את התפילין מניחים גברים יהודיים מגיל בר מצווה (13) ומעלה, בימי החול. בשבתות ובימים טובים (ראש השנה ויום כיפור, סוכות ושמחת תורה, פסח, ושבועות) לא מניחים תפילין.

את התפילין מניחים בבוקר, בזמן תפילת שחרית. אבל בעיקרון אפשר להניח אותם במשך כל שעות היום. ואכן, מי שמסיבה כלשהי לא הניח תפילין בבוקר עושה זאת מתי שמתאפשר לו אבל רק עד זמן שקיעת השמש. בלילה לא מניחים תפילין.

מדוע לא מניחים תפילין בלילה? ומדוע לא מניחים אותן בשבתות ובימים טובים? את זאת נסביר במאמר הבא.

למה לא מניחים תפילין בלילה?

ההלכה המוסכמת על כולם היא שלא מניחים תפילין בלילה. אבל לגבי השאלה מה מקור האיסור יש מחלוקת בין התנאים1. המחלוקת נובעת מתוך הבדל בפרשנות של אחת מפרשיות התפילין2.

נציג תחילה את פסוקי התורה3 ואחר כך נראה כיצד מפרש אותה כל תנא בדרכו ומגיע למסקנה הלכתית אחרת:

"ו) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לה'.

ז) מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ.

ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.

ט) וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם.

י) וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה."

לדעת רבי יוסי הגלילי, המילים "החוקה הזאת" שבפסוק האחרון (י) מתייחסות למצוות תפילין שמופיעה בפסוק שלפניו (פסוק ט). לדעתו, המילה "מימים" מלמדת שיש להניח תפילין רק בימים4 ולא בלילות5.

לעומתו, רבי עקיבא סובר שפסוק י מתייחס ל"חוקת הפסח", קרי: מצוות חג הפסח המתוארות בפסוקים הקודמים (פסוקים ו - ח), ומשמעות הביטוי "מימים ימימה" היא 'בכל שנה ושנה'6, כלומר: את מצוות חג הפסח יש לקיים בכל שנה ושנה באופן קבוע.

אם כן, לדעת רבי עקיבא בתורה לא מופיעה הגבלה של מצוות תפילין רק לשעות היום ומקור האיסור להניח תפילין בלילה הוא מדברי חכמים: חז"ל אסרו להניח תפילין בשעות החשכה כדי למנוע מצב שאדם יירדם כשהוא לבוש בתפילין הקדושות וייגרם להם חלילה ביזיון7.

ההלכה נפסקה כדעתו של רבי עקיבא, שהנחת תפילין בלילה אינה אסורה מהתורה אלא מגזרת חכמים8.

· כתבה מומלצת:8 טעויות נפוצות בקשר לתפילין

למה לא מניחים תפילין בשבת?

כאמור, לפי רבי יוסי הגלילי המילים "מימים ימימה" (המופיעות בפסוק י) מלמדות שיש להניח תפילין רק בשעות היום. בנוסף לכך, מסביר רבי יוסי הגלילי, המילה "מִיָמִים" מלמדת שרק בחלק מן הימים מניחים תפילין ולא בכל הימים, זאת אומרת: בימי החול יש להניח תפילין אבל לא בשבתות וימים טובים.

גם רבי עקיבא מסכים שהתורה עצמה קובעת שאת התפילין יש להניח רק בימי החול, אבל לדעתו הלכה זו טמונה בפסוק ט במילים "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת": התפילין נועדו לשמש כ"אות" – סימן היכר ועדות לכך ששומרים את תורת ה'9. מאחר וגם על השבת נאמר "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִיא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדוֹרוֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם"10, מובן שבשבת אין צורך להניח תפילין כי שמירת השבת (או שמירת החג) בעצמה מהווה "אות" על שמירת תורת ה'.

אם כן, גם לדעת רבי יוסי הגלילי וגם לפי רבי עקיבא התורה לא ציוותה להניח תפילין אלא בימי החול11.

· כדאי לקרוא: מה הסיבה שבגללה נשים לא זקוקות ל"סימן" של מצוות תפילין

לא צריך או אסור?

השאלה שנשאלת היא: האם בשבתות וימים טובים אין מצווה להניח תפילין או שאף יש בכך גם איסור?

כאן נכנסת לתמונה המצווה לשמֵר את דברי התורה כמות שהם ולא להוסיף עליהם. משה רבינו מזהיר את בני ישראל: "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת; לֹא תוֹסֵף עָלָיו, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ"12. מה הכוונה "להוסיף" על מצוות התורה? להתייחס למעשה שהתורה לא ציוותה עליו כאל "מצווה"13.

ומכאן להנחת תפילין בשבתות וימים טובים: מי שעושה זאת מתוך כוונה לקיים בכך מצווה, עובר על איסור "לא תוסיף" ואם כן הדבר אסור מהתורה14.

נוסף לכך, רבי שמעון בר יוחאי בספר הזהר15 מסביר שמי שמניח תפילין בשבת מזלזל בקדושת השבת שכן בכך הוא מראה שהשבת עצמה אינה מספיקה בעיניו לשמש כ"אות" וסימן על הקשר בינו לבין הבורא!16

· קשור ומעניין: 7 סיבות למה כדאי לכם לשמור שבת

שני "אותות" או שלושה?

בנוסף למצוות שבת ומצוות תפילין, גם על מצוות ברית מילה נאמר17 שהיא "אוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם". וזה מעלה את השאלה: מדוע יש צורך בתפילין כ"אות" ועדות על הקשר עם אלוקים בימי החול בשעה שקיימת ברית המילה?

יש המסבירים18 שה"אות" של שבת או התפילין נדרש בנוסף ל"אות" של ברית מילה. שכן התורה קובעת שבדרך כלל יש צורך בשני עדים כדי שהעדות תהיה תקפה19 לפיכך אנו זקוקים בכל רגע לשני סימנים המעידים על שמירת הברית בינינו לבין אלוקים. במהלך השבוע שני הסימנים הם ברית המילה והתפילין ובשבת וימים-טובים סימן התפילין מתחלף בסימן של שמירת השבת או החג.

ואולם, הוספת סימן התפילין גם בשבת בתור "עד" שלישי הוא דבר מיותר ולא רצוי כיון שיש בכך הבעת פקפוק במהימנותם של שני "העדים" הקיימים.

אחרים20 מסבירים שהשבת והתפילין לא מספקים רק "אות" כללי על הברית בינינו לבין אלוקים, אלא כזה שקשור באופן ספציפי לכך שה' הוציא אותנו ממצרים, כמו שנאמר על התפילין (בפסוק ט לעיל) "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת . . כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִיאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם"; כמו כן, גם שמירת השבת משמשת זכר ליציאת מצרים: "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיוֹצִאֲךָ ה' אֱ-לוֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱ-לוֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת"21.

בהקשר הזה רק התפילין והשבת נחשבים לעדות וסימן, בעוד מצוות ברית מילה אינה מקושרת באופן מפורש ליציאת מצרים (יתירה מכך, ברית מילה אפילו אינה מיוחדת רק ורק לבני ישראל שכן גם יתר צאצאי אברהם אבינו נצטוו לבצע אותה22).

בין אם בשבת ובין אם בימי החול, לשמירת הסימנים הגלויים הללו, המעידים על הקשר בינינו לבין ה', יש משמעות רבה. חכמינו זיכרונם לברכה מלמדים אותנו שמצוות מיוחדות אלו "שקולות כנגד כל המצוות שבתורה" וכאשר אדם שומר עליהן כהלכתן הן משמשות כגורם מרתיע המסלק ממנו את כוחות הטומאה ומגן עליו, כיון שמצוות לו גורמות להשראת השכינה הקדושה על גופו. וגם, במצוות אלו יש סגולה מיוחדת המקנה לכל אדם המקיים אותם חלק לעולם הבא23.