מכל בעלי החיים הטמאים, החזיר הוא הנתעב ביותר. אפילו בין היהודים שלרוע המזל עדיין לא שומרים את כל הלכות הכשרות, רבים נמנעים מאכילת בשר חזיר. למעשה, מכל העלבונות והקללות שבהן נתברכה שפת היידיש, אחת הבולטת בגסותה היא "חזיר פיסל" (כף רגל של חזיר).

ישנן שתי תכונות מזהות לבעל חיים כשר: מעלה גרה ומפריס פרסה. בין כל בעלי חיים שנבראו על-ידי האלוקים, החזיר הוא מפריס פרסה אך אינו מעלה גרה. האם ראיתם אי פעם חזיר בשנתו? מפולש בבוץ כשחיוך אווילי נסוך על חרטומו, הוא מותח את רגליו כמו בכדי להפגין בפני כל את כשרותו. ואתם יודעים מה? על אף יומרותיו, הוא היה ונשאר חזיר.

בפרשת השבוע אנו קוראים על מעשיו הנלוזים של עשו, בנו הבכור של יצחק. יש אנשים שהם סתם רשעים. הם לא מתיימרים כלל להיות בעלי מידות טובות אלא טובלים ברשעותם ונהנים ממנה. אולם עשיו היה בעל מזימות ערמומי. הוא התאמץ להופיע בפני אביו כצדיק אמיתי, וחשף את אופיו האמיתי רק בהתנהגותו כלפי אחיו הצעיר, יעקב.

מבחינות רבות, קל יותר להתמודד עם הרוע בהתגלמותו ולגבור עליו מאשר לנצח את אותם אנשים שמתהדרים באצטלה של טוהר כפיים מוחלט. טרוריסט מושבע עשוי לגרום ליותר חורבן ומוות בטווח הקצר מאשר אדם המעדיף ללבוש חזות מכובדת מאשר לצאת לקרב. אולם קשה יותר לחשוף רשע המתחזה לצדיק. כאשר ה"עשווים" למיניהם מתגאים במוסריותם כביכול אך בו זמני זורעים סביבם רשע ושחיתות בדרך עקיפה, אפילו בני האדם בעלי הכוונות הטובות ביותר עלולים להתבלבל.

הגלות העכשווית שממנה סובלים היהודים מזה אלפיים שנה נקראת במסורת בשם גלות אדום (אדום הוא שם נרדף לעשו). כאשר אדם פוגש ברשע בוטה ובלתי מוסתר, הוא יודע מה הוא צריך לעשות: לתפוס עמדה, להתמסר לקרב ולהיכנס לעבי הקורה, תוך ידעה ברורה שהצדק וההגינות ינצחו בסוף. הסיבה שבגללה הגלות הנוכחית מתארכת כל כך היא משום שהרע עצמו מתחזה לצדיק וזיהויו הפך לאתגר בפני עצמו.

קחו לדוגמה ארגוני טרור המנהלים "קרנות צדקה" ושאר מוסדות "צדקה" משלהם. יש להם דוברים נאים ברשתות הטלוויזיה העולמיות, ולטענתם הם מתעבים אלימות. רק כאשר אנשי מוסר ומצפון יהיו מוכנים לראות מעבר לחזית המזויפת הזאת ולחשוף את השחיתות הנמצאת בפנים, את האכזריות והריקנות שהם מייצגים באמת – רק אז יוכלו ה"חזיר פיסלים" להתגלות כחזירים כפי שהינם באמת, אנו נרוויח את "שלום האמיצים" ועידן הגאולה האמיתית יוכל להפציע ולזרוח מעל ראשינו.