בס"ד. ר"ד בעת הסעודה דמוצאי יום הכיפורים, ה'תשכ"א

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. דובר אודות השאלה בענין קו התאריך שהתעוררה בזמן מלחמת העולם השני' ביפן ובשאַנכיי בנוגע לשמירת שבת ויום– הכיפורים1 – שאנ"ש ששהו שם נהגו לחומרא, ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים, וכן בנוגע ליוהכ"פ השתדלו לאכול ביום הב' פחות מכשיעור (ע"ד דברי הגמרא2 בענין ה"מהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת", ש"בכל יום ויום עושה לו כדי פרנסתו").

*

ב. כ"ק אדמו"ר שליט"א: כ"ק מו"ח אדמו"ר הורה שבמוצאי יום הכיפורים מתעסקים עכ"פ בדיבור בענין (עשיית) סוכה3.

במצות סוכה יש חידוש שלא מצינו דוגמתו ברוב המצוות – שגם כוונת המצוה היא מעיקר המצוה4, והיינו, שהכוונה והמצוה אינם שני ענינים נפרדים, אלא הכוונה היא חלק מקיום המצוה.

רש"ז גרליק העיר, שגם בתפילין צריך להיות שעבוד המוח והלב5, אך בדיעבד גם אם לא כיוון יצא6. משא"כ במצוות סוכה.

[בענין זה נזכר גם מ"ש אדמו"ר הזקן בקונטרס אחרון7: "והיא חובת הגוף כסוכה ולולב כו'"].

*

ג. כ"ק אדמו"ר שליט"א: בראש-השנה ויום-כיפור ישנו צד השוה בין בני א"י ובני חו"ל – שבר"ה עושים גם בא"י ב' ימים כמו בחו"ל8, ויום הכיפורים גם בחו"ל הוא יום אחד, כמו בא"י9; משא"כ בחג הסוכות יש חילוק בין חו"ל לא"י – אם עד אז לא יבוא משיח ח"ו.

(ואח"כ אמר בבת-שחוק:) כיון שנתפרסם בעיתונים בא"י שהגיעו לכאן חמשה רבנים חשובים10 – מן הראוי שיסכימו ויפסקו שמשיח יבוא, ואז יהי' גם בחו"ל יום אחד, כמו בארץ ישראל!

אחד הרבנים המסובים: וכי אנו צריכים להסכים?! מי אנו שהסכמתנו תפעול?! – שהרבי יסכים ובודאי יפעל!

(פני כ"ק אדמו"ר שליט"א הרצינו, ואמר): הנכם מעוררים ספק בדבר?!...11