אבל ברכת כו'. הן אמת שמהמג"אא אין ראיה לחלק בין נר לבשמים.ב אלא לפי שלא מלאו לבו לסתור דברי הש"עג לגמרי, לכן סיים דעכ"פ מי שהבדיל כו', כיון שיכול לצאת לדברי הכל לחזור ולהריח יחזור ויריח ויוצא בזה ידי ספק. אבל לפי דעת רבינו אפריםד שתלה האיסור משום דאינו אלא מנהג, ועל כרחך היינו משום דאין מחזרין עליהם, פשיטא דהוא הדין לנר כמ"ש האליה זוטא.ה אלא דלפי מ"ש המג"א לסתור מברכת ירקותו משום דאינה אלא להנאתו, א"כ בנר דאינו משום הנאתו כמ"ש הרא"ש,ז לא נסתרו דברי ב"י.ח אבל לפי מ"ש הט"זט לסתור מברכת ירקות משום דהכא אין מחזרין כו', א"כ הוא הדין לנר. אלא די"ל דבנר לא קשה מידי מברכת הלחם של סעודת שבת, ע"ש בט"ז. והדבר שקול, לכן טוב לחוש לדברי אליה זוטא המיקל בספק ברכות כדעת רבינו אפרים:
הערות שוליים
א.
ס"ק ה, שבבשמים אינו יכול להוציא אינו בקי כיון שהוא בשביל הנאת האדם (וטעם זה אינו שייך בנר).
ב.
שאפשר דס"ל גם הטעם שכתב רבינו אפרים, שאינו אלא מנהג, וטעם זה שייך גם בנר.
ג.
סעיף ה, שיכול להוציא מי שאינו יודע גם בבשמים.
ד.
תשובתו שהועתקה בטור ובמרדכי ברכות רמז קפח.
ה.
סי' רחצ ס"ק יג.
ו.
דלקמן סי' תפד ס"ב, שיכול להוציא את מי שאינו בקי בברכת ירקות בסדר של פסח, דהתם תקנתא דרבנן הוא ולא משום הנאתו.
ז.
ברכות פ"ח סוף ס"ג.
ח.
ד"ה וכתב עוד ה"ר אפרים, שיכול להוציא מי שאינו בקי אפילו בדבר שהוא מנהג בלבד.
ט.
ס"ק ח (שאכילת ירקות הוא יותר חיוב מבשמים).
Rabbi Shneur Zalman of Liadi (18 Elul 1745-24 Tevet 1812), known as "the Alter Rebbe," was one of the main disciples of the Maggid of Mezritch, and the founder of the Chabad Chassidism. He is the author of Shulchan Aruch HaRav and Tanya as well as many other major works in both Jewish law and the mystical teachings.
Translated by Eliyahu Touger and Sholom B Wineberg.
הטקסט באדיבות הוצאת הספרים קה"ת.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
הוסיפו תגובה