ואפילו לשרפה במקומה כו'. הנה המגן אברהםא כתב שני טעמים. אחד בשם מהר"ם לובליןב משום דעציםג אין תורת כלי עליהם אפילו ביום טוב, והיינו כדעת הר"ן בפרק ד' דביצהד שהביא הבית יוסף סימן תק"בה. אבל התוספותו והרא"שז חולקין על זה, וכן פסק הטורח ורש"לט וט"זי דיש תורת כלי על עצים ביום טוב ומותר לטלטלן, כדין כלים שמלאכתן להיתר שמותר לטלטלן אפי' לצורך דבר שאינו ניטליא. טעם הב' כתב בשם הכ"מיב, וכך כתב הפרי חדשיג, דאין כאן צורך היום ולא הנאת הגוף, ואע"ג דאיכא מצוה אין זה כלום, מידי דהוה אשריפת קדשים ביו"ט ע"ש, וסיים הפרי חדש כמ"ש הר"ן בפרק קמא דביצהיד ע"ש. וכל זה אינו עולה יפה להלכה לדידן הנמשכין אחר פסקי הש"ע דפסק בסי' תקכ"וטו דלא כהר"ן, אלא כהרא"שטז ור"ייז, דלצורך מצוה הוה כהנאת הגוף כמ"ש הטור בסי' תקי"חיח.

ולפי זהיט שריפת קדשים בי"ט היינו טעמא דלא דחי משום דאפשר לשורפן במוצאי יום טובכ, כדפירש"י בשבת דף כ"דכא, וה"ה למילה שלא בזמנהכב, דאע"ג דאיכא למימר בה מתוך שהותרה חבורה לצורך אכילה, דהיינו שחיטה, הותרה נמי לצורך מצוה, כדאמרינן בפרק קמא דכתובותכג גבי בעילת מצוה, אפ"ה לא דחי, משום דאפשר לקיים המצוה למחר כדפירש"י שםכד. וא"כ כ"ש וק"ו היכא דאפשר לקיים המצוה בו ביום בלא חילול יום טוב, כגון להשליך החמץ לנהר, דלא דחינן יום טובכה. דהאכו אי לא הוי יום טוב עשה ולא תעשהכז, ולא הוי ליה קרא למעט שריפת קדשיםכח, הוי אמינא דאתי עשה דשריפת קדשים ודחי לא תעשה די"טכט, אף דאפשר לקיים המצוה במוצאי יום טוב, וכל מקום שאתה מוצא עשה ול"ת אם אתה יכול לקיים שתיהן מוטב כו'ל. ומדאורייתא קאמרלא, כדמשמע בתוס' פסחים דף מ"זלב, דלא כמ"ש התוס' במנחות דף מ'לג, אלא כמ"ש הטור וב"י בהלכות ציצית סי' י"אלד, ע"ש דהכי קיי"ל. וע"כ צ"ל דהא דס"ד דשריפת קדשים דחי יו"ט היינו כמ"ש הרשב"א שם בחידושיולה בשם הרמב"ןלו ז"ל, דכל שלא אפשר לקיים המצוה בו ביום אין זה נקרא אפשר לקיים שתיהן ע"ש. ואפילו הכי למסקנא די"ט עשה ול"ת אין מצוה זו דוחה יו"ט אף דאיכא למימר מתוך, וכל שכן היכא דאפשר לקיים המצוה בו ביום בלא חילול, דאף למאי דהוה ס"ד לא מחללינן, פשיטא דלמסקנא לא מחללינן אף דאיכא למימר מתוךלז. ואף דעכשיו דאסרו חכמים לטלטלו להטילו לנהר הוה ליה למשרי לשרפו, מ"מ אין כח ביד החכמים להתיר דבר אסור מן התורה בקום ועשה.

ועייןלח במה שכתב[תי] בסי' שי"ט דמפרר וזורה לרוח אינו חייב מן התורהלט לפום גמרא דילן בשבת (דף ע"ג) היינו זורה היינו בורר כו' וכך כתב הרמב"ם בפרק כ"המ מהלכות שבת: