בס"ד. יום ב' דחג השבועות (מאמר א), ה'תשל"ב

(הנחה בלתי מוגה)

מראיהם1 ומעשיהם כאשר יהי' האופן בתוך האופן2, פי', כמו אופן קטן בתוך אופן גדול, שאופן הגדול הסובב את אופן הקטן, למעלה, הוא גבוה מן אופן הקטן, ומלמטה בתחתית, אופן הקטן מלמעלה מן הגדול, כך הוא רוח החי' באופנים3, שרוח זה הוא ממקום עליון מאד שמעלה ומטה שוין לפניו, וכיון שהוא יותר עליון, יכול לירד ולהתפשט למטה, להיות סובב ומקיף את כל ד' החיות שהם בבחי' התחלקות, פני ארי' אל הימין ופני שור מהשמאל4, בדוגמת אופן הגדול שסובב ומקיף את האופן הקטן גם מתחתיתו. וכן הוא בכל סדר ההשתלשלות, שהם בבחי' אופן בתוך האופן, שהבחי' היותר עליונה מקיפה את כל מה שלמטה כו'.

ב) וזהו ענינו של חג השבועות, שלאחר מ"ט ימי הספירה שהם מבחי' ז' שמות שאינן נמחקין5 שמבחי' המדות6, שבהם יש התחלקות בחי' מעלה ומטה ראש ורגל, אזי מתגלה בחג השבועות (יום החמישים) שער החמישים7, שהוא הכולל ומקיף כל הבחי', ואין שם בחי' מעלה ומטה כלל, שלכן הוא מתפשט למטה כמו למעלה, וכמו ענין האופן שבתוך האופן כנ"ל. ולכן ניתנה בו התורה, שאף שיש בה התחלקות למ"ע ומל"ת (ימין ושמאל), הרי יש בה גם בחי' כתר תורה, כמו כותרת ועטרה שעל הראש מלמעלה, שאין בחי' ראש ורגל כו', שלכן הוא מתפשט למטה כמו למעלה, שע"י התורה תהי' המשכת אור א"ס בעשי' הגשמית.

ג) והמשכה זו היא ע"י בחי' משה, כמ"ש8 משה ידבר (ימשיך ויוריד), כי עליו נאמר9 ותחסרהו מעט מאלקים, שכל המ"ט שערי בינה נמסרו לו10, ומחמת זה הי' קרוב לשער החמישים להמשיך ממנו (אלא שזהו רק ביחס לדרגת שער הנו"ן כפי ששייכת למ"ט השערים, אבל לא בדרגא העליונה דשער הנו"ן, שנמשכת מעצמה כו'11 ).

וזהו גם מה שמשה המשיך י"ג מדות הרחמים, כדאיתא בזהר12 על פסוק13 ויקרא הוי' הוי' גו', שויקרא קאי על משה שהוא קרא והמשיך כו'. והענין בזה, דהנה, י"ג מדה"ר הם למעלה מהשתלשלות, והם המקורות להשתלשלות העולמות אצילות וכו'. וזהו ענין נוצר חסד (שנאמר בי"ג מדה"ר)14, נוצר אותיות צנור ואותיות רצון15, שהיא בחי' החסד שלמעלה מסדר השתלשלות, רק שהוא בחי' מקור ושורש כו'. ובחי' נוצר חסד שהמשיך משה היא למעלה מבחי' עושה חסד (שנאמר בעשה"ד)16, שהיא בחי' ומדרגת אברהם, חסד דאצילות [ולכן, נוצר חסד כתיב קודם פוקד עון14 (שהוא אחר סיום היג"מ, שמסיים ונקה), משא"כ ועושה חסד כתיב אחר פוקד עון17, לפי שהוא בחי' חסד שבסדר השתלשלות, משא"כ נוצר חסד הוא בחי' חסד שלמעלה מהשתלשלות]. ועל ב' בחי' חסד הנ"ל נאמר לאלפים (עושה חסד לאלפים16, נוצר חסד לאלפים14), שפירושו אלפים מדרגות, שהם מדרגה אחר מדרגה, דהנה מצינו במדרגות שבג"ע, שכשם שצ"ל טבילה בנהר דינור18 כדי לעלות מעוה"ז לג"ע התחתון (כי כל זמן שזוכר התענוג שבעוה"ז אי אפשר לו להתענג בג"ע), כמו"כ כשעולה מג"ע התחתון לג"ע העליון צריך לטבול בנהר דינור כדי לשכוח ההשגה והתענוג שבג"ע התחתון. וכענין שמצינו בגמרא19 שר' זירא צם מאה תעניות לישכח תלמוד בבלי כדי שיוכל ללמוד תלמוד ירושלמי. והיינו, שאע"פ שלכאורה צריכה ההשגה דתלמוד בבלי להיות הכנה שתביא להשגה דתלמוד ירושלמי, הנה האמת היא שלא זו בלבד שלא די בהכנה זו, אלא אדרבה, צריך לבטל לגמרי ההשגה דתלמוד בבלי, ורק אז יוכל להגיע להשגה בתלמוד ירושלמי שהיא בעילוי שבאין ערוך. וכך יש אלפים מדרגות, מדרגה אחר מדריגה, עילוי אחר עילוי. וכן יש אלפים מדרגות בהמשכה מלמעלה למטה, שהם כמה צמצומים, צמצום אחר צמצום כו'. וענין זה נרמז בתיבת אלפים, כי, א' הוא יו"ד למעלה ויו"ד למטה ובאמצע וי"ו, להורות שההמשכה שהיא הוי"ו באה ע"י צמצום שהוא היו"ד שבראש, שבלעדי הצמצום אי אפשר להיות המשכה והתגלות כו', ואח"כ חוזרת ומתצמצמת ההמשכה להיות כמו בחי' יו"ד למטה, להיות משם צמצום והמשכה אחרת. וכך הוא סדר כל ההשתלשלות (כמבואר בארוכה באמרי בינה שער הק"ש20 ובאוה"ת פ' תשא21 ). וזהו מ"ש לאלפים בין בעושה חסד בבחי' אברהם, חסד דאצילות, ובין בנוצר חסד, בחי' משה. אמנם, בחי' עושה חסד דאברהם נמשך רק באצילות, ששם איהו וחיוהי חד22, כי המשכה זו היא מז' שמות שאינן נמחקין, שזוהי ההמשכה שנמשכת במ"ט ימי הספירה, שגם שם יש אלפים מדרגות. אבל בחי' נוצר חסד שנמשך ע"י משה הוא בשער החמישים, שהוא הכתר, תר"ך עמודי אור23, כמו עמוד שמחבר מעלה ומטה. ולכן המשיך משה גם בבי"ע, עולמות הנפרדים, משם יפרד כו'24.

ד) וענין זה נמשך גם ע"י ראשי ישראל שבכל דור, כפי שמצינו שאמרו על רבא משה שפיר קאמרת25, והיינו, שכל ראשי ישיבות שבכל דור הן בחי' משה, שהרי הוא הממשיך הדחילו ורחימו, שזהו ענין התורה כפי שהיא מצד עצמה שנחלקת למ"ע ומל"ת, ששרשם26 הם הדחילו ורחימו כו'27.