| 1לַמְנַצֵּ֥חַ עַל־הַ֜גִּתִּ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: |
| הגתית.
כלי זמר שבא מגת שם מצוים אומנים לעשותם ורבותינו אמרו על אדום שעתידה לידרך כגת כמו שנאמר פורה דרכתי לבדי (ישעי' סג) אך ענין המזמור אינו מוכיח:
|
| 2יְהֹוָ֚ה אֲדֹנֵ֗ינוּ מָֽה־אַדִּ֣יר שִׁ֖מְךָ בְּכָל־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁר־תְּנָ֥ה הֽ֜וֹדְךָ֗ עַל־הַשָּׁמָֽיִם: |
| מה אדיר שמך.
יותר מכדי כח מדת התחתונים לא היו התחתונים כדאי שתשרה שכינתך ביניהם:
|
| אשר תנה הודך על השמים.
ראוי שתתנהו על השמים ואתה בענותך הגדולה יסדת עוז וגו':
|
| 3מִפִּ֚י עֽוֹלְלִ֨ים | וְֽיֹנְקִים֘ יִסַּ֪דְתָּ֫ עֹ֥ז לְמַ֥עַן צֽוֹרְרֶ֑יךָ לְהַשְׁבִּ֥ית א֜וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם: |
| יסדת עוז מפי עוללים ויונקים.
השרית שכינתך במקדש ותקנת להודות לך עוז מפי הלוים והכהנים שהם בני אדם גדלים בליכלוך, כעוללים ויונקי שדים, עוללים לשון ועוללתי בעפר קרני (איוב ט״ז:ט״ו) וע"ש הלכלוך נקראו כל תינוקות עוללים:
|
| למען צורריך.
להודיעם כי עמך אנחנו:
|
| להשבית.
חרפת אויב ומתנקם האומר לא טובים אתם מהאומו' ואני כשאני רואה שמיך וגו' אני תמה בלבי מה אנוש כי תזכרנו:
|
| 4כִּֽי־אֶרְאֶ֣ה שָׁ֖מֶיךָ מַֽעֲשֵׂ֣ה אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ יָרֵ֥חַ וְ֜כֽוֹכָבִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כּוֹנָֽנְתָּה: |
| 5מָֽה־אֱ֖נוֹשׁ כִּֽי־תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן־אָ֜דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ: |
| 6וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְ֖עַט מֵֽאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ: |
| ותחסרהו מעט מאלהים וגו'.
מאלהים ל' מלאכים שנתת כח ביהושע להדמים החמה וליבש את הירדן במשה לקרוע מי ים סוף ולעלות למרום ובאליהו להחיות את המת:
|
| 7תַּמְשִׁילֵֽהוּ בְּמַֽעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֜ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת־רַגְלָֽיו: |
| 8צֹנֶ֣ה וַֽאֲלָפִ֣ים כֻּלָּ֑ם וְ֜גַ֗ם בַּֽהֲמ֥וֹת שָׂדָֽי: |
| צנה ואלפים.
צאן ובקר כמו (דברים כה) שגר אלפיך, צנה לשון פעולה הוא כמו (במדבר ל״ב:כ״ד) וגדרות לצנאכם, אוביילדי"ץ בלעז, יש מדרשי אגדה ואינם מתיישבין לפי המקראות:
|
| 9צִפּ֣וֹר שָׁ֖מַיִם וּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם עֹ֜בֵ֗ר אָרְח֥וֹת יַמִּֽים: |
| 10יְהֹוָ֥ה אֲדֹנֵ֑ינוּ מָֽה־אַדִּ֥יר שִׁ֜מְ֗ךָ בְּכָל־הָאָֽרֶץ: |
