שולחן ערוך: סימן קנו

קנו סֵדֶר מַשָּׂא וּמַתָּן וּבוֹ כ"א סְעִיפִים:

א לֹאא אָמְרוּ (וְכֵן הוּא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י בִּתְהִלִּים סִימָן קיט עַל פָּסוּק "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" וּבְיַּלְקוּט שָׁםב) קְבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה,ג אֶלָּא בְּמִי שֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ.ד אֲבָל מִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לְכָךְ, אוֹ שֶׁמִּתְפַּרְנֵס מִשֶּׁל אֲחֵרִים – חַיָּב לְקַיֵּם "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" כְּמַשְׁמָעוֹה (וְעַיֵּן בְּסַנְהֶדְרִין פֶּרֶק חֵלֶק דַּף צ"ט ע"בו וּבִמְנָחוֹת פֶּרֶק י"א דַּף צ"ט ע"ב צֵא וּבְדֹקז כו', וּשְׁאָר תַּנָּאֵי שָׁם לֹא פְלִיגֵי אֶלָּא בְּמִי שֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, וּבְאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק כ"א וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה רֵישׁ פְּתִיחְתָא דְּאֵיכָהח^, וּבְקֹהֶלֶת רַבָּה פי"ב, ד דַּף קט"ו אט^, עַל פָּסוּק "בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה" – מַה טָחֲנָה זוֹ כו'י).

וְאַף מִי שֶׁצָּרִיךְ לְכָךְ – לֹא יַעֲשֶׂה מְלַאכְתּוֹ עִקָּר אֶלָּא עֲרַאייא^, כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ בִּלְבַדיב וְתוֹרָתוֹ קֶבַע, וְזֶה וְזֶה יִתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ. אֲבָל כָּל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה – סוֹפָהּ בְּטֵלָה,יג^, כִּי הָעֹנִי יַעֲבִרֶנּוּ עַל דַּעַת קוֹנוֹ.יד^, אֶלָּא מִי שֶׁחָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּתּוֹרָה וְנָשָׂא לִבּוֹ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ כָּרָאוּי – יַעֲשֶׂה מְלָאכָה מְעַט בְּכָל יוֹם כְּדֵי חַיָּיו,טו וּשְׁאָר יוֹמוֹ וְלֵילוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה:טז^,

ב וּכְשֶׁעוֹשֶׂה מְלָאכָה אוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן – לֹא תִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא כְּדֵי לִמְצֹא צָרְכֵי הַגּוּף כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד לְבוֹרְאוֹ,יז כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וגו'" (מִשְׁלֵי סִימָן ג', ו') (וְעַיֵּן מִזֶּה בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פי"זיח וּבִשְׁמוֹנָה פְּרָקִים לְהָרמב"ם פֶּרֶק ה).

וְחַיָּב כָּל אָדָם לְלַמֵּד לִבְנוֹ מְלָאכָהיט אוֹ לַעֲסֹק בִּסְחוֹרָה.כ^, וְאִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵּן – כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִסְטוּת, שֶׁסּוֹפוֹ לְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ.כא

וְיִזָּהֵר לִישָּׂא וְלִתֵּן בֶּאֱמוּנָהכב שֶׁלֹּא יַחֲלִיף אֶת דִּבּוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר:כג^, "וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם", שֶׁיִּהְיֶה הֵן שֶׁלְּךְ – צֶדֶק, וְלָאו שֶׁלְךְ – צֶדֶק,כד^, כְּלוֹמַר כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּר הֵן אוֹ לָאו – קַיֵּם דְּבָרֶיךָ וְהַצְדֵּק אוֹתָםכה^, (וְעַיֵּן בְהָרמב"ם פֶּרֶק ה' מֵהִלְכוֹת דֵּעוֹת הֲלָכָה י"גכו וּפֶרֶק ז' מֵהִלְכוֹת מְכִירָה הֲלָכָה ח' וּבְפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת סוֹף שְׁבִיעִית וּבְשׁל"ה בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין שֶׁלּוֹ דַּף קי"ד ע"אכז גַּבֵּי עִנְיַן מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה). וְכָל הַמַּחֲלִיף אֶת דִּבּוּרוֹ – כְּאִלּוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.כח^, וַאֲפִלּוּ מַחֲשָׁבָה שֶׁנִּגְמְרָה בְּלִבּוֹכט^, – טוֹב לְקַיְּמָהּ כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" (תְּהִלִּים סִימָן טו). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּדָבָר שֶׁבֵּינוֹ לַחֲבֵרוֹ, אֲבָל (אִם) דִּבְרֵי עַצְמוֹ מִצְּרָכָיו אִם אֵין בָּהֶן סְמַךְ מִצְוָהל^, – אֵין צָרִיךְ לְקַיְּמָן.לא

וַאֲפִלּוּ מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם לֹא יַבְטִיחַ שֶׁקֶר לַחֲבֵרוֹ.לב וְלֹא אָמְרוּ "מֻתָּר לְשַׁנּוֹת מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם", אֶלָּא בְּסִפּוּר דְּבָרִים שֶׁכְּבָר עָבְרוּ (וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ עִיּוּן קְצָת, כֵּיוָן שֶׁהַשָּׁלוֹם גָּדוֹל מִכָּל הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת חֻקַּתלג^, עַל פָּסוּקלד^, "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ", וּבַגְּמָרָאלה^, הִתִּיר לְשַׁנּוֹת דִּבּוּרוֹ מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, והרי"ף פֶּרֶק אֵלּוּ מְצִיאוֹתלו כָּתַב דְּלָאו הֶתֵּר הוּא אֶלָּא מִצְוָה, אִם כֵּן מִנָּלָן דִּלְשַׁנּוֹת בִּלְהַבָּא אָסוּר, שֶׁמָּא יֵשׁ לְהַתִּיר, עַל דֶּרֶךְ "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ"לז פ"ט דִּבְרָכוֹת דַּף ס"ג ע"א, וְעַיֵּן בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית פֶּרֶק א', וְעַיֵּן בְּאֵלִיָה רַבָּהלח^, מִזֶּה וּבִפְרִי מְגָדִיםלט), וְלֹא בְּדָבָר שֶׁלְּהַבָּא.

וְיִזָּהֵר מִלְּהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה,מ^, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהַזְכָּרַת הַשֵּׁם מְצוּיָה – מִיתָה אוֹ עֲנִיּוּת מְצוּיָהמא^, (וּפָשׁוּט לְחַלֵּק בֵּין דִּין זֶה וּבֵין שְׁאֵלַת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם שֶׁהִתִּירוּ חֲכָמִים בְּמִשְׁנָה פֶּרֶק ט' דִּבְרָכוֹתמב).

וְיִזָּהֵר מִלִּשָּׁבֵעַ אֲפִלּוּ בָּאֱמֶת,מג שֶׁאֶלֶף עֲיָרוֹת הָיוּ לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ וְכֻלָּם נֶחְרְבוּ, לְפִי שֶׁהָיוּ נִשְׁבָּעִים שְׁבוּעוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מְקַיְּמִים אוֹתָם:מד^,

ג מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה',מה^, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (בְּפָרָשַׁת תָּבוֹא כח, ט). וְכָךְ לָמְדוּ בְּפֵרוּשׁ מִצְוָה זוֹ:מו מַה הוּא נִקְרָא "חַנּוּן" – אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְעוֹשֶׂה מַתְּנַת חִנָּם, מַה הוּא נִקְרָא "רַחוּם" – אַף אַתָּה הֱיֵה רַחוּם, מַה הוּא נִקְרָא "אֶרֶךְ אַפַּיִם" – אַף אַתָּה הֱיֵה אֶרֶךְ אַפַּיִם.מז וְכֵן שְׁאָר כָּל הַמִּדּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם – צָרִיךְ לְהַדְמוֹת עַצְמוֹ בָּהֶם לְבוֹרְאוֹ,מח וְלִמְאֹס בָּרַע שֶׁבָּהֶם וְלִבְחֹר בַּטּוֹב.מט

וְכֵיצַד יַרְגִּיל אָדָם עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת עַד שֶׁיִּקָּבְעוּ בּוֹ?נ יַעֲשֶׂה וְיִשְׁנֶה וִישַׁלֵּשׁ בַּמַּעֲשִׂים שֶׁעוֹשֶׂה עַל פִּי הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ, וְיַחֲזֹר בָּהֶם תָּמִיד עַד שֶׁתִּהְיֶה עֲשִׂיָּתָן קַלָּה בְּעֵינָיו וְיִקָּבְעוּ הַמִּדּוֹת בְּנַפְשׁוֹ, כְּגוֹן אִם הָיָה כִּילַי – יְפַזֵּרנא וְיִתֵּן מָמוֹן הַרְבֵּה לָעֲנִיִּים וְיִגְמֹל חֶסֶד גַּם לָעֲשִׁירִים,נב וְיַחֲזֹר וְיִתֵּן עַד שֶׁתִּקָּבַע בְּנַפְשׁוֹ מִדַּת "וְרַב חֶסֶד"נג שֶׁנִּשְׁתַּבֵּחַ בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וְאַחַר שֶׁתִּקָּבַע בְּנַפְשׁוֹ מִדָּה זוֹ (בַּעֲרָכִין פֶּרֶק הַמַּקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ דַּף כ"ח ע"א בַּמִּשְׁנָה וּגְמָרָא שָׁם וּבִכְתֻבּוֹת פֶּרֶק נַעֲרָה דַּף נ' ע"א, וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י פֶּרֶק ב' דְּבֵיצָה דַּף ט"ז ע"אנד וּבְפֶרֶק ו' דְּחֻלִּין דַּף פ"ד ע"אנה) – לֹא יְפַזֵּר יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁזּוֹ אֵינָהּ דֶּרֶךְ טוֹבָה,נו וְתַקָּנַת חֲכָמִים שֶׁלֹּא יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ,נז אֶלָּא יִנְהַג בְּדֶרֶךְ הַמִּצּוּעַ הוּא דֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה.

חוּץ מִשִּׁפְלוּת הָרוּחַ,נח^, שֶׁ"מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ",נט כִּי "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב" (מִשְׁלֵי סִימָן טז, ה'), לָכֵן יִתְרַחֵק מִזֶּה עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן. וְכָל הַמַּגְבִּיהַּ לְבָבוֹ – כְּאִלּוּ כָּפַר בָּעִקָּר,ס^, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' וגו'" (בְּפָרָשַׁת עֵקֶב ח', י"ד). וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ – הוּא כַּאֲשֵׁרָה, וְאֵין עֲפָרוֹ נִנְעָר בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים.סא^,

וְכֵן הַכַּעַס מִדָּה רָעָה מְאֹדסב וּמִגַּסּוּת הָרוּחַ הִיא בָּאָה,סג^, לָכֵן יִתְרַחֵק מִזֶּה גַּם כֵּן עַד קָצֶה אַחֲרוֹן.סד וַאֲפִלּוּ אִם צָרִיךְ לִכְעֹס עַל הָעָם לְהַפְרִישָׁם מִדְּבַר עֲבֵרָה וּלְהַחֲזִירָם לַמּוּטָב – יַרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא כּוֹעֵס,סה וְתִהְיֶה דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים:סו כָּל הַכּוֹעֵס – כְּאִלּוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְנִשְׁמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ,סז^, שֶׁנֶּאֱמַר: "טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ" (בְּאִיּוֹב סִימָן י"ח, ד). לְפִיכָךְ צִוּוּ לְהִתְרַחֵק מִן הַכַּעַס, עַד שֶׁיַּנְהִיג עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ כְּלָל לְדִבְרֵי הַמַּכְעִיסִים.סח וְזוֹ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים: עֲלוּבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, עוֹשִׂים מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִים בַּיִּסּוּרִים,סט^, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" (בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים סוֹף סִימָן ה').

וְאִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם וְחֵרְפוֹ וּבִזָּהוּ אֶחָד מֵהָעָם – הוּא לֹא יָשִׁיב עַל חֶרְפָּתוֹ,ע וּמִכָּל מָקוֹם יִהְיֶה לוֹ עֹנֶשׁ עַל בִּזְיוֹן הַתּוֹרָה. וְאִם יָבוֹא אַחֵר לִנְקֹם נִקְמָתוֹ בְּקִיּוּם הַמִּשְׁפָּט – יִשְׁתֹּק וְלֹא יִמְחֶה בְּיָדוֹ.עא וְעַל זֶה אָמְרוּ:עב^, כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ – אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם, הוֹאִיל וְאֵין תּוֹרָתוֹ חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו וְאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל בִּזְיוֹנָהּ. וּמִכָּל מָקוֹם אִם מְפַיְּסִים אוֹתוֹ – צָרִיךְ לְהִתְפַּיֵּס מִיָּד,עג שֶׁבְּפִיּוּס זֶה כְּבָר נִתְקַן כְּבוֹד הַתּוֹרָה. וְעַל זֶה אָמְרוּ: כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וּמוֹחֵל לְמִי שֶׁמְּפַיְּסוֹ – מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו.

וְכָל זֶה בְּצַעַר הַגּוּף,עד אֲבָל בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן – אַף תַּלְמִיד חָכָם אָסוּר לִטֹר בְּלִבּוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לִנְקֹם.

וְהַנּוֹקֵם מֵחֲבֵרוֹ אוֹ הַנּוֹטֵר – עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂהעה^, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִקֹם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ" (בְּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים תִּהְיוּעו). אֵיזֶהוּ נְקִימָה? אָמַר לוֹ "הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְּךָ" וְלֹא הִשְׁאִילוֹ, וּלְמָחָר בָּא חֲבֵרוֹ אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ "הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ", וְאָמַר לוֹ "אֵינִי מַשְׁאִילְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי" – זוֹ הִיא נְקִימָה. וְאִם אָמַר לוֹ "הֲרֵינִי מַשְׁאִילְךָ וְאֵינִי כְּמוֹתְךָ" – זוֹ הִיא נְטִירָה. אֶלָּא יִמְחֶה הַדָּבָר מִלִּבּוֹ, וְלֹא יַזְכִּרֶנוּ,עז וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב לְעוֹלָם. וְצָרִיךְ כָּל הָאָדָם לִזָּהֵר בְּזֶה:

ד (רמב"ם בְּסֵפֶר הַמִצְוֹת בַּעֲשָׂיִין סִימָן ו', וְגַם הָרמב"ן בַּהַשָּׂגוֹת שָׁם סִימָן ז' מוֹדֶה לְזֶה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהַ"מְּגִלַּת אֶסְתֵּר" שָׁם סק"ב כָּתַב שֶׁאֵין הַגִּרְסָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרמב"ן. וְכֵן הוּא בְּפֶרֶק קַמָּא דִּתְמוּרָה דַּף ג' סוֹף ע"ב כִּדְבָרָיו, וְכֵן פרש"י שָׁם.עח^, סמ"ג עֲשָׂיִין סִימָן ח') מִצְוַת עֲשֵׂה לִדָּבֵק בְּיוֹדְעֵי ה'עט וּבְתוֹרָתוֹ,פ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבוֹ תִדְבָּק" (בְּפָרָשַׁת עֵקֶב יו"ד, כ'). וְנִכְפַּל הַצִּוּוּיפא בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְדָבְקָהּ בוֹ" (סוֹף פָּרָשַׁת נִצָּבִים). וְאָמְרוּ רז"ל:פב^,וְכִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה? אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִיםפג^, בְּפֵרוּשׁ מִצְוָה זוֹ: הִדָּבֵק בַּחֲכָמִים וּבְתַלְמִידֵיהֶם כְּדֵי לִלְמֹד מַעֲשֵׂיהֶם. וְכֵן צִוּוּ חֲכָמִיםפד וְאָמְרוּ: הֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם. לְפִיכָךְ, צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם, וּלְהַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם,פה וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְלַעֲשׂוֹת פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, וּלְהִתְחַבֵּר לָהֶם בְּכָל מִינֵי חִבּוּר,פו^, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְדָבְקָה בוֹ". וְכָל הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדָה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ – כְּאִלּוּ נֶהֱנֶה מִזִּיו הַשְּׁכִינָה.פז^,

וְעוֹד דָּרְשׁוּ בְּסִפְרֵי שָׁם:פח^, "וּלְדָבְקָה בוֹ" – לְמַד דִּבְרֵי אַגָּדָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם (וְעַיֵּן בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק כ"ט.פט^, וְעַיֵּן בַּגְּמָרָא פֶּרֶק בַּתְרָא דְּיוֹמָא דַּף ע"ה ע"א עַל פָּסוּק "וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא", וְהוּא מֵהַמְּכִילְתָּאצ):

ה מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּגוּפוֹ,צא^, שֶׁנֶּאֱמַר:צב^, "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". לְפִיכָךְ צָרִיךְ לָחוּס עַל כְּבוֹדוֹ וְעַל מָמוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁחָס עַל כָּבוֹד וּמָמוֹן שֶׁלּוֹ.צג^, וְהַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ – אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:צד^,

ו כְּשֶׁיֶּחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ לֹא יִשְׂטְמֶנּוּ וְיִשְׁתֹּק,צה אֶלָּא מִצְוָה עָלָיו לְהוֹדִיעוֹ וְלוֹמַר "לָמָּה עָשִׂיתָ לִי כָּךְ וְכָךְ", שֶׁנֶּאֱמַר:צו "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ". וְאִם רוֹצֶה לִמְחֹל לוֹ וְלֹא לְהוֹכִיחוֹ – הֲרֵי זֶה מִדַּת חֲסִידוּת, וְלֹא הִקְפִּידָה הַתּוֹרָה אֶלָּא עַל הַמַּשְׂטֵמָה:צז

ז הָרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁחָטָא אוֹ שֶׁהָלַךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה – מִצְוָה עָלָיו לְהַחֲזִירוֹ לַמּוּטָב, וּלְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא חוֹטֵא עַל נַפְשׁוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָרָעִים,צח שֶׁנֶּאֱמַר:צט^, "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ". וְאִם לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ – יַחֲזֹר וְיוֹכִיחֶנּוּ,ק^, שֶׁנֶּאֱמַר: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ"– אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים,קא עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ הַחוֹטֵאקב אוֹ יְקַלְּלֶנּוּ.קג

וְאֵינוֹ מְחֻיָּב לְהוֹכִיחַ אֶלָּא עֲמִיתוֹ שֶׁהוּא חֲבֵרוֹ שֶׁהוּא גַּס בּוֹ, אֲבָל אִישׁ אַחֵר שֶׁאִם יוֹכִיחֶנּוּ יִשְׂנָאֶנּוּ וְיִנְקֹם מִמֶּנּוּ – אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹכִיחוֹ,קד כֵּיוָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יִשְׁמַע לוֹ.קהאֲבָל חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לוֹ – חַיָּב לְהוֹכִיחוֹ,קו אֶלָּא אִם כֵּן הוּא חוֹטֵא בְּשׁוֹגֵג, שֶׁאָז אָנוּ אוֹמְרִים: מוּטָב שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹגֵג וְאַל יִהְיֶה מֵזִיד.קז^,

וְרַבִּים אֲפִלּוּ הֵם מְזִידִין – אֵין לְהוֹכִיחָם יוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת אִם יָדוּעַ לוֹ שֶׁדְּבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים.קח וְעַל זֶה אָמְרוּ:קט^, כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר דָבָר הַנִּשְׁמָע – כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא נִשְׁמָע. וְאִם הֵם שׁוֹגְגִים – אֵין לְהוֹכִיחָם כְּלָל, שֶׁמּוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִים וְאַל יִהְיוּ מֵזִידִים.קי^,

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּיָּחִיד הַמּוֹכִיחַ, אֲבָל עַל הַבֵּית דִּין מֻטָּל לְהוֹכִיחָם וְלִגְעֹר בָּם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִתְפָּשִׂים בְּאוֹתוֹ עָוֹן.קיא^, וַאֲפִלּוּ הוּא דָּבָר שֶׁאִסּוּרוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִסָּפֵק,קיב^, וַאֲפִלּוּ אִם רַבִּים הֵם הַשּׁוֹגְגִים. וְאֵין לָהֶם לְהִשָּׁמֵט וְלוֹמַר: מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִים, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא אִסּוּר שֶׁאֵינוֹ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָהקיג וּפָרְצוּ בּוֹ רַבִּים מִפְּנֵי חֶסְרוֹן אֱמוּנָתָם בָּאִסּוּר, שֶׁאָז קָשֶׁה מְאֹד לִמְחוֹת בְּיָדָם,קיד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבֵית דִּין לְהַעֲמִיד שׁוֹטְרִים בְּבֵית כָּל אֶחָד.קטו וְעַל זֶה אָמְרוּ:קטז^, הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מִקְּצֹף עֲלֵיהֶם וּמִגְּעֹר בָּם,קיז^, מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִים:

ח כָּל הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ, בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינוֹ בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹם – צָרִיךְ לְהוֹכִיחוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וִידַבֵּר לוֹ בְּנַחַת וּבְלָשׁוֹן רַכָּה, וְיוֹדִיעוֹ שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ אֶלָּא לְטוֹבָתוֹ.קיח וְאִם דִּבֵּר אִתּוֹ קָשׁוֹת וְהִכְלִימוֹ – עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה,קיט^, שֶׁנֶּאֱמַר:קכ^, "וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא". כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים:קכא^, יָכוֹל אַתָּה מוֹכִיחוֹ וּפָנָיו מִשְׁתַּנּוֹת – תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (וְאַף עַל פִּי שֶׁרַשִׁ"י שָׁםקכב פֵּרֵשׁ דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹכִיחֵנוּ בָּרַבִּים לְהַלְבִּין פָּנָיו, הִנֵּה הַסמ"ג וְהָרמב"ם פֵּרְשׁוּ שֶׁלֹּא יוֹכִיחֶנּו בִּדְבָרִים קָשִׁים עַד שֶׁפָּנָיו נִשְׁתַּנּוֹת וְהַיְנוּ אֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵינוֹ). מִכָּאן שֶׁאָסוּר לְאָדָם לְהַכְלִים אֶת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵינוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בָּרַבִּים.קכג לְפִיכָךְ לֹא יִקְרָאֶנּוּ בְּשֵׁם שֶׁהוּא בּוֹשׁ מִמֶּנּוּ, וְלֹא מְסַפֵּר לְפָנָיו דָּבָר שֶׁהוּא בּוֹשׁ מִמֶּנּוּ.קכד וְכָל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים – אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.קכה^,

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֲבָל בְּדִבְרֵי שָׁמַיִם אִם לֹא חָזַר בּוֹ – צָרִיךְ לְהוֹכִיחוֹ בָּרַבִּים עַד שֶׁיַחֲזֹר לַמּוּטָב, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ כָּל הַנְּבִיאִים בְּיִשְׂרָאֵל.קכו וְכָל זֶה בַּעֲבֵרָה שֶׁבַּסֵּתֶר, אֲבָל אִם עָבַר עֲבֵרָה בְּגָלוּי – יוֹכִיחֶנוּ מִיָּד, שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם.קכז^, וְתַלְמִיד שֶׁרָאָה אֶת רַבּוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה – יֹאמַר לוֹ "לִמַּדְתַּנִי רַבֵּינוּ כָּךְ וְכָךְ",קכח לְהַזְכִּירוֹ אוּלַי שׁוֹגֵג הוּא. וְאִם אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לוֹ – לֹא יוֹכִיחֶנּוּ עוֹד,קכט^, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּחֲבֵרוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר:קל^,

ט חַיָּב אָדָם לִזָּהֵר בִּיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת אֲפִלּוּ הֵם עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים. וְכָל הַמַּקְנִיטָן, אוֹ הִכְעִיסָן, אוֹ הִכְאִיב לִבָּם, אוֹ רָדָה בָּהֶן, אוֹ אִבֵּד מָמוֹנָן – הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה,קלא^, שֶׁנֶּאֱמַר:קלב^, "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן". וְכָל שֶׁכֵּן הַמַּכֶּה אוֹתָן אוֹ הַמְקַלְלָן.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁעִנָּה אוֹתָן לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, אֲבָל אִם עִנָּה אוֹתָן רַבָּן כְּדֵי לְלַמְּדָן תּוֹרָה אוֹ אֻמָּנוּת אוֹ לְהוֹלִיכָן בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה – הֲרֵי זֶה מֻתָּר.קלג וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִנְהַג בָּהֶן מִנְהָג כָּל אָדָם, אֶלָּא יַעֲשֶׂה לָהֶם הֶפְרֵשׁ, וִינַהֲלֵם בְּנַחַת וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, אֶחָד יָתוֹם מֵאָב וְאֶחָד יָתוֹם מֵאֵם.קלד

וְעַד אֵימַת נִקְרָאִים יְתוֹמִים לְעִנְיָן זֶה? עַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ צְרִיכִין לְאָדָם לְהִסָּמֵךְ עָלָיו וּלְאָמְנָן וּלְהִטָּפֵל בָּהֶן, אֶלָּא יִהְיֶה עוֹשֶׂה כָּל צָרְכֵי עַצְמוֹ לְעַצְמוֹ כִּשְׁאָר כָּל הַגְּדוֹלִים:

י הַמְרַגֵּל בַּחֲבֵרוֹ – עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה,קלה^, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ" (קְדֹשִׁים י"ט, ט"ז). אֵיזֶהוּ רָכִיל?קלו זֶה שֶׁטּוֹעֵן דְּבָרִים וְהוֹלֵךְ מִזֶּה לָזֶה וְאוֹמֵר: כָּךְ וְכָךְ אָמַר פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עַל פְּלוֹנִי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֱמֶת וְאֵינָן דְּבָרִים שֶׁל גְּנַאי כְּלָל, וְגַם אוֹתוֹ פְּלוֹנִי לֹא מַכְחִישָׁם כְּלָלקלז – הֲרֵי זֶה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, שֶׁמִּזֶּה יוּכַל לָבוֹא לִפְעָמִים לִידֵי שְׁפִיכַת דָּמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַעֲשֵׂה דּוֹאֵג עִם אֲחִימֶלֶךְקלח^, (וּלְשׁוֹן הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה כָּךְ הוּא, שֶׁרָכִיל הַיְנוּ: הָאוֹמֵר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי אָמַר עָלֶיךָ כָּךְ וְכָךְ אוֹ עָשָׂה לְךָ כָּךְ וְכָךְ כו'. וְזֶה לְשׁוֹן הַסמ"ג שָׁם: אֵיזֶהוּ רָכִיל? הַמְגַלֶּה לַחֲבֵרוֹ דְּבָרִים שֶׁדִּבֵּר מִמֶּנּוּ אָדָם בַּסֵּתֶר, וְהֵבִיא רְאָיָה מֵהַמִּשְׁנָה פֶּרֶק ג' דְסַנְהֶדְרִין וְהַגְּמָרָא שָׁם דַּף ל"א, א'. וְכֵן מַשְׁמַע בְּעָרוּךְ סוֹף עֶרֶךְ לָשׁוֹן, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל" – תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי "לִשָּׁנָא תְּלִיתָאִי". וְעַיֵּן פֶּרֶק ג' [דַּעֲרָכִין] דַּף ט"ו ע"ב בַּגְּמָרָא וּפרש"י ד"ה לִשָּׁנָא תְּלִיתָאִי,קלט וְהַתּוֹסָפוֹת שָׁם פֵּרְשׁוּ בְּעִנְיָן אַחֵר, וּבהראב"ד בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת רֵישׁ פֶּרֶק ז' מַשְׁמָע כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י. וְכֵן מַשְׁמָע בְּמִדְרָשׁ רַבָּה רֵישׁ פָּרָשַׁת אֱמֹרקמ).

וְהַמְקַבְּלוֹ נֶעֱנָשׁ יוֹתֵר מִן הָאוֹמְרוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא רוֹאֶה דְּבָרִים הַנִּכָּרִים.קמא^,

וּבִכְלַל לָאו זֶה הוּא לָשׁוֹן הָרָע, וְהוּא הַמְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹקמב אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר אֱמֶת. וַאֲפִלּוּ אָמַר: הֵיכָן מָצוּי אוּר תָּדִיר אִם לֹא בְּבֵית פְּלוֹנִי שֶׁמָּצוּי אֶצְלוֹ בָּשָׂר וְדָגִים – הֲרֵי זֶה לָשׁוֹן הָרָעקמג^, אִם הוֹצִיאוֹ בְּדֶרֶךְ לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְגַנּוֹת שֶׁהוּא בְּזוֹלְלֵי בָּשָׂר לָמוֹ.

אֲבָל הָאוֹמֵר שֶׁקֶר עַל חֲבֵרוֹ – נִקְרָא מוֹצִיא שֵׁם רַע.קמד^, וְעַיֵּן פֶּרֶק ד' דִּכְתֻבּוֹת דַּף מ"ו ע"א:קמה^,

יא אֶחָד הַמְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְהַמְסַפֵּר דְּבָרִים שֶׁגּוֹרְמִים, אִם נִשְׁמְעוּ אִישׁ מִפִּי אִישׁ, לְהַזִּיק חֲבֵרוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ, אוֹ לְצַעֲרוֹ, אוֹ לְהַפְחִידוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן דְּבָרִים שֶׁל גְּנַאי עַל חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה לָשׁוֹן הָרָע.קמו

וְאִם נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה – כְּבָר נִשְׁמַע הַדָּבָר וְנוֹדַע. וְאִם סִפֵּר הַדָּבָר אֶחָד מִן הַשְּׁלֹשָׁה פַּעַם אַחֶרֶת – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע.קמז^, וְהוּא שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לְהַעֲבִיר הַקּוֹל וּלְגַלּוֹתוֹ יוֹתֵר.קמח וְאִם הָאוֹמֵר מַזְהִיר שֶׁלֹּא לְאָמְרוֹ, אֲפִלּוּ אָמַר בִּפְנֵי רַבִּים – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע.קמט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁמְּסַפֵּר בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ אוֹ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע לְהָאוֹמֵר, כְּשֶׁאוֹמֵר דָּבָר שֶׁל קִנְטוּר וּגְנַאי, אוֹ דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לִגְרֹם לוֹ נֶזֶק אוֹ צַעַר. אֲבָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לְלָשׁוֹן הָרָע, כְּגוֹן הֵיכָן מָצוּי אוּר בְּבֵית פְּלוֹנִי שֶׁמָּצוּי לוֹ בָּשָׂר – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע אִם אוֹמֵר כֵּן בְּפָנָיו, וְכֵן אִם אָמַר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה,קנ שֶׁהֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר בְּפָנָיו, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַגִּיעַ הַדָּבָר בְּאָזְנָיו:קנא

יב אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע כֵּיצַד?קנב^, מִי יֹאמַר לִפְלוֹנִי שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה, אוֹ שֶׁיֹּאמַר: שִׁתְקוּ מִפְּלוֹנִי אֵינִי רוֹצֶה לְהוֹדִיעַ מָה אֵרַע וּמֶה הָיָה, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים הָאֵלּוּ. וְכָל הַמְסַפֵּר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹקנג בִּפְנֵי שׂוֹנְאָיו,קנד אוֹ בִּפְנֵי רַבִּים מֵהָעָם שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֶחָד מִשּׂוֹנְאָיוקנה – הֲרֵי זֶה אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁהוּא גּוֹרֵם שֶׁשּׂוֹנְאוֹ יְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ. אֲבָל בִּפְנֵי אוֹהֲבָיו מֻתָּר לְסַפֵּר בִּשְׁבָחָיו,קנו וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַרְבֶּה יוֹתֵר מִדַּאי, מִתּוֹךְ שֶׁמְּסַפֵּר וּמוֹנֶה מִדּוֹתָיו אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי גְּנוּת.קנז

וְכֵן הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע דֶּרֶךְ רַמָּאוּת, וְהוּא שֶׁמְּסַפֵּר לְתֻמּוֹ כְּאִלּוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁדָּבָר זֶה שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע הוּא אוֹ שֶׁזֶּה עָשָׂה פְּלוֹנִי.

וְעַיֵּן עוֹד מַה שֶּׁכָּתַב הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִיּוֹת שָׁם סק"ג בַּיְרוּשַׁלְמִיקנח^, מֻתָּרקנט כו', וְהוּא גַּם כֵּן בְּיַלְקוּט חֵלֶק ב רֶמֶז קס"ו. וְעַיֵּן מָגֵן אַבְרָהָם בְּשֵׁם הַגָּהַת סמ"ק.קס^,^, וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְּהִלְכוֹת נִזְקֵי מָמוֹן סָעִיף זקסא וּבְשֻׁלְחָן עָרוּךְ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן תכ"א סוֹף סָעִיף י"גקסב דְּבִכְהַאי גַּוְנָא דְּהָתָם מַיְירֵי בַּיְּרוּשַׁלְמִי:

יג אוֹרֵחַ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְשַׁבֵּחַ אֶת בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהוּא טוֹב עַיִן,קסג^, שֶׁמָּא יִרְבּוּ עָלָיו אוֹרְחִים וְיֹאכְלוּ כָּל אֲשֶׁר לוֹ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים – קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ" (בְּמִשְׁלֵי סִימָן כ"ז, י"ד). וְעַיֵּן עוֹד מִפָּסוּק זֶה בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן סוֹף פֶּרֶק י"א:קסד^,

יד כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר לַחֲבֵרוֹ הוּא בְּ"בַל יֹאמַר", עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ "לֵךְ אֱמֹר":קסה^,

טו אָסוּר לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ אֵינוֹ מִתְכַּוֵּין רַק לְהָטִיל גּוֹרָל עַל אֵיזֶה סְכוּם וּמִסְפָּר, וַאֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה, אֶלָּא מוֹצִיאִים אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם וּמוֹנִים הָאֶצְבָּעוֹת.קסו^,

כְּתִיב:קסז "יָבִא בְּמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם" בְּסוֹף קֹהֶלֶת, לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ הַהוֹרֵג כִּנָּה בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ:קסח^,

טז הַשָּׂח שִׂיחַת חֻלִּין,קסט^, וְהוּא שִׂיחַת הַיַלְדוּת וְקַלּוּת רֹאשׁקע – עוֹבֵר בְּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר:קעא^, "וְדִבַּרְתָּ בָּם", "בָּם" – וְלֹא בִּדְבָרִים אֲחֵרִים.קעב^, וְאַף אִם קָבַע עִתִּים לַתּוֹרָה – לֹא יַעֲסֹק בִּשְׁאָר הַיּוֹם אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ,קעג אֲבָל לֹא בְּשִׂיחַת הַיַלְדוּת וְקַלּוּת רֹאשׁ, אֶלָּא יַחֲזֹר לְלִמּוּדוֹ. וּקְבִיעַת הָעֵת אֵינָהּ אֶלָּא לְהַחְמִיר, שֶׁלֹּא יִמְשֹׁךְ כָּל הַיּוֹם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סְעִיף א':

יז זְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְווֹת, וְאֵין צָרִיךְ לְהַקְדִּים יוֹתֵר מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר:קעד^,

יח כָּל הַמַּחֲנִיף בִּדְבַר עֲבֵרָהקעה מֵחֲמַת יִרְאָתוֹ מִפְּנֵי בַּעַל עֲבֵרָה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל יִרְאַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – עָנְשׁוֹ גָּדוֹל. אַךְ אִם מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ – מֻתָּר לוֹמַר לוֹ "יָפֶה עָשִׂיתָ" אֲפִלּוּ עָבַר עֲבֵרָה גְּדוֹלָה. וְלֹא אָסְרוּ לַחֲנֹף אֶלָּא שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם סַכָּנָה.קעו וְעַיֵּן בְּסֵפֶר יְרֵאִים סִימָן נ"הקעז וּבְכַד הַקֶּמַח אוֹת ח' וּבְרֵאשִׁית חָכְמָה שַׁעַר הַקְּדֻּשָּׁה פֶּרֶק י"ב:

יט אַל יַעֲמֹד אָדָם בִּמְקוֹם סַכָּנָהקעח^, וְיֹאמַר שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס, שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס. וְאִם עוֹשִׂין לוֹ נֵס – מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו. וְיֵשׁ מֵהַחֲכָמִים שֶׁהָיָה נִמְנָע לַעֲבֹר בִּסְפִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים, שֶׁמָּא נִפְקַד דִּין עֲלֵיהֶם וְיִתָּפֵס עִמָּהֶם. וְיֵשׁ מֵהַחֲכָמִים שֶׁהָיָה מַחֲזִיר לַעֲבֹר בִּסְפִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְהוּדִים וְאֵינָם יְהוּדִים, אָמַר שֶׁהַשָּׂטָן אֵינוֹ שׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי אֻמּוֹת. וְעַיֵּן מָגֵן אַבְרָהָם סוֹף סִימָן זֶה:

כ כָּל מִי שֶׁהִקִּיז דָּם וְאֵין לוֹ בְּמַה לְהַבְרוֹת נַפְשׁוֹ – נָתְנוּ לוֹ חֲכָמִים עֵצָה שֶׁיִּטֹּל בְּיָדוֹ דִּינָר רַע וְיֵלֵךְ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וְיִטְעֹם יַיִן אִם טוֹב הוּא לִקְנוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּרְצֶה לִקְנוֹת לֹא יִקַּח הַחֶנְוָנִי אֶת הַדִּינָר, וְיֵלֵךְ לוֹ אֵצֶל חֶנְוָנִי אַחֵר וְיַעֲשֶׂה כֵּן עַד שֶׁיִּטְעֹם רְבִיעִית.קעט^, וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּהַקָּזָה שֶׁלָּנוּ אֵין חֲשָׁשׁ כָּל כָּךְ, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לִלְמֹד מִזֶּה לִשְׁאָר חֹלִי:קפ

כא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה – "עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו".קפא אֲבָל בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם – "אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ" (בְּמִשְׁלֵי סִימָן כ"וקפב):

הערות שוליים

א.

לכללות ס"א וס"ב ראה "הלכות ת"ת משו"ע אדה"ז עם הערות וציונים" (קה"ת תשנ"ח).

ב.

רמז תתעח. הובא גם בהל' ת"ת פ"ג ס"ה. ושל"ה מס' שבועות (ענינים מת"ת בתחלתו).

ג.

לעיל סי' קנה ס"א.

ד.

מ"א סוף סי' זה, מפירש"י בשבת דף לא, א ד"ה קבעת.

ה.

ראה גם הל' ת"ת פ"ג ס"ה־ו. לקמן סט"ז.

ו.

וראה שם צט, א. הובא בהל' ת"ת פ"ג ה"ו. תניא פ"א.

ז.

שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית. הובא גם בהל' ת"ת פ"ג ה"ו.

ח.

אות ב: סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרים את התורה ביום ובלילה. ושם אות כג מובא מארז"ל דלקמן.

ט.

פי"ב, ח.

י.

אינה בטילה לא ביום ולא בלילה כך דברי תורה נאמר בה והגית בה יומם ולילה. וראה גם בהמצויין בהעו"צ 6/א.

יא.

רפ"ו דברכות דל"ה ע"ב. טור ושו"ע ס"א. וראה גם הל' ת"ת פ"ג ס"ב. קו"א שם סוף ס"ק א. לקו"ש חכ"ה ע' 305.

יב.

מ"א ס"ק א.

יג.

פ"ב דאבות מ"ב. טור ושו"ע ס"א. ועי' בהגהות מיימוניות פ"ג מהל' ת"ת ס"ק ב בשם רבינו אלחנן.

יד.

רפ"ד דעירובין דף מא ע"ב. טור ושו"ע ס"א.

טו.

ראה לקמן סי' שדמ ס"א.

טז.

רמב"ם פ"ג מהל' ת"ת ה"ט. רמ"א יו"ד סי' רמו סכ"א. וראה גם הל' ת"ת פ"ג ה"ג.

יז.

רמב"ם פ"ג מהל' דיעות הל' ב־ג. טור ושו"ע סי' רלא. וראה אגה"ק סי' ט.

יח.

הלכה ז: וכל מעשיך יהיו לשם שמים לשם תורה שנאמר בכל דרכיך דעהו גו'. וראה לקו"ש ח"ג ע' 907. ח"כ ע' 552. חכ"ה ע' 135. חל"א ע' 20.

יט.

פ"ק דקידושין דף כט ע"א ודף ל ע"ב. וראה גם לקמן סי' שו סי"ג. וראה המצויין בהעו"צ 8/א.

כ.

ריא"ז בשלטי גבורים שם. וראה רש"י שם ל, ב ד"ה עיסקא. העו"צ 11/א.

כא.

עי' רש"י שם כט, א ד"ה כאילו.

כב.

טור ושו"ע.

כג.

קדושים יט, לו.

כד.

ב"מ פרק הזהב דף מט ע"א. טור ושו"ע חו"מ סי' רד ס"ז־ח. סמ"ע שם ס"ק יב. ועי' הל' מכירה ומתנה ס"א־ב שלומד זאת מפסוק שארית ישראל וגו', ולא הוי מן התורה, ופסוק שלפנינו מפרש כאביי שם. וראה יגדי"ת (נ.י.) חוב' סח ע' לז.

כה.

רש"י שם ד"ה אלא.

כו.

אינו מחייב עצמו בדברי מקח וממכר במקום שלא חייבה אותו תורה כדי שיעמוד בדבורו ולא ישנהו.

כז.

דפוס אמשטרדם תנ"ח, ומפרש שהוא מן התורה.

כח.

סנהדרין פרק חלק דף צב ע"א.

כט.

סוף פ"ה דב"ב דף פח ע"א ועי' שם בהגהות אשר"י סי' כא. וכ"ה בהל' מכירה ומתנה ה"א.

ל.

שאז אפילו רק גמר בלבו צריך לקיים. עי' ביו"ד סוף סי' רנח ובמ"א או"ח סי' תקס"ב סו ס"ק יא. וכ"ה בהל' מכירה ומתנה ה"א (ושם: סרך מצוה). וראה גם שם ס"ד וש"נ. קו"א שם ס"ק א.

לא.

אפילו מוצא שפתיו (הל' מכירה ומתנה ס"א).

לב.

מ"א ס"ק א, בשם ס' חסידים סי' תכו.

לג.

פי"ט, כז. וראה גם ויק"ר פ"ט, ט.

לד.

תהלים לד, טו.

לה.

יבמות סה, ב.

לו.

בסוגיא (כג, ב) תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במילייהו.

לז.

והוא יישר ארחותיך אמר רבא אפילו לדבר עבירה (בכל דרכיך אפילו לעבור עבירה דעהו, תן לב אם צורך מצוה הוא – רש"י).

לח.

ס"ק ב.

לט.

אשל אברהם ס"ק ב ד"ה ומ"ש דמותר לשנות.

מ.

טור ושו"ע.

מא.

פ"ק דנדרים דף ז ע"ב. ועי' ברמב"ם פ"ו מהל' ת"ת הל' יד. ובשו"ע יו"ד סי' שלד סעיף מג. ושם סעיף לז.

מב.

נד, א. וראה גם לקמן סי' קפח סי"ב. רטו ס"ג. ועי' סדר ברה"נ פי"ג ה"ד.

מג.

ראה גם הל' הלואה סכ"ח.

מד.

תנחומא ומדרש רבה ריש מטות (כב, א). טור ושו"ע.

מה.

רמב"ם בס' המצות מצוה ח. ובפ"א מהל' דעות ה"ה. מהגמ' ספ"ק דסוטה דף יד ע"א.

מו.

ספרי עקב פיסקא מט. הובא בילקוט ס"פ עקב רמז תתעג. רמב"ם שם ה"ו. וראה גם שבת קלג, ב.

מז.

עי' במשנה רפ"ד דאבות. ובאבות דרבי נתן פכ"ג ה"א. ובמסכת שבת פרק במה מדליקין דף לא, א. ובראשית חכמה שער הענוה פ"א.

מח.

עי' ילקוט שם. רמב"ם שם.

מט.

ראה לקו"ש חל"ד ע' 157.

נ.

הרמב"ם שם ה"ז. ובשמונה פרקים פ"ד.

נא.

רמב"ם הל' ערכין וחרמין פ"ח הי"ב. וראה גם לעיל סי' קנה ס"ב.

נב.

סוף פ"ד דסוכה דף מט ע"ב. ועי' בפרק איזהו נשך דף עא א.

נג.

תשא לד, ו.

נד.

ד"ה כל מזונותיו של אדם: ויש לו ליזהר מלעשות יציאה מרובה, שלא יוסיפו לו שכר למזונות אלא מה שפסקו לו. וראה גם הל' ת"ת פ"א ה"ז.

נה.

למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה הזאת (כלומר לא יאכל בשר תדיר שלא יעני).

נו.

רמב"ם הל' דעות פ"א ה"ד. פ"ה הי"ב. הל' ערכין וחרמין פ"ח הי"ג. רמ"א יו"ד סי' רמט ס"א.

נז.

עי' אגה"ת ספ"ג. אגה"ק סי' י. לקו"ש חכ"ז ע' 217 ואילך.

נח.

עי' לעיל סי' קנה סוף ס"א וש"נ.

נט.

אבות פ"ד מ"ד.

ס.

פ"ק דסוטה דף ד ע"ב.

סא.

סוטה ה, א. ועי' פ"ה דברכות דף לב ע"א. ובילקוט פ' עקב רמז תתסה. ובפר' האזינו רמז תתקמה. מספרי האזינו פיסקא שיח.

סב.

רמב"ם פ"ב מהל' דעות ה"ג.

סג.

ראשית חכמה שער הענווה פ"ב. וראה אגה"ק סכ"ח (קלח, ב). תניא פ"א.

סד.

ראה לקו"ש חכ"ב ע' 162. אג"ק ח"א ע' רעח וע' שב.

סה.

רמב"ם שם. וראה לקמן הל' ת"ת פ"ד הי"ט. חו"מ הל' שמירת גו"נ סי"ד. תניא אגה"ק שם (קמא, א). לקו"ש חכ"ו ע' 57 הע' 64. ליקוט פירושים וכו' לאגה"ת ע' קנא בהערה. שלחן המלך ח"ג ע' ער.

סו.

בשבת פרק האורג דף קה ע"ב. רמב"ם שם.

סז.

זהר ח"ב פר' תצוה דף קפב. ועי' בשל"ה שער האותיות אות הרי"ש רצון.

רמב"ם שם.

פ"ט דשבת דף פח ע"ב.

פ"ב דיומא דף כג ע"א.

רש"י שם ד"ה דנקיט.

גמרא שם דף כב סע"ב. וראה רמב"ם הל' ת"ת פ"ז הי"ג.

עג.

גמרא שם דף כג ע"א. וראה גם לקמן סי' תרו ס"ד.

עד.

גמרא שם. עי' הל' עוברי דרכים וצער בע"ח ס"י.

עה.

רמב"ם הל' דעות פ"ז ה"ז־ח.

עו.

יט, יח.

עז.

ראה הר המלך ח"ג ע' רח.

עח.

שגורס כהרמב"ם, אלא שמפרש דמיירי ברשות. ועי' לב שמח שם ד"ה עין.

עט.

רמב"ם סוף הל' דעות פ"ו ה"ב. וראה גם תניא פ"ב.

פ.

ראה לקמן סוף הסעיף.

פא.

רמב"ם שם. ס' המצות עשין ו.

פב.

פרק בתרא דכתובות דף קיא ע"ב.

ספרי עקב פיסקא מט.

פג.

משנה פ"ק דאבות מ"ד.

פד.

גמרא כתובות שם.

פה.

רמב"ם פ"ו מהל' דעות ה"ב.

פו.

ברכות דף סד, א.

פז.

עקב פיסקא מט. ס' החנוך פ' עקב סי' תלד. הרמב"ן בס' המצות סי' ז. וראה גם הל' ת"ת פ"ב ה"ב וה"ט.

פח.

ה"ז: כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש לא טעם טעם של יראת חטא. וראה גם לקו"ת צו ה, ד.

פט.

בשלח פרשת ויסע פ"ו ב. וראה גם ספרי האזינו פיסקא שיז. שבת פז, א. חגיגה יד, א. וראה גם לקמן סי' רצ ס"ג.

צ.

רמב"ם בס' המצות מ"ע סי' רו. פ"ו מהל' דעות ה"ג. ספר החנוך פ' קדושים סי' רמג. גמרא שבת פרק במה מדליקין דף לא ע"א. מדרש רבה פ' בראשית ס"פ כד. וראה גם תניא פל"ב. לקו"ש חי"ז ע' 217.

צא.

קדושים יט, יח.

צב.

פ"ב דאבות משנה י' וי"ב. ופ"ד משנה יב. וראה לקו"ש חכ"ז ע' 161. וראה שלחן המלך ח"א ע' קמב.

צג.

רמב"ם שם. ירושלמי פ"ב דחגיגה ה"א. מד"ר ר"פ בראשית (פ"א, ה).

צד.

ערכין טז, ב. רמב"ם הל' דעות פ"ו ה"ו. ועי' לעיל בהגהות מיימוניות שם רפ"ו ובס' החנוך סוס"י רלח. ועי' בשו"ע חו"מ סי' ערב סי"א. ועי' עוד בהרמב"ם פ"ו מהל' דעות ה"ה.

צה.

קדושים יט, יז.

צו.

רמב"ם שם ה"ט.

צז.

רמב"ם פ"ו מהל' דעות ה"ז. סמ"ג עשין יא.

צח.

קדושים יט, יז.

צט.

גמרא פ"ה דשבת דף נד סע"ב ודף נה ע"א. רפ"ו דשבועות דף לט סע"א. הביאו בהגהות מיימוניות שם אות ג.

ק.

גמרא ס"פ יש בערכין דף טז ע"ב. תורת כהנים קדושים פ"ד ה"ח. הובא בס' החנוך פר' קדושים סי' רלט. וראה רמב"ם ס' המצות מ"ע רה. ועי' גמ' פ' אלו מציאות דף לא סוף ע"א. ובשיטה מקובצת שם.

קא.

רמב"ם שם ה"ז, מהש"ס דערכין שם, כרב. הגהות מיימוניות אות ה. והתנחומא תזריע ט המובא בהג"מ שם.

קב.

נמוקי יוסף יבמות סה, ב כשמואל בערכין שם. רמ"א סי' תרח סוף ס"ב. ועי' פר"ח שם ס"ק ב. ולקמן סי' תרח ס"ה־ו פסק עד נזיפה כר' יוחנן בערכין שם (כמ"א שם ס"ק ג). וראה העו"ב תשכט ע' 54. תשל ע' 57. 61. תשלז ע' 64. תשדמ ע' 80 תשמה ע' 18. תשמו ע' 99. 101. תשמח ע' 75. תשמט ע' 53. תשנב ע' 50.

קג.

מ"א סי' תר"ח ס"ק ג בשם ס' חסידים סי' תיג. ולקמן סי' תרח ס"ה לא חילק בזה.

קד.

עי' תוס' ס"פ חזקת הבתים דף ס סע"ב ד"ה מוטב. ובפרק במה בהמה דף נה ע"א ד"ה ואע"ג. ע"ז ד, א ד"ה שהיה.

קה.

מ"א כאן סי' קנו בשם הגהות מיימוניות ס"ק ד, בשם היראים סי' קצה וסי' רכג. וסי' תרח ריש ס"ק ג, בשם סמ"ק סי' קיב.

קו.

פ"ד דביצה דף ל ע"א. ועי' ר"ן שם. ומרדכי שם סי' תרפט. יבמות ס"פ החולץ דף מט ע"ב.

קז.

נמוקי יוסף ס"פ הבא על יבמתו. רמ"א סי' תרח ס"ב. ולקמן סי' תרח ס"ה אינו מחלק בין יחיד לרבים כ"א בין מוכיחו ביחיד למוכיחו ברבים (כמשמעות הרמ"א שם).

קח.

יבמות ס"פ הבא על יבמתו דף סה ע"ב.

קט.

פ"ד דביצה שם. וראה גם לקמן סי' רעו ס"ח וסי"ז. סי' שלח ס"ו. סי' שלט ס"ב. סי' תרח ס"ד. סדר הכנסת שבת.

קי.

שבת פרק במה בהמה דף נד סע"ב. רש"י שם ד"ה בכל.

קיא.

מ"א שם ס"ק ב בשם ים של שלמה פ"ד דביצה סי' ב. וראה סדר הכנסת שבת, שמביא ב' שיטות בזה, ומסיים: וכן עיקר להחמיר בשל תורה [אפילו בספיקו].

קיב.

הרא"ש פ"ד דביצה. אות ב בשם העיטור הל' יו"ט סי"ג. ר"ן ביצה שם. רמ"א סי' תרח ס"ב. ולקמן סי' תרח ס"ד לא חילק בזה בין יחיד לב"ד. וראה גם סדר הכנסת שבת.

קיג.

של"ה בהקדמה. ראה מרדכי ביצה סי' תרפט. תשו' ריב"ש סי' עה.

קיד.

רמב"ם הל' שביתת עשור פ"א ה"ז.

קטו.

ביצה ל, א.

קטז.

ע"פ ישעי' נד, ט.

קיז.

רמב"ם הל' דעות פ"ו ה"ז. וראה גם הל' אונאה ה"ל. ומציין שם לרעיא מהימנא ח"ג קדושים פה, ב.

קיח.

רמב"ם שם ה"ח. ובס' המצות לאוין סי' שג. סמ"ג לאוין ו.

קיט.

קדושים יט, יז.

קכ.

תורת כהנים קדושים פ"ד ה"ח. פ"ג דערכין דף טז, ב.

קכא.

ד"ה ופניו.

קכב.

רמב"ם שם.

קכג.

בהזהב דף נח סע"ב ודף נט סע"ב.

קכד.

שם. ובמשנה פ"ג דאבות מי"א.

קכה.

רמב"ם וסמ"ג שם. וראה גם לקמן סי' תרח ס"ה. הל' אונאה ס"ל.

קכו.

סמ"ק סי' קיב. רש"ל. מ"א סי' תרח ס"ק ב. וראה גם לקמן שם ס"ה.

קכז.

רמב"ם הל' ת"ת פ"ה ה"ט. שו"ע יו"ד סי' רמב סכ"ב.

קכח.

ב"מ לא, א. יראים סי' קצה. הגהות מיימוניות הל' דיעות פ"ו ה"ז אות ד. מ"א סי' קנו ס"ק ב.

קכט.

בסעיף ז.

קל.

רמב"ם שם הל' י. ובס' המצות לאוין סי' רנו. והרמב"ן שם. סמ"ג לאוין סי' ח.

קלא.

משפטים כב, כא.

קלב.

ראה גם הל' נזקי גו"נ ס"ד.

קלג.

מדרש הגדול על הפסוק. רמב"ם וסמ"ג שם.

קלד.

רמב"ם שם רפ"ז. סמ"ג לאוין ט.

רמב"ם שם ה"ב.

כסף משנה שם.

שמואל א כב, ט ואילך.

זה לשון הרכיל שהיא שלישית בין אדם לבירו לגלות לו סוד.

קלט.

סי' ב: ולמה קורא שלישי שהוא הורג שלשה האומרו והמקבלו והנאמר עליו.

קמ.

שבת נו, א. יראים סי' קצב. סמ"ג שם. הגהות מיימוניות שם אות ד.

קמא.

ראה גם הל' אונאה סכ"ח־ט.

קמב.

ערכין דף טו סע"ב. הגהות מיימוניות ס"ק א.

קמג.

רמב"ם שם.

קמד.

שגם מוציא שם רע עובר על לא תלך רכיל.

קמה.

רמב"ם שם הלכה ה.

קמו.

ערכין שם טז, א. ובפרק חזקת הבתים דף לט סע"א. והביאם הרי"ף פרק במה מדליקין (יד, א). הרמב"ם שם.

קמז.

רמב"ם שם.

קמח.

סמ"ג שם. הגהות מיימוניות אות ז.

קמט.

עי' תוס' בערכין שם ד"ה כל מילתא.

קנ.

ועי' תוס' פרק חזקת הבתים דף לט ע"ב ד"ה לית בי' יש לפרשו ג"כ כהתוס' דערכין. וראה העו"ב תקצו־ז ע' 37. תרנח ע' 14.

רמב"ם שם ה"ד.

ערכין שם דף טז ע"א.

רמב"ם שם.

רמב"ם בפי' המשנה ספ"ק דאבות סד"ה החלק הה' דבכה"ג מיירי בב"ב דף קסד סע"ב.

קנה.

סמ"ג. הגהות מיימוניות ס"ק ה. וראה לקו"ש חכ"ז ע' 161.

קנו.

רשב"ם בב"ב שם.

קנז.

פאה פ"א ה"א.

קנח.

לומר לה"ר על בעלי המחלוקת.

קנט.

סי' ח אות כד: ודוקא למלך כשר כמו נתן לדוד.

קס.

מסור או הרגיל להכות הבריות.

קסא.

המכה את חבירו.

קסב.

ערכין פ"ג דף טז ע"א כפי' הב' ברש"י שם ד"ה ושמעין. ראשית חכמה פרק דרך ארץ שער ג. מ"א ד"ה אורח.

קסג.

ה"ג, כשמספר שהוא עשיר גורם שלסטים יאנסוהו, כפי' הא' ברש"י דלעיל.

קסד.

יומא דף ד ע"ב. סמ"ג לאוין ט. הגהות מיימוניות סוף הל' דעות. מ"א ד"ה פרק קמא.

קסה.

פ"ב דיומא דף כב ע"ב. רמב"ם פ"ד מהל' תמידין ה"ד. מ"א ד"ה אסור למנות. רש"י בשמואל א סי' טו ד.

קסו.

קהלת יב, יד.

קסז.

חגיגה דף ה סע"א.

קסח.

ספ"ק דיומא דף יט ע"ב.

קסט.

רש"י שם. וראה גם סוכה כח, א ד"ה שיחת חולין.

קע.

ואתחנן ו, ז.

קעא.

ראה גם הל' ת"ת פ"ג ס"ה. לקו"ש ח"ז ע' 268. חי"ח ע' 405 הע' 50. אג"ק חי"ג ע' תנב.

קעב.

עיין רמב"ם ספ"ק דאבות בענין הדבור בד"ה החלק הג' ובד"ה החלק הה'.

קעג.

פ"ק דפסחים דף ד ע"א. ובפרש"י שם ד"ה נבדוק. מ"א ד"ה זריזין. ועי' לעיל רס"י א.

קעד.

סוטה מא, ב. מ"א ד"ה סוטה.

קעה.

תוס' שם ד"ה כל המחניף. וראה גם מנורת המאור כלל ג פ"ב.

קעו.

ובס' יראים השלם סי' רמח.

קעז.

פרק במה מדליקין דף לב ע"א. ועי' הל' שמירת גו"נ ה"ו.

קעח.

שבת קכט, א.

קעט.

מ"א ד"ה שבת.

קפ.

פ"ב דשבת דף ל ע"ב. תנא דבי אליהו ס"פ יד.

קפא.

פסוקים ד־ה.

הטקסט באדיבות הוצאת הספרים קה"ת.

עוד כתבות שיעניינו אותך

הוסיפו תגובה