סימן תקח דְּבָרִים הָאֲסוּרִים בְּיוֹם טוֹב לַהֲכָנַת צָלִי וּבוֹ ג' סְעִיפִים:

א אֵין מְלַבְּנִים אֶת הָרְעָפִיםא בְּיוֹם טוֹב כְּדֵי לֶאֱפוֹתב אוֹ לִצְלוֹת עֲלֵיהֶם,1 אֲפִלּוּ אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱפוֹת וְלִצְלוֹת בְּעִנְיָן אַחֵר,ג מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי הַלִּבּוּן הֵן מִתְחַסְּמִיןד,2 (פֵּרוּשׁ מִתְקַשִּׁין וּמִתְחַזְּקִיןה),3 וַאֲפִלּוּ הֵן יְשָׁנִים, מִכָּל מָקוֹם כָּל שָׁעָה שֶׁהֵן מִתְלַבְּנִים הֵן מִתְחַזְּקִין יוֹתֵר,ו וַהֲרֵי זֶה מְתַקֵּן כְּלִי בְּיוֹם טוֹבז (עַיֵּן סִמָּן תצ"הח).

ב הַצּוֹלֶה דָגִים עַל גַּבֵּי הָאַסְכָּלָה – הֲרֵי זֶה לֹא יַחְתּוֹךְ חֲתִיכַת נְיָרט,4 כְּדֵי לִשְׁרוֹתָהּ בְּמַיִם וְלִתְּנָהּ תַּחַת הַדָּג עַל גַּבֵּי הָאַסְכָּלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׂרֵף הַדָּג, י וְכֵן לֹא יִשְׁבּוֹר חֲתִיכַת חֶרֶס יא, 5 כְּדֵי לִתְּנָהּ תַּחַת הַדָּג, יב וְכֵן לֹא יִפְצַע אֶת הַקָּנֶה לִתֵּן קְרוּם שֶׁלּוֹ תַּחַת הַדָּג, יג, 6 וְכֵן אֵין פּוֹצְעִין אֶת הַקָּנֶה לַעֲשׂוֹתוֹ כְּמִין שַׁפּוּד לִצְלוֹת בּוֹ, יד לְפִי שֶׁכָּל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וּמְתַקֵּן דָּבָר הָרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ – הֲרֵי זֶה כִּמְתַקֵּן כְּלִי בְּיוֹם טוֹב.טו, 5

ג מֻתָּר לִפְצוֹעַ אֶת הָאֱגוֹז בְּמַטְלִית7 וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא תִּקָּרַע, טז שֶׁאַף אִם תִּקָּרַע הֲרֵי זֶה מְקַלְקֵל יז וּפָטוּר מִן הַתּוֹרָה,8 אֶלָּא אִם כֵּן קוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפּוֹר. יח, 9