מדוע מתחפשים בפורים?
בפורים נוהגים להתחפש לדמויות שונות, לובשים בגדים משונים או עוטים מסכות על הפנים. רציתי לשאול, ממתי התחילו להתחפש בפורים ולמה עושים את זה? האם זו מצווה?
תשובה
עטיית מסכות ולבישת תחפושות בפורים אינן מצווה, אבל מדובר במנהג נפוץ ועתיק במיוחד שמופיע בכתובים כבר במאה ה-13 כמנהג נפוץ ומקובל המאפיין את חגיגות הפורים1.
מעניין לציין כי המנהג זכה להתייחסות נרחבת בספרות ההלכה, בעיקר בהקשר של השאלות ההלכתיות הקשורות לאיסור לבישת בגדי נשים על ידי גברים או להפך, איך להזהר מאיסור "שעטנז" בלבישת בגדי תחפושת העשויים מצמר ומפשתן, ואיסור לבישת בגדי גויים.
יש שהסיקו מכך שהמנהג התפתח מ"הצגות הפורים" שאותן היו עורכים כדי להמחיז את סיפור המגילה. לצורך הצגת סיפור המגילה נדרשו השחקנים להתחפש גם לדמויות הנשיות בסיפור, כמו אסתר ולהבדיל זרש וּוַשְׁתּי, מה שהעלה את השאלה על לבישת בגדי נשים על ידי גברים; כמו כן, רצו להדגים את סט בגדי המלכות שלבש מרדכי שלדעות מסוימות היה בהם גם בגדי צמר וגם בגדי פשתן, מה שהעלה את הדיון ההלכתי כיצד לבצע זאת מבלי לעבור על איסור 'שעטנז'; וגם ללבוש בגדי גויים לצורך גילום הדמויות של המן ואחשוורוש.
במרוצת הדורות נתנו טעמים והסברים שונים למנהג המעניין. הנה כמה מהם:
ומרדכי יצא . . בלבוש מלכות
מסופר במגילה כי לאחר שנודע למרדכי שאחשוורוש התיר להמן את דמם של כל היהודים, הוא קרע את בגדיו "וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה"2.
למרות הפצרותיה של אסתר, סירב מרדכי לפשוט מעליו את לבוש השק ומשום זאת גם נבצר ממנו להתקרב לשער המלך, "כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק".
לאחר שנשלחו "האגרות השניות" בהן התבשרו היהודים על המהפך שאיפשר להם לנקום מאויביהם היה הרגע המשמח והצוהל ביותר בסיפור המגילה, ואז "מָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת, תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן, וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה! לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר!".
כדי לציין את המהפך הקיצוני בבגדיו של מרדכי היהודי מִלְבוש שק ואפר לבגדי פאר והדר, נוהגים ללבוש בפורים בגדים לא רגילים, זכר לרגע הגדול ההוא שבו התהפך האבל והיגון לשמחה ויום טוב3.
זכר לזנב של ושתי
המגילה מספרת כיצד המלך אחשוורוש השיכור זימן את וַשְׁתְּי להופיע בפני אורחיו כדי להתהדר ביופייה, אולם, באופן מפתיע למדי, היא סירבה. בעקבות זאת הדיח אותה המלך וכך נסללה הדרך להפיכת אסתר היהודייה למלכה.
ואולם, המגילה אינה מפרטת מה הייתה הסיבה שבגללה מיאנה וַשְׁתְּי להופיע בפני אחשוורוש. חז"ל4 משלימים את התמונה ומספרים שבאותה שעה בא המלאך גבריאל והצמיח לה זנב ולכן התביישה להציג את עצמה בפומבי.
התלבושות המגוחכות והמשונות של פורים מזכירות, בין היתר, את המראה המוזר של ושתי עם הזנב...5
לבקש בלי להתבייש
אחת מהמצוות המיוחדות של פורים היא "מתנות לאביונים". צדקה לעניים יש לתת כל השנה, אבל בפורים צריך לתת יותר. כמה יותר? כמה שיותר...
בפורים נוהגים בנדיבות ומשתדלים להביא את שמחת החג גם למסכנים והנזקקים. היד צריכה להיות קלה על הארנק... אם כל השנה מעדיפים לתת לאדם עם פנים וזהות, כזה שיודעים שהוא באמת נזקק ולא איש רמאי שמבקש כסף בלי הצדקה, הרי שבפורים תקף הכלל "כל הפושט יד – נותנים לו", אין צורך לוודא שהמבקש הוא אכן אדם עני6.
הכלל הזה, שבפורים נותנים לכל מי במקש גם בלי לדעת מיהו, משמש קרש הצלה חיוני עבור ה"נזקקים הנסתרים" אלו אותם אנשים שהמצב הכלכלי שלהם הוא בכי-רע והם זקוקים לסיוע ותמיכה מאחרים אבל חוששים שקיבוץ נדבות יפגע בכבוד או במעמד שלהם. במהלך השנה הם סובלים בשקט, בלי לגלות לאף אחד על מצבם הקשה, אבל כשמגיע פורים הם מנצלים את ההזדמנות: עוטים על עצמם מסכה ואוספים את הכסף שהם כה זקוקים לו מבלי להסתכן שזהותם תיחשף, שהרי כולם פותחים את הלב והכיס מבלי לברר מיהו בדיוק המבקש שמסתתר מאחורי המסכה.
קל לשער שהיו גם כאלה שעטו על עצמם מסכות ותחפושות כדי שהנזקקים הנסתרים ירגישו בנוח להסתובב מחופשים, ומכאן כבר קצרה הדרך לאימוץ המסכות והתחפושות כחלק בלתי נפרד מחגיגת הפורים7.
• סיפור לפורים: משלוח מנות למשנה המוזר
לא להתרשם מהחיצוניות
מעבר לטעמים הפשוטים, הנה רעיון עמוק המתבטא באמצעות התחפושות בפורים:
אפילו התחפושת המקצועית ביותר לא תצליח לגרום לתחושת ניכור בין אוהבים, אם רק יצליחו לזהות זה את זה מבעד לתחפושת. והעובדה הזו, שהפנימיות איננה כפופה להופעה החיצונית היא בדיוק הסיפור של פורים:
הגמרא8 מספרת שתלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי שאלו אותו מדוע נגזרה על עם ישראל גזרה כה קשה? ענה להם רבי שמעון שגזרת המן באה כעונש על כך שהשתתפו (שנים קודם לכן) בפולחן צלם הזהב שהקים נבוכדנצר מלך בבל בְּבִקְעַת דּוּרָא, לאחר שהכריז שמי שלא ישתחווה לו יושלך לכבשן האש9.
שאלו אותו התלמידים: אם החטא החמור של עבודה זרה מצדיק גזרה כה איומה, מדוע בסופו של דבר ניצלו בני ישראל מהגזרה?
ענה להם רבי שמעון בר יוחאי: "הם לא עשו אלא לְפָנִים (כלומר: כלפי חוץ בלבד) – אף הקדוש ברוך הוא לא עשה עמהן אלא לְפָנִים". פירוש הדבר: גם בשעת החטא, כאשר היהודים סגדו לעבודה זרה, האמונה הפנימית שלהם באלוקי השמיים והארץ לא נפגמה. הם עשו זאת רק מתוך אילוץ ורק לעיני הרואים בשביל להינצל מכבשן האש של נבוכדנצר. באותה מידה, הטיל הקדוש ברוך הוא על עם ישראל גזירה שנראתה בשעת מעשה נוראה מכל, אולם כאשר עשו תשובה והסירו את מסווה החטאים שכיסה על נשמתם הקדושה, התבררה הגזרה כאיום ריק שאין בכוחו לסכן את חיי הנצח של עם ישראל.
התחפושות בפורים באות להמחיש עד כמה המראה והתדמית של האדם לא בהכרח משקפים את מהותו הפנימית וכשם שמאחורי תחפושת מנוכרת מסתתר לב אוהב וחברי, כך יהודי שנראה כי חצה את הקווים ולא נותר שום רושם גלוי ליהדותו, אין זו אלא תחפושת שלא מעידה על פנימיותו שהיא "חלק אלו-ה ממעל ממש"10.
• ראו גם: איך עוזבים את היהדות? הרב עונה לשאלה
נס בתחפושת טבע
בניגוד לניסים הגלויים שאותם מציינים בחגי ישראל האחרים, כמו נס קריעת ים-סוף, המכות על מצרים, או הניצחון הפלאי של המכבים על הצבא היווני, הנס של חג הפורים התרחש דווקא באמצעות שרשרת של אירועים אקראיים וטבעיים למראה.
הרי מה בסך הכול קרה שם? המלך דרש שאשתו תגיע למשתה; היא סירבה ולכן הרג אותה, ואז חיפש מלכה אחרת ומצא את אסתר. שר עוין ליהודים זמם להשמיד אותם והצליח לקבל את אישורו של המלך; אבל מרדכי ואסתר, המלכה החדשה, הצליחו להפוך את הגזרה בכמה מהלכים מתוחכמים והשיגו זכויות יתר ליהודים.
ואכן, שמו של אלוקים לא מופיע אפילו פעם אחת בכל מגילת אסתר! רק כשמתבוננים על הסיפור הגדול מבינים שיד ההשגחה הובילה את כל רצף האירועים בצורה מדויקת מרגעי הקושי הגדולים ביותר עד הסוף השמח.
כיאה לנס שהתחפש לאירועים טבעיים, אנו חוגגים את פורים בלבישת תחפושות וזוכרים שתמיד, בכל מצב, אנו בידיו הטובות של בורא עולם ורגעי הקושי והמשבר של החיים הם בסך הכול הצגה שמסתירה על הטוב הגדול החבוי בהם11.
• ראו גם: למה הנס של חג פורים הוא בעצם "נס אנונימי"
לא צריך לדעת
כולם מכירים את ההלכה המופיעה בתלמוד12 שבפורים אדם חייב להשתכר "עד דְלָא יָדַע בין ארור המן לברוך מרדכי". זאת אומרת שהשמחה של פורים כה גדולה, שהיא לא מתנהלת בכפוף לשיקולים רציונליים, זו שמחה שמציפה את הנפש ומגיעה מעל ומעבר להגיון.
אז עם כל הכבוד להסברים ולטעמים המרתקים על מנהג התחפושות בפורים, מה שחשוב באמת זה פחות לדעת ולהבין למה עושים את זה, העיקר שהתחפושת עוזרת לנו להשתחרר מהמסגרת הקשוחה של השגרה ולצאת במלוא המרץ אל המרחב הבלתי מוגבל של שמחת פורים...
שיהיה לכם פורים שמח, מבפנים וגם מבחוץ!
כתוב תגובה