סימן תקד דִּין הַתְּבָלִין בְּיוֹם טוֹב וּבוֹ ט' סְעִיפִים:
א דָּכִין אֶת הַתְּבָלִין בְּמַכְתֶּשֶׁת כְּדַרְכָּן,א וְאֵין צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שׁוּם שִׁנּוּי,1 כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת "מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ" זוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב בְּלֹא הֶפְסֵד וְחֶסְרוֹן טַעַם,ב2 שֶׁהֲרֵי אִם יָדוּךְ אוֹתָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב יָפִיגוּ טַעְמָן.ג1 וְהוּא הַדִּין כָּל הַנִּדּוֹכִין הַמְּפִיגִין טַעְמָן, כְּגוֹן שׁוּם וְשַׁחֲלַיִםד3 וּפִלְפְּלִין.ה
אֲבָל אָסוּר לָדוּךְ בְּיוֹם טוֹב דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מֵפִיג טַעַם אִם הָיָה נִדּוֹךְ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּגוֹן מֶלַחו4 כַרְכֹּם,ז1 אֶלָּא אִם כֵּן הִטָּה הַמַּכְתֶּשֶׁת עַל צִדָּה בִּשְׁעַת דִּיכָה,ח אוֹ שֶׁיָּדוּךְ בִּקְעָרָה,ט1 כְּדֵי שֶׁיְּשַׁנֶּה מִדֶּרֶךְ הַדִּיכָה בְּחֹלי2 וְיִהְיֶה נִכָּר שֶׁהַיּוֹם הוּא יוֹם טוֹב,יא וְלֹא יָבֹאוּ לְזַלְזֵל בּוֹ בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת.5
וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶהיב וְאוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ תְּבָלִין הַמְּפִיגִין טַעְמָן אָסוּר לְדוּכָן כְּדַרְכָּן בְּיוֹם טוֹב בְּלֹא שׁוּם שִׁנּוּי, שֶׁמֵּחֲמַת קִלְקוּל טַעַם מוּעָט שֶׁהָיָה מִתְקַלְקֵל אִם הָיָה נִדָּךְ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹביג – אֵין אָנוּ מַתִּירִים לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה גְמוּרָה6 בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא אִם כֵּן לֹא יָדַע בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אִם יִצְטָרֵךְ כְּלָל לִתְבָלִין בְּיוֹם טוֹב,יד7 דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יָדַע אֵיזֶה מִין תַּבְשִׁיל יְבַשֵּׁל לְמָחָר,טו שֶׁאֵין כָּל [הַ]תַּבְשִׁילִין צְרִיכִים תְּבָלִין. וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵיהֶם.טז
ב וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יָדַע בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אִם יִצְטָרֵךְ לִתְבָלִין בְּיוֹם טוֹביז8 – נוֹהֲגִין לְהַחֲמִיר לְשַׁנּוֹת קְצָת בְּדִיכָתָן,יח כְּדֵי שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יִהְיוּ זְכוּרִין שֶׁאָסוּר לָדוּךְ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְיוֹם טוֹב.יט וְכֵן רָאוּי לְהוֹרוֹת לַהֲמוֹן עָם, שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין לְחַלֵּק בֵּין יָדַע מֵאֶתְמוֹל שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִתְבָלִין לְמָחָר לְשֶׁלֹּא יָדַע אִם יִצְטָרֵךְ.כ
ג וּמֻתָּר לְהוֹלִיךְ תְּבָלִין אוֹ מָדוֹךְ אֵצֶל מְדוּכָה אוֹ מְדוּכָה אֵצֶל תְּבָלִין וּמָדוּךְ,כא9 וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִמָּלֵךְ וְלֹא יָדוּךְ, וְנִמְצָא טָרַח בְּיוֹם טוֹב שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.כב
וַאֲפִלּוּ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים מֻתָּר לְהוֹלִיכָםכג10 אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לְהוֹלִיכָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב,כד לְפִי שֶׁלֹּא גָזְרוּ עַל הוֹצָאָה שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תצ"ה.כה11
ד וְכָל זֶה בִּמְדוּכָה, אֲבָל אָסוּר לִשְׁחוֹק אֶת הַפִּלְפְּלִיןכו12 וְאֶת הַחַרְדָּלכז בְּרֵחַיִם קְטַנִּים שֶׁלָּהֶם אֲפִלּוּ שׁוֹחֲקָן אֶחָד אֶחָד,כח כֵּיוָן שֶׁדֶּרֶךְ לִשְׁחוֹק הַרְבֵּה בְּיַחַד בְּיוֹם אֶחָד לְצֹרֶךְ יָמִים רַבִּיםכט, 13 – הֲרֵי זֶה דוֹמֶה לְעוֹבָדִין דְּחֹל, ל וְהוּא זִלְזוּל לְיוֹם טוֹב. לא, 14
וּמִטַּעַם זֶה אָסוּר לְגָרֵר בְּיוֹם טוֹב הַתַּמְכָּא שֶׁקּוֹרִין קְרֵיי"ן בְּמוֹרַג חָרוּץ, לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ לְגָרְרוֹ הַרְבֵּה בְּיַחַד לְצֹרֶךְ ב' וְג' יָמִים. לב, 15
ה אֲבָל מֻתָּר לִגְרוֹר הַגְּבִינָה בְּמוֹרַג חָרוּץ, לג לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִגְרוֹר הַרְבֵּה אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לִשְׁעָתוֹ. לד
וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת קְצָת מִדֶּרֶךְ הַחֹל, לה כֵּיוָן שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִגְרוֹר אוֹתָהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְלֹא הָיָה טַעְמָהּ מֵפִיג. לו, 2 וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה טַעְמָהּ מֵפִיג – יֵשׁ לְהַחֲמִיר וְלַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי מְעַט אִם הָיָה יוֹדֵעַ מֵאֶתְמוֹל שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִגְרוֹר לְמָחָר, לז מִטַּעַם שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה לח לִסְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה.
ו אֲבָל מֻתָּר לִגְרוֹר כְּדַרְכּוֹ בְּמוֹרַג חָרוּץ לֶחֶם הָאָפוּי,16 כֵּיוָן שֶׁהַחִטִּים כְּבָר נִטְחֲנוּ פַּעַם אַחַת – שׁוּב אֵין אִסּוּר טְחִינָה שַׁיָּךְ בָּהֶם, שֶׁאֵין טְחִינָה אַחַר טְחִינָה, לט כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"א. מ
אֲבָל מִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִבְרוֹר פֵּרוּרִין הַגְּדוֹלִים קְצָת מִתּוֹך פֵּרוּרִים מא הַנִּטְחָנִים וְדַקִּים כְּקֶמַח, לְפִי שֶׁהֵן חֲשׁוּבִים כִּשְׁנֵי מִינִים שׁוֹנִים, מב שֶׁאָסוּר לִבְרוֹר מִין אֶחָד מִתּוֹךְ חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תק"ו מג עַיֵּן שָׁם,17 עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי"ט מד עַיֵּן שָׁם.18
ז אֵין כּוֹתְשִׁין מה הָרִיפוֹת מו (פֵּרוּשׁ מז שֶׁכּוֹתְשִׁין חִטִּים וּשְׂעוֹרִים לְהָסִיר קְלִפָּתָן19) בְּמַכְתֶּשֶׁת גְּדוֹלָה, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹל, מח מִשּׁוּם זִלְזוּל יוֹם טוֹב. אֲבָל כּוֹתְשִׁין בְּמַכְתֶּשֶׁת קְטַנָּה, שֶׁזֶּהוּ שִׁנּוּי שֶׁלָּהֶם. מט
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּמְקוֹמוֹת שֶׁרְגִילִין כָּל הַשָּׁנָה בַּאֲכִילַת הָרִיפוֹת וְהֵן עִקַּר תַּבְשִׁילֵיהֶם, וּלְכָךְ רְגִילִין לַעֲשׂוֹתָן בְּמַכְתֶּשֶׁת גְּדוֹלָה, וּמַכְתֶּשֶׁת קְטַנָּה הִיא שִׁנּוּי לָהֶם. נ אֲבָל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נא וְכַיּוֹצֵא בָהּ מֵהַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֵין רְגִילִין בְּרִיפוֹת, נב וְדַי לָהֶם כָּל הַשָּׁנָה בְּמַכְתֶּשֶׁת קְטַנָּה, וְאֵין לָהֶם שִׁנּוּי בִּקְטַנָּה, נג, 20 לְכָךְ אָסוּר לָהֶם לִכְתּוֹשׁ בְּיוֹם טוֹב אַף בְּמַכְתֶּשֶׁת קְטַנָּה.
ח וְעַכְשָׁו כֵּיוָן שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵיזוֹ מַכְתֶּשֶׁת נִקְרֵאת גְּדוֹלָה וְאֵיזוֹ קְטַנָּה – יֵשׁ לֶאֱסוֹר הַכֹּל נד בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת.
ט אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לִמְדּוֹד בְּיוֹם טוֹב, נה, 21 מִכָּל מָקוֹם מֻתָּר אָדָם נו לִמְדוֹד תְּבָלִין וְלִתֵּן בִּקְדֵרָה בְּמִדָּה וְצִמְצוּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַקְדִּיחַ תַּבְשִׁילוֹ.22
וְעַכְשָׁו שֶׁאַף בְּחֹל אֵין נוֹהֲגִין לִמְדּוֹד תְּבָלִין וְנוֹתְנִין בִּקְדֵרָה בְּאֹמֶד הַדַּעַת, וְאֵינָן חוֹשְׁשִׁין לִקְדִיחַת הַתַּבְשִׁיל, לְפִיכָךְ אַף23 בְּיוֹם טוֹב אֲסוּרִים לִמְדּוֹד. נז
הוסיפו תגובה