במאמרים הקודמים דיברנו על 'שלוש טביעות אצבע' שיסלקו את העצבות והדכדוך משלושת הבעיות של בריאות, פרנסה ומשפחה (בני, חיי ומזוני). דרכו של ספר-התניא קובעת כי הפיתרון לכל בעיה נעוץ בהתבוננות. לכל בעיה רוחנית ונפשית קיימת התבוננות, או בעברית מודרנית: מדיטציה מיוחדת, הפותרת את הבעיה.

שלוש טביעות האצבע הן למעשה שלוש מדיטציות. אין בכוחן לפתור את הבעיות עצמן, כל עוד אנחנו נמנים על זרעו של אדם-הראשון נמשיך לסבול מבעיות בפרנסה, בריאות ומשפחה בהן הוא קולל בשל חטא עץ הדעת – אך בעזרתן נצליח להוציא להסיר מהם את העוקץ ולא לסבול מהם כל-כך. והכי חשוב: נפסיק לדאוג.

ה'אצבע' הראשונה בה עסקנו הייתה ה'אצבע המאשימה'. התבוננות האומרת כי בורא העולם מנהל את העולם, הוא 'אשם' בכול, ואילו אנחנו (כמו כל אחד אחר באזור) לא אשמים במאומה במתרחש. שום דבר לא קורה מאליו, הכול תחת שליטה מלאה, הכול צפוי והרשות נתונה. האצבע הזו יכולה לסלק תחושות אשם, אכזבה והיא נותנת תחושת ביטחון.

במאמר הנוכחי נעלה רמה ונעסוק בהתבוננות שניה: אצבע מכוונת. אם נאמן את עצמנו לחשוב ולהתבונן ברעיונות שיש לה להציע נוכל בקלות להשלים עם בעיות מולדות שאינם באשמתינו, ולא לחוש מקופחים או מסכנים (שאת זאת חשוב לדעת: אחת ההופעות של העצבות היא בצורת רחמים עצמיים).

כל מה שה' עושה – לטובה הוא עושה

הראשון שלימד את הדרך הזו היה החכם התנאי המפורסם, רבי עקיבא. וכך מסופר עליו בתלמוד:

"שנו משמו של רבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר: "כל מה שה' עושה – לטובה הוא עושה". פעם הלך רבי עקיבא בדרך והגיע לעיר אחת. ביקש להתארח באחד הבתים, ולא אפשרו לו. אמר: "כל מה שה' עושה – לטובה". הלך ולן בשדה.

"היו עמו תרנגול, חמור ונר. הגיעה רוח וכיבתה את הנר. הגיע חתול ואכל את התרנגול. הגיע אריה ואכל את החמור. אמר: "כל מה שה' עושה – לטובה".

"באותו לילה, הגיעו גייסות ושבו את תושבי העיר. אמר להם רבי עקיבא לתושבי העיר: האם לא אמרתי לכם ש"כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא לטובה"?!".

רבי עקיבא לקח כעובדה פשוטה את ה'אצבע המאשימה' וידע שהכול מאת השם. אך הוא הוסיף על כך נדבך נוסף: "והכול לטובתינו". הקב"ה איננו "אלוקי הטוב והרע" אלא רק אלוקי הטוב, והרע שמגיע מאלוקי-הטוב איננו אלא טוב. כבני-אדם בשר ודם אנחנו מוגבלים בראייה שלנו, לא מסוגלים לראות מעבר לפינה. הקב"ה, הטוב האמיתי, יודע באמת מה טוב בשבילנו, ומשום כך עלינו להאמין כי כל מה שקורה ויקרה הוא אך ורק לטובתנו.

לדוגמה: עובד שמקבל מכתב-פיטורין, עלול להרגיש אומלל – ובצדק מלא. אין לו מושג כיצד להתקדם. אבל יתכן שדווקא הפיטורין שלו יגרמו לו למצוא עבודה חדשה, מתאימה יותר ואף בעלת הכנסה גבוהה יותר מבעבר.

או שמכתב הפיטורין יגרום לו סוף-סוף להבחין כי הוא השקיע יותר מדי בקריירה ופחות מדי במשפחה... וכעת הוא או היא ינצלו את ההזדמנות לחזק את המערכת המשפחתית.

אנו מאמינים שהשכלתנו הרחבה, צברנו חכמת חיים רבה ויש לנו ידע ביחסי אנוש. אך חשוב שנדע שאחרי הכול אנחנו בסך-הכול קטנים מאוד. הבורא מבין טוב מאתנו מה באמת טוב עבורנו, ומתוך רצון לתת לנו את הטוב ביותר הוא מציב בפנינו אתגרים. גם אם בטווח הקצר אנו סובלים, אם נשכיל להרים עיניים מעלה ולהכיר שהכול מאת האלוקים הטוב – נבין כי אין מקום לדאגה, אנחנו בידיים הכי טובות. הכי טובות עבורינו.

אחד מגאוני הדורות, רבי משה סופר (התפרסם כ'חתם סופר') אמר פעם רעיון נפלא:

כידוע ביקש משה מהבורא "הראני נא את כבודך". הבורא סירב ואמר "כי לא יראני האדם וחי". אך נאות למלא באופן חלקו את בקשתו של משה, ואמר: "וראית את אחוריי ופניי לא ייראו".

משמעות הדברים היא כי משה ביקש לדעת את דרכיו של הקדוש-ברוך-הוא, להבין את התנהלות העולם, כיצד הכול טוב גם אם הוא נראה אחרת. הקדוש-ברוך-הוא לא הסכים לבקשה זו, אך הסכים חלקית: "וראית את אחוריי" – לאחר מעשה, כאשר הדברים יסתיימו, או אז תתבונן לאחור ותבין מדוע התנהלו הדברים כפי שהתנהלו. אך "ופניי" – לפני מעשה – "לא ייראו"!

אנשים כמונו אינם משה רבינו, וגם לאחר-מעשה לא תמיד אנו מבינים את דרכו של הבורא בהנהגת העולם. אך מספיקות לנו הפעמים בהם אנחנו כן מצליחים להבין את הנעשה סביבנו כדי לדעת שבורא העולם הוא מי שבאמת יודע מה טוב עבורנו.

ובאמת, כמה פעמים כל אחד מאתנו שם לב להשגחתו של הקב"ה המובילה אותו בדרך הנכונה, כמה פעמים דברים שחשבנו שאינם אלא צרה צרורה התבררו למפרע כטוב וחסד אלוקי. ומכאן נלמד: אין סיבה לדאגה, הכול לטובה, לא רק לטובה אלא לטובתנו הפרטית והאישית.

א-ל מסתתר

בתקופות הקשות ובעתות משבר, ישבו החסידים בחבורה, שמעו איש את צרת רעהו, וניגנו מנגינה חרישית נוגה על הפסוק: "אכן אתה א-ל מסתתר". כלומר: אין הנהגתו של הא-ל גלויה והוא מסתתר ומתחבא. אט אט הופכת המנגינה לשמחה יותר ויותר, כשהיא חוזרת על אותן המילים ממש: "אכן אתה א-ל מסתתר" – "מצאנו אותך!" זה אתה אבא שבשמים, זה אתה שמסתתר מאחורי הקשיים והאתגרים, הנה אתה כאן! כשאתה כאן, בטוח שהכול מסודר...