אישיותו של ילדך

התורה אומרת לנו "חנוך לילד על פי דרכו". כלומר, עלינו למצוא אסטרטגיות חינוכיות אשר פועלות היטב עם האישיות המולדת של הילד. התורה מכירה בעובדה שילדים נולדים עם אישיות עצמאית, ולמעשה כל הורה מגיע לאותה מסקנה.... ילד אחד נולד עם מזג נעים ורגוע ואילו אחר נולד עצבני וחסר שקט. אחד חברותי ואילו האחר – ביישן ונחבא אל הכלים. תכונות מולדות ומזג הטבוע בילד עשויים להישאר עמו למשך כל החיים. שני מחקרים אימתו את ההנחה, שתאומים זהים אשר גדלים כל אחד בסביבה שונה באופן קיצוני מזו שבה גדל אחיו, בסופו של דבר דומים מאוד בבגרותם מבחינת העדפותיהם, מזגיהם ונטיותיהם. אם כך, מהו תפקיד ההורה? איזה הבדל קיים בין הורות "טובה" או "רעה"?

גורמים המשפיעים על האישיות

האמת היא, שלסביבה בה גדל אדם דווקא יש השפעה מסוימת על אישיותו המתפתחת. התנסויותיו הייחודיות של האדם משפיעות על המבנה הגנטי שלו ויוצרות אפקט שהוא למעשה אינטראקציה בין מה שנתן הטבע לבין הטיפול והטיפוח להם זוכה הילד מסביבתו. מחקרים שנעשו לאחרונה טבעו את המונח "אפיגנטי" כדי לתאר את האינטראקציה הזו. הגנים ניתנים ל"הדלקה" ול"כיבוי" לפי המידה שבה הם חשופים לגורמים סביבתיים שונים.

הגורמים הבאים משפיעים על הילד: מקומו בסדר הלידה (אם הוא נולד בכור, שני, שלישי וכו'); העיר בה הוא גדל; הקהילה והתרבות להן הוא חשוף; איכות נישואיהם של הוריו; פעילויותיו מחוץ לבית הספר וחיי החברה שלו; התנסויותיו בבית הספר עם חברים לכיתה, מורים והחומר האקדמי הנלמד – וכן גורמים חיצוניים אחרים רבים, כולל הסגנון ההורי בו אתם משתמשים ביחס אליו. התנסויותיו הטראומטיות האישיות של הילד (למשל, אם רדף אחריו כלב או אם בן כיתה שלו מציק לו) וכן ההיסטוריה הגופנית שלו (נכות, מחלה או פציעה, טיפולים רפואיים שעבר) – כל אלה ישפיעו על התפתחותו; ובל נשכח את רצונו החופשי של הילד עצמו; תהליכי החשיבה והרגש שלו משפיעים אף הם על פעילות הגנים שלו.

רגשי אשמה של ההורים

בהתחשב במספר הרב של הגורמים המשפיעים על התוצאה אצל הילד ובעובדה שגנים ממלאים תפקיד כה חשוב, מדהים שהורים לוקחים קרדיט מלא או אשמה מלאה לדרך שבה מתנהג הילד ול"מה שיוצא ממנו". לדוגמה, ילד שיש לו הפרעת קשב (ADD/ADHD) שמציקים לו ולועגים לו בגלל החולשות החברתיות שלו (שהן חלק מן ההפרעה) ואשר סובל באופן כרוני מחוסר שינה, מחרדה ומתנודות במצב הרוח (אף הם חלק מן הסינדרום הזה לרבים מאלה שסובלים ממנו) עשוי לגדול עם הערכה עצמית נמוכה, בעיות חברתיות, בעיות בתפקוד בעבודה ובעיות עם החוק (בשל שיפוט לקוי וחוסר יכולת לחבר פעולות לתוצאות - עוד משהו שמהווה חלק מן ההפרעה אצל חלק מן הסובלים ממנה). בהחלט יתכן שההורים עשו עבודה טובה מאוד בחינוך הילד ובכל זאת יהיו לו עדיין בעיות ואתגרים רבים במשך כל חייו. הגנים שלו, ההתנסויות שהוא ועבר בבית ומחוץ לבית ורצונו החופשי – כל אלה חוברים יחדיו ויוצרים את אישיותו כאדם מבוגר. לרוע המזל, הורים רבים מאשימים את עצמם על קשייו של ילדם במקום להבין שתרומתם לעניין היא רק חלק אחד מן המשוואה.

בדומה לכך, ילד שנולד פיקח, שאפתן ומוחצן, ואשר הודות למעלותיו אלה יחווה הצלחות רבות בכל היבטי החיים, ובנוסף לכך בהיותו הבכור במשפחה יקבל המון תשומת לב וחיבה מהוריו, עשוי להפוך לאדם פופולרי ומצליח מאוד בכל התחומים בחייו הבוגרים. גאוות הוריו על הישגים תהיה מהולה מן הסתם בגאוותם על הצלחתם כהורים. עם זאת, האמת היא, שתרומתם של ההורים אינה אלא חלק מסדרת גורמים מורכבת מאוד אשר קובעת איך יהיה האדם בבגרותו. ההורים זורעים זרעים, משקים אותם ומנכשים את העשבים סביבם. הא-ל הוא שקובע אם יהיה גשם ואם הצמח ישגשג. אלוקים יכול להרשות לצמח לצמוח אפילו כאשר הוא מקופח ואין לו כמעט משאבים. התוצרים הסופיים אינם בשליטתנו.

עשו כמיטב יכולתכם

המשימה המוטלת על ההורים אינה "לעשות ממנו בן אדם". כפי שכבר ראינו, זו מטרה שאפתנית מדי שפשוט איננה בגדר יכולתם של בני אדם. אולם, להיות הורים טובים תמיד אפשרי. הורים טובים יעזרו לילד בכך שישפיעו על המבנה הגנטי שלו בצורה הטובה ביותר ויסייעו למתן את ההתנסויות השליליות אשר הילד יפגוש בתקופה ילדותו ונעוריו. הורות טובה עשויה רק לעזור. הורות ותפילה הם דברים שנמצאים במגרש שלנו. עלינו למלא את תפקידנו. גדילה ולמידה הם דברים שנמצאים במגרש של הילד. שם הוא זה שצריך למלא את חלקו. אלוקים נותן לכל אחד הדרכה אינדיבידואלית שמעניקה לאדם את כל ההתנסויות והתנאים הנחוצים להתפתחותו הסופית.