סימן תקה דִּין הַחוֹלֵב בְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב וּבוֹ ח' סְעִיפִים:
א כְּבָר נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן תצ"הא שֶׁאָסוּר לַחֲלוֹב בְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלּוּ רוֹצֶה לֶאֱכוֹל הֶחָלָב בּוֹ בַיּוֹם.1
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁחוֹלֵב לְתוֹךְ כְּלִי רֵיקָן אוֹ לְתוֹךְ כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַשְׁקִין,2 אֲבָל מֻתָּר לַחֲלוֹב לְתוֹךְ כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַאֲכָל,ב3 לְפִי שֶׁמַּשְׁקֶה הַבָּא לָאֹכֶל – הֲרֵי הוּא כָּאֹכֶל,ג וְנִמְצָא שֶׁאֵין עַל הֶחָלָב תּוֹרַת מַשְׁקֶה אֶלָּא תּוֹרַת אֹכֶל, וַהֲרֵי זֶה כְּמַפְרִיד אֹכֶל מֵאֹכֶל בַּחֲלִיבָתוֹ, וְאֵין זֶה מְפָרֵק, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּדֶרֶךְ פְּרִיקָתוֹ,ד שֶׁהוּא הַפְרָדַת הֶחָלָב שֶׁהוּא מַשְׁקֶה מִגּוּף הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא אֹכֶל.
ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁחוֹלֵב לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל כְּדֵי לְתַקְּנוֹ עַל יְדֵי חָלָב זֶה,ה4 אוֹ שֶׁיֵּשׁ בַּכְּלִי פֵּרוּרִיןו וְהֶחָלָב נִבְלָע בָּהֶםז וּמִתְעָרֵב עִמָּהֶם יָפֶה, שֶׁאָז הוּא בָּטֵל לְגַבֵּי הָאֹכֶל וְתוֹרַת אֹכֶל עָלָיו, אֲבָל הַחוֹלֵב חָלָב הַרְבֵּה לְתוֹךְ כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְעַט לֶחֶם,ח אַף עַל פִּי שֶׁמְּעַט חָלָב נִבְלָע בַּלֶּחֶם, כֵּיוָן שֶׁהַרְבֵּה חָלָב נִשְׁאָר לְבַדּוֹ בַּכְּלִי שֶׁאֵינוֹ מְעֹרָב עִם הָאֹכֶלט – הֲרֵי תּוֹרַת מַשְׁקֶה עָלָיו, וְאָסוּר מִשּׁוּם מְפָרֵק.י2
ג וַאֲפִלּוּ חוֹלֵב לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל לְתַקְּנוֹ – אֵין הֶתֵּר אֶלָּא בִּבְהֵמָה הָעוֹמֶדֶת לַאֲכִילָה,יא5 דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא הִקְצוּהָ לַחֲלָבָהּ, אֶלָּא דַּעְתּוֹ לְשָׁחֳטָהּ, וְאִם הָיָה רוֹצֶה הָיָה שׁוֹחֲטָהּיב וְאוֹכְלָהּ בְּיוֹם טוֹב עִם הֶחָלָב שֶׁבְּתוֹכָהּ,יג וְנִמְצָא שֶׁאֵין עַל הֶחָלָב תּוֹרַת נוֹלָד,6 כֵּיוָן שֶׁאַף כְּשֶׁהָיָה בְּגוּף הַבְּהֵמָה הָיָה יָכוֹל לְאָכְלוֹ בְּיוֹם טוֹב, וְאֵינוֹ אֶלָּא כְּמַפְרִיד אֹכֶל מֵאֹכֶל הַמְּחֻבָּר לוֹ, שֶׁאֵין עַל שׁוּם אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם תּוֹרַת נוֹלָד.יד7
אֲבָל בְּהֵמָה שֶׁהִקְצוּהָ לַחֲלָבָהּ, כֵּיוָן שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְשָׁחֳטָהּ – אֵין עָלֶיהָ תּוֹרַת אֹכֶל כְּלָלטו אֲפִלּוּ לְהַמַּתִּירִין מֻקְצֶה בְּיוֹם טוֹב,טז שֶׁהֲרֵי אֵין דַּעְתּוֹ לְאָכְלָהּ, וְנִמְצָא שֶׁהֶחָלָב הַמֻּפְרָד מִמֶּנָּה יֵשׁ עָלָיו תּוֹרַת נוֹלָד, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהָיָה בְּגוּף הַבְּהֵמָה לֹא הָיָה אוֹכְלוֹ בְּיוֹם טוֹב, וּלְפִיכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁחוֹלְבוֹ לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל וְיֵשׁ תּוֹרַת אֹכֶל עָלָיו, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר (א) לְאָכְלוֹ בְּיוֹם טוֹב מִשּׁוּם נוֹלָד8 לְמִנְהָגֵנוּ שֶׁאָנוּ מַחְמִירִים בְּנוֹלָד בְּיוֹם טוֹב,,יז9 וְאָסוּר לַחֲלוֹב10 שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב.,יח11
ד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּבֶהֱמַת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מֻתָּר לַחֲלוֹב בֶּהֱמַת הַנָּכְרִי לְתוֹךְ הַמַּאֲכָליט אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻקְצֵית לַחֲלָבָהּ,12 דְּאֵין מֻקְצֶה שַׁיָּךְ בְּשֶׁל נָכְרִי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תצ"ח,,כ13 וַהֲרֵי זוֹ כְּאִלּוּ הָיְתָה עוֹמֶדֶת לַאֲכִילָה,כא שֶׁמֻּתָּר לַחֲלוֹב מִמֶּנָּה לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל.כב
ה וְכָל זֶה14 לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל בְּדִיעֲבַד שֶׁכְּבָר נֶחְלַב לְתוֹךְ כְּלִי רֵיקָן וְהִיא עוֹמֶדֶת לַאֲכִילָהכג – הֲרֵי חָלָב זֶה מֻתָּר בַּאֲכִילָה בּוֹ בַיּוֹםכד אֲפִלּוּ לְהַחוֹלֵב עַצְמוֹ.כה15
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם חֲלָבָהּ הַנָּכְרִי אֲפִלּוּ מִדַּעַת הַיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מֻתָּר, לְפִי שֶׁאֵין תּוֹרַת נוֹלָד עַל חָלָב זֶה, כֵּיוָן שֶׁהַבְּהֵמָה עוֹמֶדֶת לַאֲכִילָה, וְאִלּוּ הָיָה הַיִּשְׂרָאֵל רוֹצֶה הָיָה חוֹלְבָהּ בְּעַצְמוֹ בְּהֶתֵּר, דְּהַיְנוּ לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל,כו16 וְנִמְצָא שֶׁחָלָב זֶה הוּא מוּכָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, שֶׁהֲרֵי בְּיָדוֹ הוּא לַחֲלוֹב אֶת בְּהֶמְתּוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה.
וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶהכז17 וְאוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ הִיא בֶּהֱמַת הַנָּכְרִי, וַאֲפִלּוּ חֲלָבָהּ הַנָּכְרִי לְצָרְכּוֹ וְיִשְׂרָאֵל רָאָהוּ (דְּאִם לֹא כֵן בְּלָאו הָכִי אָסוּר מִשּׁוּם חֲלֵב הַנָּכְרִי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן קט"ו כח, 18) – הֲרֵי חָלָב זֶה אָסוּר בּוֹ בַיּוֹם, לְפִי שֶׁכְּשֶׁהָיָה חָלָב זֶה בְּגוּף הַבְּהֵמָה הָיָה עָלָיו תּוֹרַת אֹכֶל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָפֵל לְגַבֵּי הַבְּהֵמָה וְנֶחְשָׁב אֹכֶל כְּמוֹתָהּ, וְעַכְשָׁו שֶׁנֶּחְלַב לְתוֹךְ כְּלִי רֵיקָן – הֲרֵי תּוֹרַת מַשְׁקֶה עָלָיו, וַהֲרֵי זֶה דוֹמֶה לְמַשְׁקִין שֶׁזָּבוּ מֵהָאֹכָלִין כט שֶׁאֲסוּרִין בּוֹ בַיּוֹם, מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְחוֹט, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"כ ל עַיֵּן שָׁם.19
וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, כְּבָר נָהֲגוּ כִּסְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, וְאֵין לְשַׁנּוֹת.לא
ו וְכָל זֶה20 בִּבְהֵמָה הָעוֹמֶדֶת לַאֲכִילָה, אוֹ שֶׁהִיא שֶׁל נָכְרִי, אֲבָל אִם הִיא עוֹמֶדֶת לַחֲלָבָהּ וְהִיא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ חֲלָבָהּ נָכְרִי לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל לב לְצָרְכּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַיִּשְׂרָאֵל22 וְרָאָהוּ יִשְׂרָאֵל אַחֵר21 – הֲרֵי זֶה אָסוּר מִשּׁוּם נוֹלָד אַף לִסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה,לג שֶׁהֲרֵי אַף אִם הַיִּשְׂרָאֵל הָיָה רוֹצֶה לֹא הָיָה מֻתָּר לוֹ לְחָלְבָהּ לד אֲפִלּוּ לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל, כֵּיוָן שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְחָלָב.
ז וְכָל זֶה23 בְּחָלָב שֶׁנֶּחְלַב בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ, אֲבָל אִם נֶחְלַב בְּשַׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו, אֲפִלּוּ הָיְתָה הַבְּהֵמָה עוֹמֶדֶת לַאֲכִילָה לה – הֲרֵי זוֹ כְּאִלּוּ הָיְתָה עוֹמֶדֶת לַחֲלָבָהּ, לו כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁחֳטָהּ בּוֹ בַיּוֹם, וּלְפִיכָךְ אֲפִלּוּ חֲלָבָהּ נָכְרִי לְצָרְכּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַיִּשְׂרָאֵל וְרָאָהוּ יִשְׂרָאֵל אַחֵר – הֲרֵי חָלָב זֶה אָסוּר בְּשַׁבָּת (מִשּׁוּם נוֹלָד אֲפִלּוּ חֲלָבָהּ לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ה לז עַיֵּן שָׁם.24
וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְּאַחֲרָיו אָסוּר, מִשּׁוּם הֲכָנָה, לח שֶׁאֵין שַׁבָּת מְכִינָה לְיוֹם טוֹב כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקי"ג, לט עַיֵּן שָׁם הַטַּעַם.25 אֲבָל מֻתָּר לֶאֱכוֹל חָלָב זֶה בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת. מ, 26
וַאֲפִלּוּ נֶחְלַב בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן – מֻתָּר לְאָכְלוֹ בְּלֵיל יוֹם טוֹב שֵׁנִי מא מִיָּד, וְאֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ מב, 27 אֲפִלּוּ אִם חֲלָבוֹ נָכְרִי מִדַּעַת יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ כְּלִי רֵיקָן וְהִיא עוֹמֶדֶת לְחָלָב, שֶׁהֲרֵי מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם יוֹם רִאשׁוֹן הוּא קֹדֶשׁ – יוֹם שֵׁנִי הוּא חֹל, וְאֵין אִסּוּר נוֹלָד נוֹהֵג בּוֹ, וְאֵין שַׁיָּךְ לִגְזוֹר כַּאן: שֶׁמָּא יֹאמַר לְהַנָּכְרִי לַחֲלוֹב בְּיוֹם טוֹב לְצֹרֶךְ הַלַּיְלָה כְּדֵי לְמַהֵר אֲכִילָתוֹ בְּלֵיל שֵׁנִי אִם נַתִּיר לוֹ לֶאֱכוֹל הֶחָלָב בְּלֵיל שֵׁנִי מִיָּד, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה מֻתָּר לוֹמַר לְנָכְרִי: "חֲלֹב פָּרָתִי", אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים,מג כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ה.מד,
ח מִי שֶׁהוּא מִצְטַעֵר מֵחֲמַת רְעָבוֹן מה – מֻתָּר לִינַק מֵהַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר בְּשַׁבָּת, לְפִי שֶׁמְּפָרֵק כִּלְאַחַר יָד הוּא, וּבִמְקוֹם צַעַר לֹא גָזְרוּ בְּיוֹם טוֹב,מו, שֶׁאִסּוּר מְפָרֵק בּוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.מז,
וְאִם יֵשׁ לוֹ מַאֲכָל – אָסוּר לִינַק בְּפִיו, אֶלָּא יַחֲלוֹב לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל.מח וְכֵן אִם יֵשׁ נָכְרִי – יַחֲלוֹב לוֹ הַנָּכְרִי. מט,
הוסיפו תגובה