ר"ד בעת סעודת הושענא רבה, ה'תשכ"ז

בס"ד. ר"ד בעת סעודת הושענא רבה, ה'תשכ"ז.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. א' מזקני החסידים שאל, אם אמירת תהלים בהושענא רבה צ"ל בחגירת אבנט, שהרי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' אומר תהלים בהוש"ר ללא אבנט? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר לי – כאן בארה"ב – שצ"ל בחגירת אבנט1.

דובר אודות הנהגת אדנ"ע באמירת תהלים בליל הוש"ר, שהורה לחזן למהר, והי' מסיים כל קאַפּיטל עוד לפני החזן2.

א' מזקני החסידים סיפר, שאצל אדנ"ע היו מתחילים אמירת התהלים בשעה 11:00. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שלכאורה תמוה הדבר שאמר תהלים קודם חצות הלילה, שהרי בדרך כלל נזהרים שלא לומר תהלים קודם חצות לילה (ורק בר"ה ויוהכ"פ יכולים לומר תהלים קודם חצות לילה)3.

[א' המסובים העיר מנוסח ה"יהי רצון": "זה יאמר .. לאחר צאת הלבנה", שמזה משמע שיכולים לומר גם קודם חצות. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, ששם ההדגשה היא שתהי' האמירה בליל הוש"ר עצמו, ולא לפנ"ז].

א' המסובים שאל אודות לימוד חומש עם פירוש רש"י בלילה, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיש בזה שקו"ט, אבל בפועל נוהגים לומר את השיעור חומש גם בלילה4.

ב. א' המסובים שאל אודות מנהג אדמו"ר מהוריי"צ בנוגע ללבישת שטריימל. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

לאמירת מאמר חסידות – הי' מבקש השטריימל, אבל אמירת השיחות היתה ב"יאַרמולקע", ובדרך כלל הי' לבוש ב"יאַרמולקע" גם ב"יחידות".

בעת ה"יחידות" אצל כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע – היו דולקים נרות, והי' לבוש בגדי שבת, ולראשו "יאַרמולקע".

ג. דובר גם5 אודות הנהגת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בענין "פורס מפה ומקדש"6.