א רמב"םב שלחן ערוךג (עיין שם שכתבו ממכס זה.ד וכ"מ בהדיא במגיד משנה שכתב להרמב"ם מיירי מתניתיןה דאין פורטין במוכס נכרי דמוסיף על הקצבה, וכ"כ בטור,ו דבכהאי גוונאז אסור לפרוט הימנו, מכלל שאין שם מעט שאינו גזל.ח וכן כתב הטור בהדיא דכל מה שיש כו'.ט וכן כתב הרמב"םי ושלחן ערוךיא שהכל כו'.יב

(ואף דמיירייג בישראליד כמ"ש לעיל.טו גם מוכסים ישראל סתמן כך שמוסיפים כמ"ש סי' ל"ד סעיף י"ד שחזקתן כו',טז וכן כתוב כאן בסעיף ה'יז ונודע שאדם זה כו',יח מכלל דאינךיט לא מהימני בסתמא, לכך כתבו כאן בחזקת כו'.כ ומה שכתב הסמ"ע סק"זכא אין לו מקור בתלמוד ומנא ליה להרמב"ם, והעיקר כמ"ש בשלטי גיבוריםכב ע"ש. והא דמוקמינן מתניתיןכג בנכרי דוקא,כד היינו משום דמתניתין מתנייא קודם שהוסיפו עליהםכה המוכסים והגבאים בברייתא בסנהדרין דף כ"ה,כו עיין שם בגמרא דמעיקרא כו',כז ודו"קכח ).

וכן כתב המגיד משנהכט בהדיא שהוא [כמוכס] שאין לו קצבה כלל.ל ועל כרחך צריך לומר כן לרמ"אלא ומשנה למלךלב וכן משמע בטורלג שהוא גזל גמור מה שמבריח מנת המלך, אם כן היאך התירו להבריח הסחורה לגמרי,לד הוי ליה להבריח חציה או רובה לפי ערך ההוספה.לה ואף אם תמצי לומר דלא אמרינן בתר גנבא כו'לו אלא בישראל,לז היינו כשגונב רק כנגד מה שגנב ממנו,לח דאריסיה דרב הונא בפרק קמא דברכות גנב הרבה יותר מחלקו כמו שכתב המרדכי פרק ג' דבבא קמא,לט אבל לגנוב יותר פשיטא שאסור אף אם כבר גנב הנכרי תחלה. דהא אפילו ציער את הישראל אסור לגוזלו כמ"ש סמ"גמ והגהות מיימוניות פ"ז מהלכות גנבה,מא וצער הגוף חמור מדבר שבממון כדאמרינן ביומא דף כ"ג,מב כל שכן שיגנוב הישראל תחלה יותר ממה שיגזלנו הנכרימג [)]: