מי שאסור כו' אם אין לו כו'. כןא משמע בהדיא בסוגיא ריש פ"ח דברכות,ב דאף אי סברי ב"ש א"צ כוס אפ"ה אמרי נר בשמים מזון והבדלה, עכ"פ כשאין לו,ג וכן כתב הרשב"א שםד בהדיא, אלא שכתב לשון רשות, למאי דסבירא ליה למ"ד אינה צריכה כוס, ולדידן דיש מצוה מן המובחר לכו"ע כמ"ש רמ"א ריש סי' קפ"ב,ה והוא הדין לענין טעימת הכוס שהיא חובה למ"ד טעונה ומצוה מן המובחר לכ"ע, ולהכי כשאין לו אלא כוס א' התירו לומר עליו ב' קדושות משום דאי אפשר בענין אחר.

אע"ג דאפשר שיאחר ההבדלה לאחר זמן מרובה ולא ליהוו מצות חבילות חבילות, כדמוכח מהאי דהקשו התוס'ו והרא"שז על פירוש רבינו נסיםח מהא דש"מ טעם מבדיל,ט ולא הקשו מקמייתא ש"מ ברכה טעונה,י דלמא משום דמצוה מן המובחר לדברי הכל כמ"ש הרשב"איא בשם הראב"ד בריש פרק אלו דברים. ועוד מהא ש"מ טעמו פגמו, דילמא משום מצוה בכוס מלא. אלא ודאי דמשום הכי לא הוה שרינן ב' קדושות על כוס אחד, משא"כ אם יבדיל עליו מיד ויניחנו ג"כ לברכת המזון אין כאן חבילותיב ודו"ק. ואפילו הכי התירויג להבדיל מידיד אף למ"ד אינה צריכה כוס, וע"כ היינו משום טעימת הכוס.טו

וא"כ כשיש לו ב' דלא התירו,טז ע”כ היינו משום דאפשר לשתות מהראשון אחר ההבדלה על השני, כמ"ש התוספותיז גבי ברכת נשואין, והמג"א בסי' רע"א ס"ק ט"[ז],יח וכמ"ש בפנים,יט ועיין במ"ש בסי' רצ"ו:כ