מכתב כללי

ב"ה, ערב ש"ק י"א אדר, ה'תשי"ב

ברוקלין, נ.י.

אנ"ש ד' עליהם יחיו

שלום וברכה!

במענה על שאלת רבים בבקשת הוראה והתעוררות בקשר עם ימי הפורים הממשמשים ובאים עלינו לטובה,

ידועה לכל פרשת נס פורים, מחשבת המן אשר שלח ידו ביהודיים לאבדם, ונהפוך הוא אשר נקהלו היהודים ועמוד על נפשם והרוג בשונאיהם, ונהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב.

ומבואר1 בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בפירוש ביהודיים בשני יודי"ן, אשר גזירת המן הייתה לא רק על היהודים המתנהגים על פי היצר טוב, אלא אפילו על אלו המתנהגים על פי היצר הרע.

מובן גם כן, אשר הגזירה2 דלמעלה הייתה לא רק על היהודים אשר יצר הרע מושל בהם, אלא אפילו על אלו אשר היצר טוב מושל בהם. כי כל ישראל ערבין (ומעורבין) זה לזה.

וביטול הגזירה הי' על ידי אשר נהפך הדבר, וכל3 הימים שהיו בני ישראל בסכנה, כמעט משך שנה, היו כולם בבחי' מס"נ ממש בכל יום ובכל עת ובכל שעה (ולא עלה על לב שום א' מהם מחשבת חוץ ח"ו), מס"נ למעלה מן הטעם והדעת לגמרי,

ולכן הייתה גם הגאולה באופן4 אשר נהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם.

והנה בכל5 דור ודור יש מחשבת המן אשר חשב על היהודים, ומקורו ברוחניות – מחשבות דגסות הרוח וחוצפה שהם6 הראשית ומקור התהוות כל המדות רעות*