בס"ד. שיחת יום ג' פ' נצבים, כ"ד אלול, ה'תשכ"ח.
– לעסקניות של ישיבת "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" תחיינה –
בלתי מוגה
א. כיון שכל עניני בנ"י בחייהם קשורים עם התורה, הנה כדי להקל את ההבחנה בכוונת התורה וההוראה שבה, נתן לנו הקב"ה את חכמי ישראל, שהם מבארים את כוונת התורה, אפילו אם אין הדבר ברור לגמרי.
ובכן: בנוגע לפרשת נצבים, מדגיש רבינו הזקן1 ש"פרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה", ומבאר גם את השייכות של שני הענינים:
הפירוש ד"נצבים" הוא – שעומדים בתוקף, וכפי שמבאר בפסוק שמשה רבינו אומר לישראל2 : "אתם נצבים היום (באותו יום שהוא מדבר עמהם) כולכם לפני ה' אלקיכם", ומפרט: מ"ראשיכם גו'", ראשי וזקני ישראל, עד "חוטב עציך" ו"שואב מימיך".
ומבאר רבינו הזקן, שאף שבפעם הראשונה נאמר ענין זה בתורה בזמן מסויים ובמקום מסויים, הנה לאחרי שענין זה נעשה חלק בתורה, הרי זה נעשה הוראה לכל אחד מישראל בכל הדורות ובכל המקומות, ובמיוחד בזמן שבו צריכים ללמוד ענין זה או לקרותו ברבים בבית-הכנסת3.
ועפ"ז מבאר רבינו הזקן תוכן התקנה לקרות קודם ר"ה הפרשה ד"אתם נצבים היום .. לפני ה' אלקיכם" – כיון שבר"ה נותן הקב"ה ברכתו לכל אחד מישראל ולכל בנ"י, להיות חיים וקיימים (בתוקף) ולקבל מהקב"ה כל המצטרך לשנה הבאה; והדרך להבטיח את ברכתו של הקב"ה היא – עי"ז ש"נצבים .. כולכם", כולם יחד, מתוך קירוב ואהבה, שזהו ה"כלי" להמשכת ברכתו של הקב"ה במלוא המדה בכל המצטרך לכל אחד.
ב. אך עדיין נשאלת השאלה: הרי בני-אדם שונים זמ"ז, מצד הענינים שבהם עוסקים, ומצד המקומות שבהם חיים כו', ואיך יוכלו להתאחד יחדיו?
אך הענין הוא – שישנו ענין שמאחד את כל בנ"י: ענין היהדות, שבזה מובדלים הם מכל העמים, כפי שאומרים: "אתה בחרתנו מכל העמים"4, היינו, שבשעת מ"ת בחר הקב"ה בבנ"י והבדילם מכל העמים, בנתנו להם דרך מיוחדת בחיים, חיים יהודיים ע"י יהדות,
ובענין זה יכולים להתאחד כולם יחדיו, מבלי הבט על כך שיש להם עיסוקים שונים, וחיים במקומות שונים ובזמנים שונים, ועד כדי כך, שדרך החיים של היהדות מאחדת את כל בנ"י שבכל הדורות "להיות לאחדים כאחד".
וענין זה מגדיל עוד יותר את ברכתו של הקב"ה.
ג. ובכל זה ניתוסף אצל אלו שיש להם עבודה משותפת, כבנדו"ד, החזקת מוסדות תורה ומוסדות שמתעסקים בחינוך בדרך היהדות – כיון שישנו ענין נוסף שמאחד אותם – עבודת הקודש בהחזקת המוסדות כדי שיוכלו להמשיך ולהגדיל יותר את פעולותיהם.
ובזה נכללים גם כל אלו שלומדים במוסדות, ואלו שמנהלים את המוסדות, ואלו שמשתדלים שהמוסדות יהיו מלאים בתלמידים ובתלמידות – שכולם יחדיו מתאחדים ע"י אידיאל משותף ועבודה משותפת, להעמיד ולחנך את הנוער היהודי בדרך היהדות.
ואחדות זו תעניק להם את הכח והתוקף לעמוד ולהתגבר על כל הקשיים שישנם מסביבנו בעולם, ובפרט בזמננו זה.
ד. ועי"ז יתוסף בברכותיו של הקב"ה במדה גדולה ביותר,
שלכל אחד ואחת ולכולם יחד, תהי' כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, כך, שהשנה הבאה תהי' שנה מבורכת ושנה טובה בכל המובנים, שנת בריאות ושנת פרנסה, ובעיקר – שיהי' נחת אמיתי, דהיינו נחת יהודי, מבנים ובני בנים, לאורך ימים ושנים טובות.
לשנה טובה תכתבו ותחתמו.

הוסיפו תגובה