נתחיל מהסוף: לא כולם מסכימים שאין להניח תפילין בחול-המועד. יש קהילות שבהן נהוג להניח תפילין מבלי לברך עליהן, ויש קהילות שבהן נהוג להניח תפילין ואף לברך עליהן, אבל בלחש.

עם זאת, המנהג הרווח והנפוץ יותר, בעיקר בארץ ישראל, הוא לא להניח תפילין בימי חול המועד.

הנה ההסבר למנהגים השונים:

"אות" של שבתות וימים טובים

מצוות תפילין נועדה לשמש סימן המזכיר ליהודי על הקשר והמחויבות שלו לה': "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִיכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ, כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִיאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם"1.

באופן דומה, גם השבתות והימים הטובים ניתנו לעם ישראל לשם אותה מטרה: "אַךְ אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִיא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדוֹרוֹתֵיכֶם, לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם"2.

משום כך בשבתות וימים טובים אין צורך בתפילין שישמשו כסימן ו"אות" על הקשר עם ה', שכן שמירת השבת או החג עצמה מעידה על כך. ומאחר ואין צורך בהנחת התפילין בשבת לכן גם אסור לעשות זאת, שכן העושה מעשה שהתורה לא ציוותה עליו מתוך כוונה לקיים מצווה עובר על האיסור "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא תוֹסֵף עָלָיו!..."3. מה גם שיש בכך הבעת פקפוק, חס ושלום, בכוחם של השבת או החג לשמש בתור "אות" וסימן היכר על הקשר והמחויבות שבין עם ישראל והקדוש ברוך הוא.

• מומלץ לקרוא: מדוע לא מניחים תפילין בשבת ובשעות הלילה?

איזו מצווה נחשבת ל"אות"?

ימי חול המועד הם ששת4 הימים האחרונים של חג הסוכות – בין החג הראשון לחג שמיני עצרת (שנקרא גם 'שמחת תורה'); וחמשת5 הימים האמצעיים של חג הפסח – בין החג הראשון לחג האחרון, שביעי של פסח.

ימים אלו, כשמם כן הם, ימי חול שמותר לעשות בהן מלאכה (מלבד מלאכות מסוימות שחכמים אסרו לבצע בהן כדי לכבד את קדושת המועד); אולם ימים אלו הם גם, כמובן, ימי "מועד" שבמהלכם יש לשמור על המצוות המיוחדות של החג: איסור חמץ בחג הפסח6 וישיבה בסוכה בחג הסוכות7.

וכאן עולה השאלה: האם מצוות הישיבה בסוכה (בסוכות) ואיסור החמץ (בפסח) הן מצוות שיכולות לשמש בתור "אות" וסימן בפני עצמן על הקשר והמחויבות של עם ישראל לה', וממילא כאשר מקיימים אותן במהלך ימי חול המועד של חג הסוכות וחג הפסח אין צורך להניח תפילין (ואם כן הדבר גם יהיה אסור מאותן הסיבות שהדבר אסור בימי השבתות והחגים)? או שמא רק השביתה ממלאכה בימי ה"שבתון", כלומר השבתות והימים-טובים שאסורים במלאכה, מהווה "אות" וסימן שמייתר את הצורך ל"אות" התפילין?

התשובה לשאלה זו נמצאת במחלוקת בין חכמי ישראל. המנהג הרווח כיום הוא מנהג בני ספרד והחסידים (ועוד קהילות שונות מבני אשכנז), שלא להניח תפילין בימי חול המועד, כיון שבימים אלו מקיימים את מצוות הישיבה בסוכה (בסוכות) וההימנעות מחמץ (בפסח), ואין צורך בתפילין כדי להזכיר ולאותת על הקשר והמחויבות שנוצרו בינינו לבין ה' בזכות יציאת מצרים.

לעומת זאת, מנהג קהילות אשכנז להניח תפילין גם בימי חול המועד בעקבות הדעה שרק השביתה ממלאכה בימי השבתון נחשבת "אות" מספק המייתר את הצורך בהנחת תפילין, ואילו מצוות הישיבה בסוכה והימנעות מחמץ אינם מספיקות ומשום כך יש להניח תפילין גם בימים שבהם מקיימים מצוות אלו.

עם זאת, גם רבים מאלו שכן נוהגים להניח תפילין בחול המועד מברכים על הנחת התפילין בלחש או שאינם מברכים בכלל, זאת כדי לסמל שבימי חול המועד יש קצת מקדושת ה"אות" גם ללא התפילין. כמו כן, יש מסבירים שהמנהג לברך על התפילין בלחש בחול המועד התפתח מתוך הרצון שלא לעורר מחלוקת מול אלו הסוברים שאין לברך בכלל על הנחת התפילין בחול המועד8.