"איזה ילד חמוד"! אנו משתמשים רבות במונח חמודים וחמודות, אבל במקרים רבים כל-כך למילה יש משמעות אחת בעברית המודרנית, ומשמעות אחרת – לעתים אף הפוכה – בלשון הקודש המקורית.

הפעם נעסוק בנושא החמודות, אבל כפי שהם מופיעים במקרא, ונתוודע לבגדים שעשו היסטוריה.

בחומש

יצחק מבקש לברך את בנו הגדול עשו, אך אשתו רבקה יודעת כי דווקא יעקב הוא זה שראוי לברכות. היא קוראת לו ומצווה עליו להתחזות לעשו כדי לקבל את הברכות.

רגעים ספורים לפני שהוא נכנס לאביו, מלבישה אותו רבקה את בגדיו של עשו.

"ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית, ותלבש את יעקב בנה הקטן1 ".

ולנו נותר לברר: מה היה מיוחד כל-כך בבגדים אלו? ומדוע הם קיבלו את השם חמודות? התלמוד, המדרש והמסורות השונות בידי חכמינו זכרונם לברכה מציגים מגוון הסברים ומסורות.

ההיסטוריה של בגדי החמודות

לפי המדרש2 , בגדים אלו היו בגדי כהונה, ועשו קיבל אותם בירושה מאדם הראשון.

כשאדם הראשון הקריב קורבן כתודה על כך שהוא נברא, נתן לו האלוקים בגדים אלו3 . לאחר-מכן הם הועברו בירושה לשת בנו, שהעביר אותם לבנו בכורו וכך הלאה. הבגדים הגיעו עד לנח והוא העניק אותם לבנו שם (שקרוי גם בשם מלכיצדק) שהיה גם הוא כהן גדול. משם המשיכו הבגדים לעבור מדור לדור, הגיעו לאברהם אבינו, ליצחק בנו ולעשו, הבן הבכור של יצחק.

מכיוון שבגדים אלו שימשו עבור עבודת הא-ל, ונשותיו עבדו עבודה זרה, לא השאיר אותם עשו בביתו אלא הפקיד אותם בבית הוריו. כך יכלה רבקה להשתמש בהם כדי להלביש את יעקב ברגעים הקריטיים של קבלת הברכות.

מה היה בסופם של הבגדים?

במדרש אחד מופיע כי לאחר שיעקב השתמש בהם הוא אמר לעצמו: עשו הרשע לא ראוי ללבוש בגדים מיוחדים כאלו. הוא חפר בור, וגנז אותם באדמה4 .

אולם במדרש אחר5 מופיע כי בגדים אלו המשיכו לדורות הבאים, ובגד זה היה כתונת הפסים שיעקב נתן ליוסף, מה שעורר עליו את קנאת האחים.

מדוע נקראו בשם זה?

מלשון חמדה: בפרקי דרבי אליעזר6 משתמע כי הן נקראו כך כי עשו חמד אותם לעצמו. לבגדים אלו היו כוחות מיוחדים. כל מי שלבש אותם מיד הפך לגיבור, והם גם היו מושכים אליהם את כל הבהמות והעופות כך שניתן היה לצוד אותם בקלות7 . נמרוד החזיק בבגדים אלו ועשו חמד אותם – הוא הרג את נמרוד וגנב את בגדיו8 .

בגדי כהונה או מלכות: כאמור, בגדים אלו שימשו גם את אדם הראשון בעת הקרבת קורבן על המזבח, והמשיכו לשמש את בניו אחריו לעבודת הבורא. עשו היה משתמש בבגדים אלו כדי לשרת את אביו.

לפי אחד המדרשים, בגדים אלו היו אותן כתנות עור שהכין האלוקים לאדם ולחווה לאחר חטא עץ הדעת, ועליהן היו מצויירים כל החיות והעופות בעולם9 .

בגדים בעלי ריח טוב: בגדים אלו עושנו בבשמים שהפיקו ריח טוב, מה שגרם ליצחק לומר "ראה בני כריח שדה אשר ברכו ה10 '".

מסר עוצמתי על כוחה של תשובה

הבגדים אכן הצליחו לפעול את המטרה המבוקשת ויעקב קיבל את הברכות לא לפני שיצחק הריח את בגדיו וציין כי יש להם ריח נהדר. המדרש אומר שאת המילה בגדים ניתן גם לפרש במובן של בוגדים, ולמעשה יצחק הריח את הבוגדים והפושעים שעומדים לצאת מזרעו של יעקב. אפילו אצלם טמונה תמיד האמונה בא-ל אחד בתוך הלב, וכשראה זאת יצחק אבינו הוא נעתר ובירך את יעקב.

בהקשר לכך מביא המדרש11 שני סיפורים מרטיטים:

הראשון עוסק באדם בשם יוסף בן משיתא, שבגד בעמו והצטרף לגרועים שבאויביו. בעת חורבן בית המקדש, הוא נלחם לצד האויב וכאשר בית המקדש נפל בידיהם הם הציעו לו להיכנס להר הבית ולהיות הראשון שבוזז את הרכוש. הוא נכנס והוציא משם מנורה עשויה זהב. "זו מנורה המיועדת רק למלכים ולא לאנשים פשוטים" הם אמרו לו, "כנס שוב וקח לך שלל אחר".

אך באותו הרגע התעורר בו זיק של תשובה והוא סירב להיכנס שוב למקום הקודש. "לא דיי שהכעסתי לאלוקיי פעם אחת, אכעיסנו פעם שניה?" אמר יוסף בן משיתא. הוא סבל עינויים קשים ומרים אך התעקש שלא לעבור שוב על מצוות הבורא ולחלל את מקום הקודש.

השני הוא סיפורו של יקום איש צרורות, אחיינו של יוסי בן יועזר איש צרידה, התנא המפורסם. יקום איש צרורות יצא לתרבות רעה וזנח את דרך הישר, ואילו על דודו הוצא גזר דין מוות על ידי הרומאים בשל עיסוקו בהפצת התורה. יקום התלווה ליוסי בן יועזר בדרך להוצאה להורג, ושיחה קצרה ביניהם גרמה לו להתחרט מעומק לב על מעשיו ואף לקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין כעונש אישי.

רשע, אבל כיבד את אביו

ורבי שמעון בן גמליאל השתמש בבגדי החמודות כדי ללמד אותנו עד כמה חשוב כיבוד הורים.

"אמר ר' שמעון בן גמליאל: כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שמשתי אותו אחד ממאה ששמש עשו את אביו. אני בשעה שהייתי משמש את אבא, הייתי משמשו בבגדים מלוכלכים; ובשעה שהייתי יוצא לדרך, הייתי יוצא בבגדים נקיים. אבל עשו, בשעה שהיה משמש את אביו, לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות. אמר: אין כבודו של אבא להיות משמשו, אלא בבגדי מלכות12 ."