אבל בדיעבד כו'. זה פשוט לפי מ"ש הב"חא והמג"אב סי' רנ"ד להקל בדיעבד בתנור מכוסה ולא שריקג כדעת ספר התרומהד וסיעתו,ה אף דרביםו פליגי עלייהו כמ"ש שם,ז וגם לא הוזכר דעתםח כלל בשו"ע.ט וכל שכן הכא שהשו"ע עצמו ביורה דעה סי' קי"[ג]י כתב דהוא שליש בישולו, וכאןיא אינו אלא חומרא בעלמא משום חומרא דשבת כמו שכתב המג"א,יב פשיטא דיש להקל בדיעבד כרבים החולקיםיג על הרמב"ם,יד דהיינו רש"יטו ור"ןטז סוף פרק קמא והרשב"איז והטור יורה דעה שם ומהר"ם בהגהות מרדכייח ושאר פוסקים:
הערות שוליים
א.
סוד"ה אע"פ.
ב.
ס"ק יא.
ג.
ראה גם לקמן סי' רנד ס"ג.
ד.
סי' רכד.
ה.
סמ"ג לאוין סה יד, א. סמ"ק סי' רפב ע' רפז. ר"ן (ו, ב) סוד"ה נמצא בשם הרז"ה שם ד"ה ומאי.
ו.
רי"ף שם. תוס' יח, ב ד"ה התם. רא"ש פ"א סי' לה. רמב"ם פ"ג הי"ג.
ז.
ב"ח שם.
ח.
של ספר התרומה וסיעתו.
ט.
ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל יא.
י.
סעיף ח.
יא.
שכתב בשו"ע סי' רנד ס"ב ששיעור מאכל בן דרוסאי הוא חצי בישולו.
יב.
סי' רנד סק"ח.
יג.
וסוברים שהוא שליש בישולו.
יד.
פ"ט ה"ה שפסק שהוא חצי בישולו.
טו.
כ, א ד"ה בן דרוסאי.
טז.
שם (ח, א) ד"ה גמ'.
יז.
בתורת הבית הקצר שער שביעי. הובא בב"י יו"ד סי' קיג ד"ה ולא.
יח.
פ"ג (עט, ג: לשון מור"ם ז"ל כו').

הוסיפו תגובה