לכן טוב כו'. מהא שכתב המג"אב גרע טפי כו', ע"כ לא סגי ליה בהאי טעמא לחוד, שהרי כתב בית יוסףג בשם מהרי"קד דלהרי"ף וסמ"גה פשיטא שצריך לברך משום שנאסר בשתיה ע"ש. וצ"ל דס"ל צירוף ב' טעמים. ואם כן כיון שהזהיר המגן אברהם שלא להפסיק ולהבדיל,ו ואינו חושש כלל לדעת הרי"ף וסמ"ג,ז מה ספק יש כאן בברכה זו, פשיטא דא"צ, ואם כן אם ירצה להבדיל למה ימנע מחשש שמא צריך ברכה שספיקה להקל, ויאכל עוד שהוא ספק איסורא לחומרא, אם חוששים להרי"ף וסמ"ג. ואדרבה יותר טוב להבדיל בלא ברכה לצאת לדברי הכל, שברכות אינן מעכבות, כמו שאנו עושין בכל הספיקות. גם מה שכתב המגן אברהםח מברכת המוציא מסימן רע"א זה אינו, דהתם איתסר ליה למיכל אבל הכא דשרי ליה בלא הבדלה מה ספק יש אחר ההבדלה, וצ"ע:ט
הערות שוליים
א.
לכללות קו”א זה ראה העו”ב (ירות”ו) ח”ז ע’ קמב ואילך.
ב.
ס”ק ו: דכוס של הבדלה גרע טפי [מקידוש דלעיל סי’ רעא סי”א] שאין שייך לסעודה.
ג.
ד”ה ואם צריך.
ד.
שורש צו.
ה.
הרי”ף פסחים קה, א - לפירוש הסמ”ג מ”ע סי’ כט ומהרי”ק שם, שבודאי חשיכה פורס מפה ומבדיל אפילו באמצע אכילה (וראה לעיל סי’ רעא קו”א ס”ק ג בדעת הרי”ף לפירוש הרא”ש ושאר פוסקים).
ו.
כלומר אלא ימשיך הסעודה ויבדיל אח”כ.
ז.
שצריך להפסיק, אלא כדקיי”ל בפשיטות לעיל ס”ב שאין צריך להפסיק.
ח.
שם: גם יש מחלוקת אם יברך אחר כך המוציא [כדלעיל סי’ רעא סי”א].
ט.
לכן כתב בפנים רק "טוב ליזהר לכתחלה" (ראה לעיל סי' רמו קו"א ס"ק ג. וראה כללי הפוסקים וההוראה כללים קכט-קלב).

הוסיפו תגובה