ומסירו כו'. זהו כוונת הש"ע שדרכו לקצר לשון הטורא וכאןב הוסיףג דהיינו לומר כו' ואע"פ שהם עליה כו', ר"ל דלא תימא דוקא שיטה הכיסוי על צדו כדי לנער מעליו המוקצה, אלא נוטלו בידו ואע"פ שהם עליה לא איכפת לן בה. וכן בדין, דהא כל דלא נעשה בסיס דינו כשוכח או כאילו נעשה בסיס לאיסור ולהיתר, דכל כהאי גוונא בצריך למקומו מטלטלן ועודן עליו כמבואר בסי' ש"ט ס"גד וס"הה ואין צריך לנער כלל. ומ"ש במשנהו והן נופלות, אורחא דמילתא קתני, עיין ברמב"ם בפירוש המשנה.ז וברז"ה פרק י"זח משמע דאהטמנה שסביבות הקדרה קאי שננער ע"י נטילת הכיסוי מעל הקדרה לפי פירושו ופירוש ר"תט שהקדרה בלועה בכיסוי. והכי קיימא לן לדעת המג"א בס"ק ט' שהעתיק מהר"ןי שכתב כן לפירוש הרז"ה. ומה שכתב הט"ז כאןיא צע"ג:
הערות שוליים
א.
ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל רעא.
ב.
סוף ס”א.
ג.
על לשון הטור: דהיינו לומר שנוטל כיסוי הקדרה שיש תורת כלי עליה ואע”פ שהם עליה לא איכפת לן דלא נעשית בסיס להן.
ד.
ולקמן שם סוף ס”ה.
ה.
ולקמן שם סוף ס”ו.
ו.
מט, סוע”א.
ז.
ואמרו יטול הבגד של פי הקדרה ויפלו הגזות שעליו זה הוא טלטול מן הצד והוא מותר.
ח.
בהמאור (מז, ב).
ט.
בתוס’ נא, א ד”ה או.
י.
שם (כג, ב) ד”ה וכן.
יא.
סק"ב.

הוסיפו תגובה