורים, וחלקם באוזרי תעשייה וייצור מזו: בסמיכות לבתי-בד וגיתות. תפוצתם הנרחבת של המקוואות מלמדת שיהודי הגליל שמרו באדיקות ובמסירות מיוחדת על מצוות הטהרה.

רוב המקוואות הללו מולאו במי גשמים, אבל מתחם מקוואות שהתגלה בחורבות כפר הדייגים העתיק מִגְדָלָא (טריכיאה), על חופה המערבי של הכנרת, כלל קבוצת מקוואות שהן למעשה בארות עם מדרגות, כך שהמים שבהם מגיעים ישירות ממי התהום. מעניין לציין שכל אחד מהמקוואות במתחם הכיל 7 מדרגות בדיוק.

בגַמְלָא העתיקה, ברמת הגולן, גילו ארכיאולוגים קומפלקס מבני ציבור שכלל בית כנסת ומקווה גדול שנבנו ככל הנראה על ידי מלכי החשמונאים. המקווה כלל מאגר מי גשמים, שנוקזו מגג הבניין. קירות המקווה כוסו טיח אדום עמיד במים, ושתי המדרגות האחרונות היו רחבות יותר מהאחרות, לשם בטיחות הטובלים.

מקווה-טהרה בחורבות גמלא העתיקה

8. מקוואות מכווֹר, ירדן

עוד מקוואות שנמצאו בין מפעלי הבנייה האדירים של המלך הרודוס, התגלו בחפירות הר מכווֹר, סמוך למידבא שבירדן. במתחם, המזוהה בתור חורבותיו של ארמון מלוכה נוסף של הורדוס, נחשפו מספר מקוואות. אחד מהם, גדול במיוחד, שָכַן בבניין בעל תקרת אבן מקומרת ומשערים ששימש את משפחת המלוכה. באמצעות 12 מדרגותיו של המקווה, ירדו הטובלים לעומק של כ-3.5 מטר לתוך המים שהוזנו ממאגר מי גשמים בעומק 6 מטרים.

מקווה רחב ידיים בארמון הורדוס במכוור.

9. המקווה המוסתר בסירקוזה, סיציליה

ומעבר הירדן המזרחי, נפליג עתה, יחד עם שבויי המלחמה היהודיים, לעיר הנמל סירקוזה שבאי סיציליה, הסמוך לאיטליה, בירת ממלכת רומי. במשך מאות שנים שגשגה בעיר קהילה יהודית מפוארת, שנוסדה ככל הנראה על ידי צאצאי השבויים היהודיים שנלקחו מארץ ישראל בעקבות דיכוי המרד הגדול.

בחפירות ארכיאולוגיות שבוצעו באזור הגטו היהודי התגלה מקווה עתיק אשר לפי ההשערה נבנה בסוף המאה החמישית לספה"נ והיה פעיל במשך כמעט 1,000 שנה – עד לגירוש יהודי סירקוזה בשנת ה'רס"ז (1507). המקווה כלל חמש בריכות טבילה שהוזנו ממי מעיין תת-קרקעי.

בהיוודע דבר גזירת הגירוש, בטרם עזבו את העיר לצמיתות, עמלו היהודים על הסתרת המקווה למען שימורו. הם מילאו את חלל המקווה באבנים ובחול, ובנו מעליו חצר פנימית שהסוותה את הכניסה אליו. בשנות ה-80, כאשר נבנה במקום בית מלון, נחשפה לפתע הכניסה אל המקווה ולאחר פינוי החול והאבנים התגלה מבנה המקווה בשלמותו, וכיום המקום פתוח לתיירים.

המקווה העתיק בסירקוזה, סיציליה

10. המקווה העתיק באירופה – אוֹסְטִיה, איטליה

אחת התגליות הארכיאולוגיות הטריות המרגשות ביותר, היא מקווה עתיק בעיר הנמל אוסטִיה – פרבר של רומא, איטליה.

במשך תקופה ארוכה הייתה אוסטיה שער הכניסה לרומא והודות לכך התיישבה בה אוכלוסייה ממגוון רחב של רקעים אתניים ודתיים.

המקווה העתיק שנחשף לאחרונה, שנבנה במאה הרביעית או החמישית לספיה"נ, הוא, נכון להיום, המקווה העתיק ביותר הידוע באירופה. המקווה, שהיה חלק מבית פרטי רחב ידיים, בנוי בצורה מאורכת, עטוי אריחים בצבעי שחור ולבן, ומחובר לבאר עגולה.

בתחתית המקווה נמצאה מנורת-שמן מעוטרת בצורת "מנורת הזהב" ולולב, מה שאישש את ההשערה שאכן מדובר במקווה-טהרה וכי אזור זה של העיר היה מאוכלס ביהודים.

המקווה שנחשף באוסטיה