דבר המיטלטל כו'. כן הוא במרדכי ריש פ"דא ובשלטי גיבורים שםב בשם תוס', ובהגהות מרדכי פ"ג,ג ובהגהות מיימוניות פ"גד בשם ספר התרומהה ור"ת ורא"ם ור"י ורבנו שמשון וסמ"ג.ו וכן העתיק המג"א בסי' רנ"גז בשם התוס'ח והטורט (והוא ג"כ לשון הרא"שי), ומכלל דסבירא ליהיא דדיוקא דרישא עיקר בלשונםיב שהרמץ נוגע בקדרה סביב. וסביב הוא מד' רוחותיה, ודלא כט"ז.יג והא דסיימויד שיש אויר, היינו משום שהקדרה היא רחבה באמצעיתה ואי אפשר ליגע בכל דופנה, ונגיעה במקצת אינה אלא כמו שוליה שאף שהם נוגעים לגמרי אין בכך כלום. וזה החילוק שיש בין דבר המיטלטל שהוא מודבק סביב כו' לאינו מיטלטל שאי אפשר לו לידבק סביב.טו

וכל זה כשהקדרה מכוסה למעלה כדי להחם, אבל אם היא מגולה לגמרי כמנהגינו (ואף שנותנים עליה כיסוי כדי שלא יתטנף בעפרורית אין בכך כלוםטז) אין מקום כלל למה שכתב הט"ז,יז לפי מה שכתב רמ"א בסי' רנ"גיח דבמגולה למעלה לא שייך הטמנה, והיינו אפילו כל דופנותיה טמונים כמבואר במרדכי ריש פ"דיט שהביא המג"אכ שם עם פירוש השארית יוסף. ועיין שם בשארית יוסףכא שפירש בהדיא שכל דופנותיה טמונים עד שאי אפשר לסלקה שלא יחתה בגחלים, ופשוט הוא דבלאו הכי לא הוי פסיק רישיה. ובהג"ה שם במרדכי משמע בהדיא דאפילו כולה מוטמנת בגחלים עד שאין לו מקום לתפוס הקדרה אין איסור משום הטמנה, ועל כרחך משום שפיה פתוח, דלא כמ"ש הט"ז בסי' רנ"ח.כב

ובלאו הכי דבריו תמוהים שם,כג דבטור ושו"ע סימן שי"חכד משמע בהדיא דאף שנותנו בשבת כדי להתחמם בלבד, ולא לשעות הרבה, שהרי לא הוזכרו שם כלל, ואפילו הכי אין איסור אלא כשיכול להתחמם עד שהיד סולדת בו, אבל בפחות מכן אף שנתחמם יותר ממה שהיה בתחלה אין זה מוסיף הבל, שאף דבר שאינו מוסיף הבל מחמם קצת כמבואר בר"ן סוף פ"ד.כה ובודאי משום הכי הוצרך הט"ז לסיים דכוונת הטור וש”ע היא משום שהוא מגולה, אבל זה אינו, דלהטור ושו"ע אף שמגולה למעלה הוה ליה כהטמנה כמ"ש בסי' רנ"ג,כו עיין שם בב"יכז ודרכי משהכח וכמו שנתבאר לעיל.כט אלא ודאי דסבירא להול דלעולם אין הקדרה נקראת דבר המוסיף הבל, כפשט לשון הב"י סימן רנ"חלא (ובדבר שאינו מוסיף הבל לא הוה ליה כהטמנה כמו שנתבאר לעיללב). ואמת החמין של טבריא שנקראת דבר המוסיף כדמוכח במשנהלג וגמרא,לד היינו כשהיא במקום הילוכה שאינה מתקררת לעולם,לה אבל כשהם באמבטי או בכלי שני אין בהם איסור משום הטמנה כדמוכח בעובדא דרבילו משום דמתקררים והולכים,לז דהא שרינן בהו כלי שני עיין שם בתוס' ד"ה וש"מ כו'.לח ודו"ק: