ב"ה

לימוד וערכים ספרים שולחן ערוך הרב הִלְכוֹת יוֹם טוֹב

שולחן ערוך: סימן תקו

מהוצאת

סימן תקו דִּינֵי לִישָׁה בְּיוֹם טוֹב וּבוֹ ט"ו סְעִיפִים:

א אָסוּר לִמְדּוֹד בְּיוֹם טוֹב],א 1 מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹבָדִין דְּחֹל,ב 2 וְנִרְאֶה כְּמוֹכֵר.ג וַאֲפִלּוּ לְעַצְמוֹד (שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר כְּלוּם) – אָסוּר לִמְדּוֹד.3

וַאֲפִלּוּ מִתְכַּוֵּן לְמִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁמּוֹדֵד קֶמַח לְעִסָּתוֹ כְּדֵי לֵידַע שִׁעוּר חַלָּה – לֹא יִמְדּוֹד,ה 4 אֶלָּא יִקַּח בְּאֹמֶד הַדַּעַת,ו שֶׁהֲרֵי הָיָה אֶפְשָׁר לִמְדּוֹד מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.ז 5

ב אֵין צָרִיךְ לַעֲרוֹת הַקֶּמַח מֵהַכְּלִי לְתוֹךְ הָעֲרֵבָה, אֶלָּא מֻתָּר לִקְּחוֹ בְּיָדָיו מֵהַכְּלִי אַף עַל פִּי שֶׁעוֹשֶׂה גוּמָא בַּקֶּמַח הַנִּשְׁאָר בַּכְּלִי,ח 6 שֶׁאֵין אִסּוּר עֲשִׂיַּת גּוּמָא שַׁיָּךְ לֹא בְּקֶמַח וְלֹא בְּפֵרוֹת,ט 7 שֶׁהֲרֵי אִסּוּר עֲשִׂיַּת גּוּמָא אֵינוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם בּוֹנֶה,י וְאֵין בִּנְיָן אֶלָּא בְּקַרְקַע אוֹ בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע.יא 8

ג הַהַרְקָדָה הִיא מִמְּלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת בְּיוֹם טוֹביב 9 אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ אֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תצ"ה,יג 10 לְפִיכָךְ אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שִׁנּוּי אָסוּר לְרַקֵּד,יד וַאֲפִלּוּ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְרַקֵּד מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.טו 10

וּמִכָּל מָקוֹם, יֵשׁ לְהַתִּיר לְרַקֵּד עַל יְדֵי נָכְרִי אִם יְשַׁנֶּה קְצָת,טז לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁאוֹמֵריז שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל מֻתָּר לְרַקֵּד עַל יְדֵי שִׁנּוּי קְצָת, לְכָךְ יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דְּבָרָיו לְהָקֵל עַל יְדֵי נָכְרִי.יח

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּהַרְקָדָה רִאשׁוֹנָה, אֲבָל אִם כְּבָר נִרְקַד הַקֶּמַח פַּעַם אַחַת וְרוֹצֶה לְרַקְּדוֹ שֵׁנִית בְּיוֹם טוֹב כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַפַּת נָאֶה – מֻתָּר,יט לְפִי שֶׁאֵין אִסּוּר בִּמְרַקֵּד אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהוּא בּוֹרֵר אֹכֶל11 מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶתכ עַל יְדֵי נָפָה אוֹ כְבָרָה, וְכַאן הַכֹּל יוֹצֵא מֵהַנָּפָה וְאֵין שָׁם פְּסֹלֶת.כא 12

וּמִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לִטְרוֹחַ טִרְחָא זוֹ קֹדֶם יוֹם טוֹבכב (וְעוֹד שֶׁהִיא כְּעֵין עוֹבָדִין דְּחֹלכג),13 (לְפִיכָךְ) צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת קְצָת בִּרְקִידָתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יְרַקֵּד עַל גַּבֵּי עֲרֵבָה כְּדַרְכּוֹ בְּכָל הַשָּׁנָה, אֶלָּא עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן.כד 9 וְאִם אַף בְּכָל הַשָּׁנָה הוּא מְרַקֵּד עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן – צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי אַחֵר.כה

ד קֶמַח שֶׁנִּרְקַד מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְנָפַל לְתוֹכוֹ צְרוֹר אוֹ קֵיסָםכו בְּיוֹם טוֹבכז – אָסוּר לִטְּלוֹ מִשָּׁם9 בְּיָדָיו,כח שֶׁהֲרֵי הוּא בּוֹרֵר פְּסֹלֶת מִתּוֹךְ הָאֹכֶל, וְהַבּוֹרֵר פְּסֹלֶת מִתּוֹךְ הָאֹכֶל אֲפִלּוּ בְּיָדוֹ14 – חַיָּב מִשּׁוּם בּוֹרֵר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי"ט,כט (א) וּמְלֶאכֶת הַבְּרִירָה הִיא מִמְּלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת בְּיוֹם טוֹבל אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ אֲכִילָה,15 כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תצ"ה.לא 16

אֲבָל מֻתָּר לְרַקְּדוֹ פַּעַם הַשֵּׁנִית בְּיוֹם טוֹבלב 9 וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת כְּלָל,לג שֶׁלֹּא הִצְרִיכוּ שִׁנּוּי אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְזֶה שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר וּמְרַקֵּד כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַפַּת נָאֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל צְרוֹר וְקֵיסָם שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא נָפַל לְתוֹכוֹ אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב, אִם כֵּן בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב לֹא הָיָה צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְרַקְּדוֹ.לד

ה הַלָּשׁ עִסָּה בְּיוֹם טוֹב – מֻתָּר לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה,לה 17 אֲפִלּוּ אֵין לְפָנָיו כֹּהֵן שֶׁיִּתֵּן לוֹ לֶאֱכוֹל, אוֹ שֶׁהוּא בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַחַלָּה נִשְׂרֶפֶתלו 18 וְאֵין צֹרֶךְ אֲכִילָה כְּלָל בְּהַפְרָשָׁה זוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת בְּיוֹם טוֹב יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם שְׁבוּת,לז 19 מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְתַקֵּןלח כְּלִילט בְּיוֹם טוֹב,20 מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁהִתִּירוּ לָלוּשׁ בְּיוֹם טוֹב כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל פַּת חַמָּה,מ 21 וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכוֹל בְּלֹא הַפְרָשַׁת חַלָּהמא 22 – הִתִּירוּ גַם כֵּן לְהַפְרִישׁ.מב 23

ו אֲבָל עִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב – אָסוּר לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה בְּיוֹם טוֹב,מג 24 שֶׁהֲרֵי הָיָה יָכוֹל לְהַפְרִישָׁהּ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב.מד 25 אֶלָּא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה?מה אִם הוּא בְּחוּץ לָאָרֶץמו – לֹא יֹאפֶה כָּל הָעִסָּה בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא יְשַׁיֵּר מִקְצָתָהּ, וְאַחַר יוֹם טוֹב יַפְרִישׁ חַלָּה מִן הַמְּשֻׁיָּר, וְיִפְטוֹר כָּל הָעִסָּה שֶׁאֲכָלָהּ בְּיוֹם טוֹב, שֶׁהֵקֵלּוּ בְּחַלַּת חוּץ לָאָרֶץ לִהְיוֹת אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ וְאַחַר כָּךְ מַפְרִישׁ חַלָּה מֵהַמְּשֻׁיָּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִמָּן שכ"גמז 26 עַיֵּן שָׁם.

אֲבָל אָסוּר לֶאֱפוֹת כָּל הָעִסָּה בְּיוֹם טוֹבמח וּלְשַׁיֵּר מִקְצָת הַפַּת כְּדֵי לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה לְאַחַר יוֹם טוֹב,27 שֶׁהֲרֵי מִקְצָת זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְאָכְלוֹ בְּיוֹם טוֹב,28 וְנִמְצָא כְּשֶׁאָפָה אוֹתוֹ עָשָׂה מְלָאכָה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה.מט וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתִּירוּ לְמַלֹּאת הַתַּנּוּר פַּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְכָל הַפַּת בְּיוֹם טוֹב מִפְּנֵי שֶׁהַפַּת נֶאֱפֶה יָפֶה כְּשֶׁיֵּשׁ פַּת הַרְבֵּה בַּתַּנּוּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תק"ז,נ 29 מִכָּל מָקוֹם לֹא הִתִּירוּ לוֹ אֶלָּא כְּשֶׁכָּל הַפַּת שֶׁלּוֹ, שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכוֹל כָּל פַּת וּפַת אֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה,נא 30 וְאִם יִזְדַּמְּנוּ לוֹ אוֹרְחִיםנב יָכוֹל לֶאֱכוֹל אֶת כָּל הַפַּת.31 אֲבָל כְּשֶׁמִּקְצָת הַפַּת אֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ לְאָכְלוֹ כְּשֶׁיִּרְצֶה, וּבְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהַפְרִישׁ וּלְחַלֵּק מִקְצָת זֶה מִכָּל הָעִסָּה נג – אָסוּר לֶאֱפוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. נד, 32

וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה נה וְאוֹמְרִים דְּאֵין אִסּוּר אֶלָּא כְּשֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהַפְרִישׁ וּלְחַלֵּק מִקְצָת זֶה מֵהָעִסָּה בְּיוֹם טוֹב בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לֶאֱפוֹתָהּ, אֲבָל כַּאן שֶׁאָסוּר לוֹ לְהַפְרִישׁ חַלָּה בְּיוֹם טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְשַׁיֵּר מִקְצָת הָעִסָּה, שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ מִקְצָת יוֹתֵר מִכְּדֵי שִׁעוּר חַלָּה, נו, 33 מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ מִקְצָת הַיּוֹתֵר עַל כְּדֵי שִׁעוּר חַלָּה אֵין אִסּוּר לֶאֱפוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב, שֶׁהֲרֵי הוּא מֻתָּר בַּאֲכִילָה לְזָרִים, וְהַחַלָּה עַצְמָהּ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה אָסוּר לְהַפְרִישָׁהּ וּלְחַלְּקָהּ מֵהָעִסָּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא לָהּ שֵׁם, אַף עַל פִּי שֶׁבְּעֶרֶב יוֹם טוֹב הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְחַלְּקָהּ מֵהָעִסָּה, נז, 34 מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲפִיָּה35 אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְחַלְּקָהּ מֵהָעִסָּה נח – מֻתָּר לֶאֱפוֹת הַכֹּל בְּיַחַד, נט לְפִי שֶׁאֲפִיַּת הַחַלָּה הִיא גַם כֵּן צֹרֶךְ יוֹם טוֹב, שֶׁאִם לֹא יְהֵא מֻתָּר לוֹ לֶאֱפוֹתָהּ – לֹא יוּכַל לֶאֱפוֹת כָּל הָעִסָּה, וְיִתְבַּטֵּל מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב. ס, 36

וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעִקָּר כִּסְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, סא מִכָּל מָקוֹם לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ (ב) לְהַחֲמִיר וְלָחוּשׁ לִסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. סב, 37

ז וְאִם הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,38 וְכֵן בְּחוּץ לָאָרֶץ,39 אִם הוּא רוֹצֶה יוּכַל לָלוּשׁ עוֹד עִסָּה סג קְטַנָּה בְּיוֹם טוֹב וִיצָרֵף שְׁתֵּי הָעִסּוֹת (ג) בִּכְלִי אֶחָד בְּעִנְיָן שֶׁהֵם מִצְטָרְפוֹת לְחַלָּה, סד, 40 וְכֵיוָן שֶׁגַּם עִסָּה הַקְּטַנָּה נִתְחַיְּבָה בְּחַלָּה עַל יְדֵי צֵרוּף זֶה – יַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה גַּם עַל הָעִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְאִם רוֹצֶה לָלוּשׁ עוֹד עִסָּה גְדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁעוּר חַלָּה – אֵינוֹ צָרִיךְ לְצָרְפָן בִּכְלִי אֶחָד, סה רַק שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁבִּשְׁעַת הַפְרָשַׁת חַלָּה יִהְיוּ שְׁתֵּי הָעִסּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תנ"ז. סו

ח בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?41 כְּשֶׁצָּרִיךְ לָעִסָּה הַקְּטַנָּה בְּיוֹם טוֹב, סז אֲבָל אִם אֵינוֹ צָרִיךְ לָהּ בְּיוֹם טוֹב, וְאֵינוֹ אוֹפֶה אוֹתָהּ אֶלָּא כְּדֵי לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה עַל הָעִסָּה הַנִּלּוֹשָׁה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב – הֲרֵי זֶה אָסוּר, סח אֶלָּא אִם כֵּן אוֹכְלָהּ כֻּלָּהּ בְּיוֹם טוֹב.

ט הַמַּפְרִישׁ חַלָּה מֵעִסָּה טְמֵאָה אוֹ מֵעִסָּה טְהוֹרָה וְנִטְמֵאת הַחַלָּה – הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׂרְפֶנָּה בְּיוֹם טוֹב, סט, 42 אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מִצְוַת עֲשֵׂה בִּשְׂרֵפָתָהּ,43 לְפִי שֶׁיּוֹם טוֹב הוּא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה,44 וְאֵין עֲשֵׂה דוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. ע, 45

לְפִיכָךְ, בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁכֻּלָּנוּ טְמֵאִים עא, 46 וְנִטְמֵאת הַחַלָּה – אָסוּר לְשָׂרְפָהּ בְּיוֹם טוֹב, וְגַם אָסוּר לֶאֱפוֹתָהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, עב וְגַם לְטַלְטְלָהּ אָסוּר, עג, 47 שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה עד לִכְלוּם.

אֲבָל מִיָּד כְּשֶׁקָּרָא לָהּ שֵׁם חַלָּה וַעֲדַיִן הִיא בְּיָדוֹ קֹדֶם שֶׁהִנִּיחָהּ – רַשַּׁאי לְטַלְטְלָהּ לְכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, עה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס"ו עו עַיֵּן שָׁם.48 וּמַנִּיחָהּ שָׁם עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב, וְאָז יִשְׂרְפֶנָּה. עז

י בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחַלַּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עח שֶׁהִיא אֲסוּרָה לִטְמֵאִים,49 וְכֵן בְּחַלַּת חוּץ לָאָרֶץ50 בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין נוֹהֲגִים לְהַאֲכִילָה לְכֹהֵן עט טָהוֹר מִקֶּרִי,51 דְּהַיְנוּ כֹּהֵן קָטָן פָּחוֹת מִט' שָׁנִים, אוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁטָּבַל לְקִרְיוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַאֲכִילָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין שָׁם כֹּהֵן טָהוֹר מִקֶּרִי, אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם כֹּהֵן טָהוֹר מִקֶּרִי – מֻתָּר לֶאֱפוֹתָהּ, פ וּמֻתָּר לוֹ לְהוֹלִיכָהּ לוֹ לְבֵיתוֹ, פא, 52 אֲפִלּוּ אִם הִפְרִישָׁהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב פב וְהָיָה אֶפְשָׁר לְהוֹלִיכָהּ לוֹ קֹדֶם יוֹם טוֹב. פג,

יא מֻתָּר לֶאֱפוֹת כִּכָּרוֹת עָבוֹת וּגְדוֹלוֹת, פד, אַף עַל פִּי שֶׁכִּכָּרוֹת קְטַנּוֹת יֵשׁ בָּהֶן טֹרַח יוֹתֵר בַּעֲרִיכַת כָּל אַחַת וְאַחַת אֲבָל כִּכָּרוֹת גְּדוֹלוֹת אֵין בָּהֶן טֹרַח כָּל כָּךְ – אֵין אָנוּ מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּכָּרוֹת קְטַנּוֹת כְּדֵי לְהַטְרִיחוֹ, וְעַל יְדֵי כֵן לֹא יָבֹא לֶאֱפוֹת יוֹתֵר מִכְּדֵי צֹרֶךְ יוֹם טוֹב. פה

יב הָיָה לוֹ קֶמַח אוֹ עִסָּה בְּשֻׁתָּפוּת עִם הַנָּכְרִי – אָסוּר לוֹ לֶאֱפוֹת פו כָּל הַקֶּמַח אוֹ כָּל הָעִסָּה וְלַחֲלוֹק עִם הַנָּכְרִי אַחַר הָאֲפִיָּה, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹפֶה בְּיוֹם טוֹב בִּשְׁבִיל נָכְרִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁגַּם חֶלְקוֹ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ וּמִתְעַלֶּה עַל יְדֵי חֶלְקוֹ שֶׁל נָכְרִי, שֶׁהַפַּת נֶאֱפֶה יָפֶה כְּשֶׁיֵּשׁ פַּת הַרְבֵּה בַּתַּנּוּר, פז, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁחֶלְקוֹ שֶׁל נָכְרִי אֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְאָכְלוֹ אִם יִרְצֶה, פח, וְאֵין לוֹ בּוֹ אֶלָּא מְעַט טוֹבַת הֲנָאָה, וְעִקַּר הֲנָאַת הָאֲפִיָּה הִיא לַנָּכְרִי – הֲרֵי הֲנָאָה מוּעֶטֶת זוֹ שֶׁל הַיִּשְׂרָאֵל בְּטֵלָה אֵצֶל הֲנָאַת הַנָּכְרִי פט שֶׁהִיא מְרֻבָּה מִמֶּנָּה, וַהֲרֵי כָּל הָאֲפִיָּה הִיא לַהֲנָאַת הַנָּכְרִי, וְכֵיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לַחֲלוֹק עִם הַנָּכְרִי קֹדֶם הָאֲפִיָּה צ, – אָסוּר לוֹ לֶאֱפוֹת עִסָּתוֹ שֶׁל נָכְרִי בְּיוֹם טוֹב. צא,

יג אִם יֵשׁ לְאָדָם פַּת נְקִיָּה הַרְבֵּה מַסְפִּיק לוֹ לְכָל הַיּוֹם – אָסוּר לוֹ לֶאֱפוֹת עוֹד פַּת בְּיוֹם טוֹב צב (אֶלָּא אִם כֵּן רוֹצֶה לֶאֱכוֹל פַּת (חַמָּה צג) שֶׁנִּלּוֹשָׁה הַיּוֹם), אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּנֵי בַיִת שֶׁרָגִיל לְהַאֲכִילָם פַּת הַדְרָאָה. צד אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ פַּת הַדְרָאָה הַרְבֵּה – מֻתָּר לוֹ לֶאֱפוֹת פַּת נְקִיָּה לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב. צה,

יד אָסוּר לַעֲשׂוֹת שְׂאוֹר לְעִסָּה בְּיוֹם טוֹב צו אֶלָּא עַל יְדֵי שִׁנּוּי, צז מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, צח שֶׁכָּל כָּךְ יָפֶה הַפַּת שֶׁנַּעֲשָׂה שְׂאוֹר שֶׁלּוֹ מֵאֶתְמוֹל כְּמוֹ הַפַּת שֶׁנַּעֲשָׂה שְׂאוֹר בּוֹ בַיּוֹם. צט,

טו מֻתָּר לְהַפְרִישׁ הַמַּתָּנוֹת, ק שֶׁהֵם הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה, קא, וּמֻתָּר לְהוֹלִיכָם לַכֹּהֵן, קב, אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב וְהָיָה אֶפְשָׁר לְהַפְרִישָׁן קֹדֶם יוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁאֵין שׁוּם אִסּוּר כְּלָל בְּהַפְרָשָׁה זוֹ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מְתַקֵּן כְּלוּם, שֶׁאַף אִם לֹא הִפְרִישָׁן הַבְּהֵמָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה. וְעוֹד, שֶׁמְּפֹרָשׁוֹת וְעוֹמְדוֹת הֵן, שֶׁהֲרֵי נִכָּרִין הֵן קֹדֶם הַפְרָשָׁה כִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה, וּכְשֶׁמַּפְרִישָׁן אֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּלוּם. קג

הערות שוליים

א.

גמרא כט, א. טור ושו"ע ס"א. וראה גם לעיל סי' תנו ס"ט. סי' תקד ס"ט. לקמן סי' תקיז ס"ט. רש"י שם ד"ה ואתא. וראה לעיל סי' שו סי"ח. לעיל סי' תק ס"ה (שאסור לשקול מטעם זה).

ב.

רש"י שם ובד"ה לא ימדוד. גמרא ורש"י שם.

ג.

שמואל בגמרא שם סוע"א. רי"ף שם (טז, א). רמב"ם פ"ד הכ"ב. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' תנו ס"ט. ולענין שבת ראה סי' שו סי"ח. מ"מ וציונים. העו"ב תשלג ע' 51. גמרא שם (לענין שעורים לבהמתו), כפירוש הרי"ף שם. תוס' כט, ב ד"ה שמואל (לענין חלה). שו"ע ס"א. וראה רא"ש פ"ג סי' טו. טור. לעיל סי' תנו ס"ט.

ד.

סמ"ג ל"ת עה (כו, ד). רא"ש שם. מ"א סק"א. וראה גם רש"י כט, רע"ב ד"ה אין (גבי הרקדה). ירושלמי שבת פ"ג ה"ג (בקמח יאות). ר"ן פ"א (ד, א) ד"ה מיהו. שבת פ"ג (יח, א) ד"ה מיהו. רמ"א ס"א.

ה.

ר"ן שם. וראה גם לעיל סי' שיא סוף סי"ד. רש"י ח, רע"א. וראה לבוש ס"א. לעיל סי' תצח סכ"ט.

ו.

ראה לעיל סי' שיג סי"ז. סי' שיד סוף סי"ז. ולענין גומא ראה לעיל סי' שיא שם. סי' תצח שם. ולענין אהל (בדברי מאכל) ראה לעיל סי' תקב ס"ה. משמעות הגמרא כט, ב. רמב"ם פ"א ה"ז. טור ושו"ע ס"ב.

ז.

סעיף ט. ושם מבואר הטעם, וש"נ. תוס' שם ד"ה אגבא. רא"ש פ"ג סי' טז. טור ושו"ע שם.

ח.

כדלעיל שם. תוס' שם. הובא בב"י ד"ה ואין. רמ"א ס"ב.

ט.

רשב"ם בתוס' שם. תוס' שם. ט"ז סק"ד.

י.

גמרא שם. טור ושו"ע שם. שבת עג, סוע"ב (היינו בורר היינו מרקד). רש"י שם ד"ה ה"ג (דמפריש אוכל מן הפסולת). לבוש ס"ב. לעיל סי' שיט סי"ב.

יא.

רש"י ביצה שם ד"ה כל שכן. לבוש שם. מ"א סק"ג. וראה גם לעיל סי' תסו ס"ח. ולענין בורר בשבת ראה לעיל סי' שיט סי"ג וסכ"א. רש"י שם ד"ה אין שונין. וראה גם לעיל סי' תצה ס"ה (לגבי מלאכות המותרות ביו"ט).

יב.

כדלקמן סי' תקי ס"ב וס"ו, שאף במקום שאין לאסור בורר, אסור לרקד בנפה וכברה מטעם שנראה כעושה לימים רבים ודמי לעובדין דחול. ונתבאר בקו"א כאן סק"א. וראה מ"מ וציונים. גמרא שם, כפירוש התוס' שם ד"ה אגבא. רמב"ם פ"ג הי"ד. טור ושו"ע שם.

יג.

מ"א סק"ה. גמרא כט, ב. לגירסת ולפירוש רש"י שם ד"ה כל שכן.

יד.

ר"ן שם (טז, א) ד"ה תנו רבנן. ט"ז סי' תקי סוף סק"ג. וראה גם קו"א סק"א. ראב"ד פ"ג הי"ג, לפירוש המ"מ שם. הובא ב"י ד"ה גרסינן. הלכות ומנהגי מהר"ש סי' מא אות א. מהרי"ל הל' יו"ט (ע' קע). רמ"א ס"ב בשם יש מחמירין. מ"א סי' תקד סק"ט. פר"ח ס"ב. ונתבאר בקו"א ס"ק א.

טו.

סעיף א. שיטה מקובצת רפ"ג, בשם הרמב"ן. ר"ן (יב, ב) ד"ה אין צדין, בשם הירושלמי פ"א ה"י.

טז.

ס"ט. וראה גם לעיל סי' תקד ס"ו. לקמן סי' תקי ס"ג. גמרא [ברייתא] שם לדברי הכל. טור ושו"ע שם.

יז.

טור ושו"ע שם. ר"ן שם (טז, א) ד"ה תנו רבנן בדעת רש"י. לבוש שם. לכללות סעיף זה – ראה שבת כהלכה פי"ג הערות ד-ז.

יח.

גמרא לז, א. טור ושו"ע ס"ג. וראה לעיל סי' תנז סי"א, שכ"ה גם אם נצטרפו ביום טוב בכלי לשיעור חלה. משנה פסחים מו, א-ב (בטומאה). הרשב"א בעבודת הקדש שער א ס"י (חלת האור). מ"מ פ"ג ה"ח. וראה גם לעיל סי' תנו סי"ח.

יט.

משנה לו, ב. וכדלקמן סי' תקכד ס"א. ולענין שבת ראה לעיל סי' רס ס"ה. רש"י ט, א ד"ה אוכל. וראה גם לעיל סי' שלט ס"ז (לענין שבת) וש"נ.

כ.

ראה מ"מ וציונים. רש"י שם ד"ה גלגל. לבוש ס"ג. וכדלעיל סי' תצה ס"ה (שמטעם זה התירו הלישה והאפיה ביו"ט). וראה גם לקמן סי"ג.

כא.

ובחוץ לארץ, ראה לעיל סי' רס ס"ה וקו"א שם ס"ק ב. ולא יאפה אותה, כדלקמן ס"ו (גם לדעה הב'). ולענין פסח, ראה לעיל סי' תנו סי"ח.

כב.

אבוה דשמואל בגמרא ט, א. טור ושו"ע ס"ג. רש"י שם ד"ה אין. לבוש שם. וראה לעיל סי' תצה ס"ה (לענין מלאכות אוכל נפש שהי' אפשר לעשותה מערב יו"ט). סי' תצח סל"ז (לענין שחט מערב יו"ט).

כג.

רמ"א ס"ג. מ"א סק"ז.

כד.

שו"ע ורמ"א. וראה גם לעיל סי' רס ס"ה וש"נ. מרדכי רמז תרנד. לפירוש הב"ח ד"ה וכשפירש. ט"ז סק"ז.

כה.

ב"ח שם. ט"ז שם. סעיף יח.

כו.

רב פפא פסחים מח, א אליבא דרבי אליעזר (שטעם זה מתיר לדעתו בחלה). טעם הא' בתוס' כא, א ד"ה עיסה (שמועיל להתיר לאפות לקמן סי' תקז סי"ח, כשיש בו גם טעם הב' דלקמן). מ"א סקט"ו. לעיל סי' תנז סי"ח (שמטעם זה התירו חכמים כשאי אפשר בענין אחר). רב שישא בריה דרב אידי פסחים שם (שטעם זה מועיל לעיל סי' תקג ס"ב, משא"כ בחלה). טעם הב' בתוס' שם. מ"א שם.

כז.

ט"ז שם. סעיף יב (שמטעם זה אסרו בשותפות העיסה עם הנכרי, שאפשר לחלק קודם האפיה, וכאן היה אפשר לחלק קודם יו"ט).

כח.

רמ"א שם. ב"י ד"ה כתב המרדכי. מ"א סק"י. פר"ח ס"ג ד"ה ומ"ש ומותר. ראה ב"י ד"ה ורבנו חיים.

כט.

שמטעם זה התירה הדעה הא' דלעיל. ראה פר"ח שם.

ל.

כדלעיל סי' תצח סכ"ב (בבהמה משותפת עם הנכרי, שכשאי אפשר להתחלק מותר לשחטה ביו"ט). וכדלעיל שם: דכיון שאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה נמצאת כל השחיטה הוא צורך הישראל.

לא.

מ"א שם. פר"ח שם. ט"ז שם בסופו. וראה גם פר"ח שם (והמחמיר תבוא עליו ברכה).

לב.

תוס' ט, א סד"ה גלגל. הגהת סמ"ק סי' קצד (ע' קסח). מרדכי פסחים רמז תקצז. רמ"א ס"ג. וכדלעיל סי' תנז סי"א. משנה חלה פ"ב מ"ד כרבי אליעזר (כשאין בהם שיעור הכלי מצרפם). טור ושו"ע יו"ד רס"י שכה. ועד"ז כאן שהא' היא כשיעור והב' פחות מכשיעור, ומפריש מהב'. ונתבאר בקו"א ס"ק ג.

לג.

מ"א ס"ק יב (שבזה מיירי הרמ"א). וכדלעיל שם סט"ז וש"נ. סעיף ח.

לד.

מרדכי שם (שאין עושה שום מעשה אלא שמחשב לפטור האחרות). מ"א סקי"א. ראה מ"מ וציונים.

לה.

רש"י פסחים מו, א ד"ה כיצד. תוס' שם ד"ה לא. רמב"ם פ"ג ה"ח. שו"ע ס"ד. וראה גם לעיל סי' תנז סי"ז. גמרא שבת כד, סוע"ב ואילך. רמב"ם שם. ט"ז סק"ח. וכדלעיל סי' תצח סל"ד וש"נ. וראה לעיל סי' תמו קו"א סק"ג.

לו.

מ"א סקי"ג. וראה גם לעיל סי' תנז ס"כ. רמב"ם שם. שו"ע שם.

לז.

משנה כז, ב. רמב"ם פ"ב הט"ז (תרומה). מ"א סקי"ד. וראה גם לעיל סי' תנז סוף סי"ח. רש"י שם ד"ה חלה.

לח.

מהריל הל' חלה (ע' פד). דרכי משה סי' תנז את ה. סעיף יט. וראה לעיל סי' שח סי"ג ב' דעות.

לט.

רמב"ם פ"ג ה"ט. מהרי"ל שם. רי"ף פסחים פ"ג (יד, ב). תוס' פסחים מו, א ד"ה עד. מ"מ פ"ג ה"ח. וכדלעיל סי' תנז ס"כ.

מ.

טור יו"ד סי' שכב בשם יש אומרים. מהרי"ל הל' חלה (ע' פב). שו"ת מהר"י ווייל סי' קצג. רמ"א סי' תנז ס"ב. וראה גם לעיל שם סכ"א. טור ורמ"א שם. וראה גם לעיל שם ס"כ.

מא.

משנה יב, ב כבית הלל. טור ושו"ע ס"ג. רמ"א ס"ג.

מב.

ראה לעיל סי' תצה ס"ח. גמרא [ברייתא] כב, ב כבית הלל. טור ושו"ע ס"ה.

מג.

תוס' שם ד"ה דנפישא. גמרא כא, א. טור ושו"ע ס"ו.

מד.

שמטעם זה מותר לקמן סי' תקז סי"ח. תוס' שם ד"ה עיסה. מ"א סקט"ו. וראה לעיל ס"ו. לקמן סי' תקיב ס"ד.

מה.

תוס' שם (דלא סגי בטעם שהפת נאפית יפה בלבד). וראה מ"מ וציונים. גמרא שם. תוס' שם ד"ה חזינן. משא"כ בשחיטת בהמה שאי אפשר לחלק קודם, כדלעיל סי' תצח קו"א סק"ב.

מו.

ראה לעיל סי' תנז סי"ח (במוסגר, שאסור לאפות גם כשעושה מהעיסה ככר אחד). סי' תצח סכ"ב (כשאפשר לחלק אסור אפילו בשחיטה שעושה כל המלאכה בבת אחת). לעיל ס"ו (לדעה האוסרת). לקמן סי' תקיב ס"ד (כשאין הישראל יכול לאכול הכל, אסור להוסיף אחר שניתנה אצל האש או בכמה ככרות). תוס' שבת קיז, ב ד"ה הציל. רא"ש שם פט"ז סי' ג. שו"ע ס"ז. וראה גם לעיל סי' שלד ס"ג.